4 צפייה בגלריה
במחלקת הקורונה לילדים בשיבא. ייתכן שזה שלב ביניים בדרך לביטול ההעברה המיידית למחלקת הקורונה
(צילום: רויטרס)
גל התחלואה הנוכחי מתאפיין בהדבקות בהיקפים נרחבים באוכלוסייה - וגם בקרב המאושפזים בבתי החולים. ברקע העובדה כי מאושפזים רבים נמצאים חיוביים לאחר קבלתם לאשפוז כשהסיבה המקורית לאשפוזם אינה קורונה, בבית החולים שיבא הוחלט להרחיב את מערך אשפוז החולים המאומתים במחלקות האם שלהם על מנת למקד את הטיפול במחלה שבגללה הגיעו לאשפוז.
קורונה - עדכונים אחרונים:
בחלק מבתי החולים האחרים, חולי קורונה נשארים במחלקות האם שלהם רק בחדרים מבודדים, ובאחרים למעט יולדות וילדים – כלל המאושפזים המאומתים מועברים למחלקות הקורונה. ואולם בשיבא, מפאת המספר הגבוה של חולים מאומתים שנמצאו בשיבא באותן מחלקות, הוחלט שלא להעבירם ולהשאיר אותם בתנאים מיוחדים במחלקות שלהם.
18-12 החולים המאומתים במחלקת השיקום של בית החולים ושמונת החולים המאומתים במחלקת ההמטו-אונקולוגיה יישארו במחלקות שלהם ולא יועברו למחלקות הקורונה הייעודיות. בהמשך נערכים להשארתם של החולים הכירורגים גם כן במחלקת האם. בבית החולים אומרים כי אלא אם וריאנט חדש יתפרץ ויביא לתחלואה קשה יותר, ייתכן כי זהו שלב ביניים בדרך להשארתם כלל החולים במחלקה בה הם מאושפזים ובתנאי בידוד, במקום העברה מיידית למחלקת הקורונה.
"אחת הבעיות שהייתה לנו בכל הגלים של הקורונה ואנחנו עדיין נתקלים בה היא שחולי קורונה מופרדים מכל המטופלים האחרים כדי לא לסכן את יתר המטופלים", הסביר ד"ר יובל לוי, סמנכ"ל רפואה בשיבא. "זה קורה משום שאנחנו לא יודעים מי מהם יתדרדר למחלה קשה או לא, ומיהו אומיקרון או לא. לכן ההפרדה היא תמיד חשובה אך היא נעשית קשה יותר ברקע התפרצות האומיקרון וזאת משום שמטופלים רבים מאובחנים לאחר ההגעה. ככל שבאוכלוסייה ישנם יותר חיוביים לנגיף גם אנחנו מקבלים יותר ויותר אנשים שנמצאו חיוביים. חלקם יודעים זאת וחלקם לא, והם מגלים את זה רגע לפני שהם נכנסים לחדר ניתוח".
פרופ' סגל: כבר בימים הקרובים נראה ירידה בתחלואה
(צילום: משי בן עמי)
לדברי לוי, "אנחנו מנוסים מאוד מהגלים הקודמים בסיטואציה הזו שההפרדה מצד אחד מגנה על המטופלים ומאפשרת לנו לטפל במי שאינו חיובי לקורונה בצורה טובה יותר. מצד שני, מי שכן מועבר למחלקת קורונה, בהכרח הטיפול בו עשוי להיפגע. להבדיל מהגלים הקודמים, שמרבית המטופלים באו בגלל הקורונה ולכן מחלקות הקורונה היו כשירות לטפל במחלה שלהם, בגל הזה אנחנו רואים הרבה יותר מטופלים שבאים עם קורונה".
הוא הוסיף כי ייתכן שמדובר בשלב ביניים. "אם הקורונה תמשיך להיות יחסית קלה ולא יגיע וריאנט שיטרוף לנו את כל הקלפים ושוב נראה חולים במצב קשה שמונשמים, יכול להיות שזו מדרגה בדרך למצב שבו כל מחלקה תפריד בתוך עצמה את המאומתים", הוא אומר. "עם זאת, זו מחלה מתעתעת וכל עוד לא מגיע וריאנט את הקלפים יכול להיות שאנחנו בדרך למצב שבו חולי קורונה יבודדו בתוך המחלקות שלהם ולא במחלקות הקורונה. ההצעה שלנו היא לייצר מחלקה שתוכל גם לתת מענה למטופלים האלו וגם לבודד את הקורונה משאר המטופלים".
ד״ר אברהם אביגדור, מנהל משותף של המערך ההמטואונקולוגי במרכז הרפואי שיבא, אמר כי "המטופלים ההמטו-אונקולוגים זקוקים לטיפול הצמוד של הצוות הרפואי והסיעודי ההמטואונקולוגי יעודי, אשר עברה הכשרה לטיפול בחולים אלו. לצורך זאת, פתחנו את המחלקה הייעודית שבה מתאפשרת השמירה על הרציפות הטיפולית על ידי צוות שהמטופלים מכירים ומעריכים, ואשר נמצאים איתם לאורך כל שלבי המחלה".
משרד הבריאות שוקל לרכך את התו הירוק
בתוך כך, ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" נודע כי במשרד הבריאות שוקלים לשנות או לבטל את התו הירוק. לדברי גורמים במערכת הבריאות, בימים האחרונים התקיימו דיונים בנושא במשרד ברקע העובדה כי תוקף התו הירוק למתחסנים הראשונים במנה השלישית צפוי לפוג בחודש הבא, ולאחרונה הוחלט להאריך את התו ל-28 בפברואר.
ביטול התו נידון כעת במשרד הבריאות בשל העובדה כי שיעור המחוסנים שנדבקים בזן האומיקרון מזנק וגם בבתי החולים כמות המחוסנים שמגיעים לאשפוז עולה. יש לציין כי נושא ביטול או שינוי התו הירוק נידון בישיבת קבינט המומחים האחרונה שהמליץ בשלב זה להמשיך במדיניות הנוכחית אך הוסיף כי בהמשך יהיה מקום לדון בהחלפת התו הירוק בתו סגול בחלק מענפי המשק, או לשלב בין השניים.
"הנושא נידון בימים האחרונים", אמר בכיר במערכת הבריאות. "יש דיונים על העניין הזה בצמרת משרד הבריאות".פרופ' גילי רגב-יוחאי מהמרכז הרפואי שיבא הציגה אתמול את ממצאי המחקר של החיסון הרביעי אותו הובילה, ובאותה הזדמנות הודיעה גם היא כי התו הירוק כבר אינו רלוונטי.
כאמור, במערכת הבריאות חלוקים בשאלה, אך גוברים הקולות שאומרים כי במציאות הנוכחית – תרומת התו שולית. "לתו הירוק יש חשיבות כחלק מההתמודדות עם הנגיף", אמר פרופ' נדב דוידוביץ', מומחה לבריאות הציבור ומנהל בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון. "ההיגיון שלו חייב להיות אפידמיולוגי. במצב הנוכחי בו אנחנו רואים שגם אנשים מחוסנים אמנם פחות נדבקים אבל לא באותם פערים כמו שראינו בזנים הקודמים אל מול אלו שאינם מחוסנים, חשוב כאשר גל ההדבקה כל כך גבוה לשנות את התו הירוק ולהתאים אותו בין אם לצמצם את תכולתו או להוסיף לתו הירוק את האפשרות של כניסה מופחתת של אנשים, במיוחד במקומות שבהם אנשים מבוגרים שנמצאים בסיכון מגיעים אליהם כמו תיאטרון, קולנוע ומקומות אחרים".
פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בשיבא, הוסיפה: "אני כבר מזמן אמרתי שהתו הירוק מגוחך כרגע, כי אין כרגע הבדל בין מחוסנים ללא מחוסנים. אני ממש לא רואה את הטעם. מי שלא התחסן עד עכשיו, אנחנו לא נשכנע אותו ואני חושבת שהמתווה צריך להיות עם היגיון אפידמיולוגי ולא במטרה לעודד התחסנות. כרגע אין היגיון אפידמיולוגי להפריד בין מחוסנים ללא מחוסנים, נכון שלא מחוסנים הם בסיכון למחלה קשה, אבל בטח אין הבדל גדול בשיעור ההדבקות בין מחוסנים ללא מחוסנים. לכן, השימוש בתו הירוק מיותר בשלב זה".
