חמש שנים לאחר שסגן שיר חג'אג' ז"ל נרצחה בפיגוע בטיילת ארמון הנציב בירושלים, בעת שהייתה צוערת בקורס קצינים בבה"ד 1, פז, אחותה, תסיים היום (שלישי) את קורס הקצינים, הקורס שאחותה הבכורה לא זכתה לסיים. "הקורס הזה הוא בשבילי, אבל חלק גדול ממנו מוקדש לשיר", אמרה.
היום יתקיים טקס סיום קורס קצינים בבה"ד 1. על רחבת המסדרים יקבלו את סיכת המ"מ הנכספת 232 צוערים וצוערות, לעיניהם הנרגשות של בני משפחותיהם. אחת מהן היא הצוערת פז חג'אג' (21), שמסיימת את הקורס במגמת "מעוז". פז היא אחותה של סגן שיר חג'אג' ז"ל, שנרצחה לפני כחמש שנים בפיגוע הדריסה בטיילת ארמון הנציב בירושלים.
שיר, בת 23 בנופלה, הייתה אז צוערת בקורס הקצינים בבה"ד 1, קורס שלא זכתה לסיים. יחד עם שיר נרצחו גם סגן יעל יקותיאל, סג"מ שירה צור וסג"מ ארז אורבך. "לפני שש שנים אחותי שיר הייתה צריכה לעמוד על רחבת המסדרים ולקבל את סיכת המ"מ, והיום אני עומדת פה ואני יודעת שהיא לצידי", אמרה פז בהתרגשות. "המחשבות על אחותי ליוו אותי במהלך כל הקורס, והרוח שלה הלכה איתי ביחד בכל רגע, בכל יום, שיעור והדרכה", הוסיפה.
אין ספק שההחלטה שלה להפוך לקצינה בצה"ל מושפעת במידה מה מאחותה הבכורה. "אני הולכת בדרך שלה אבל הנוף שונה, הקורס הזה הוא בשבילי אבל חלק גדול ממנו מוקדש לה", אמרה פז. "אני מקווה שהיא גאה, לקחתי לא מעט מתפיסת הפיקוד שלה ושילבתי אותה בשלי. הייתי רוצה לשבת ולשתף איתה חוויות. אני יודעת שהיה לה המון מה להגיד, אני עומדת על רחבת המסדרים ומחזיקה לה את היד, מתגעגעת אליה המון".
מי שנרגשים לא פחות מטקס הסיום הם ההורים, מירב והרצל חג'אג', שמגיעים היום לטקס ברגשות מעורבים. "מהרגע שפז אמרה שהיא רוצה ללכת לקורס קצינים, הבטן התהפכה", מספרת האם. "היינו שם עם שיר וזה לא נגמר טוב. בחמש שנים שחלפו עוד לא הספקנו לגרד את הפצעים, האובדן הוא עצום ועם כל זאת, כשפז אמרה שהיא רוצה את אותו מסלול ולצאת לקורס קצינים, הבנתי שזה שלה וצריך לתת לה את המקום שלה. פז כל כך אוהבת את הצבא שזה מדהים. עוד לפני הקורס נבחרה למצטיינת בחטיבה שלה, היא עשתה חיל ועוד תעשה. היא ילדה שמביאה לנו המון גאווה ונחת".
מירב מתארת מציאות לא פשוטה. בתה הבכורה נרצחה כשהייתה במהלך קורס קצינים, ובת נוספת בחרה גם היא במסלול קצונה. "זה מציף את הכל", היא אומרת. "שיר נרצחה בשבוע של סדרת חינוך וכשפז הגיע אליו, אז הכל עלה. היא סיפרה על שיר בכמה קבוצות במהלך השבוע והחיילים רשמו על פתקים מהי הציונות שלהם והניחו על קברה. אותם פתקים ששיר ביקשה מהצוות שלה לכתוב לפני הפיגוע. אז הגיע שבוע שטח, ושוב הדברים צפים, ועכשיו אנחנו נושמים לרווחה שמגיע סוף הקורס".
עבור ההורים, סיום הקורס הוא גם סוג של סגירת מעגל. "לא זכינו להגיע לטקס הסיום של שיר כי לא זכתה לסיים את הקורס. היא תכננה את ההגעה שלנו לפרטי פרטים", מספרת האם מירב. "כדי שלא להעיק עלינו עשו להורים השכולים טקס נפרד, כמה ימים לפני הטקס הגדול, והוזמנו גם לטקס המרכזי - אבל לא הגענו. בדיעבד אני חושבת שהיינו צריכים להיות שם, בשבילה. עכשיו פז מסיימת, ואנחנו מגיעים עם המון גאווה ואהבה. הכנתי את המאכלים שהיא ביקשה ואוהבת, מגיע לה".
על העובדה ששתי בנות מתוך ארבע בחרו להיות קצינות אומרת האם: "אנחנו בבית דוחפים לערכים ולעצמאות, לפמיניזם, שיידעו מה הן רוצות ויגשימו בגדול. שיר היא הבכורה אז היא התוותה את הדרך, מבחינת אידיאלים, מי שהייתה, ומבחינת אהבה לארץ ולצבא. פז אמרה למפקדת שלה שהיא מרגישה ששיר תמיד מאחוריה ואני מאמינה שהיא נמצאת איתה, עם כולנו".
