השותפות הכושלת עם הפלנגות הנוצריות בלבנון, זו שהובילה למלחמת לבנון הראשונה, סירסה את המחשבה האסטרטגית של ישראל. היא גרמה לנו להירתע מכל ניסיון לעצב את המציאות האזורית על פי מה שמועיל לנו. אך הכישלון בהמלכת באשיר ג'ומייל כנשיא לבנון לא צריך להוביל למסקנה שישראל אינה יכולה וחייבת להשפיע - כמידת יכולתה, ובתבונה - על המתרחש אצל שכנותיה הקרובות.
לבנון שבה להיות מדינה שלמתרחש בתוכה יש השפעה ישירה על ביטחון ישראל: היא הגיעה לקריסה כלכלית וממשלית, והכאוס ברחובותיה, העוני וחוסר מוצרי היסוד והשירותים, הביאו אותה למצב של פשיטת רגל לאומית. כשאין ממשלה בלבנון, ארגון חיזבאללה הוא בפועל השליט. מצב זה מרוקן מכל תוכן את הדיבורים אצלנו על הרתעת לבנון, על אחריות ממשלת לבנון לירי על שטחנו - דיבורים ריקים.
אין ממשלה בלבנון, והכתובת להרתעה נמצאת בטהרן. המשטר שם מפעיל את "תוכנית הדיוק", שעל פיה יצוידו 150 אלף הרקטות של חיזבאללה בלבנון, שכיום מרביתן הן ללא מנגנון ביות מדויק, בערכות ביות כאלה שתהפוכנה אותן מנשק "טיפש" לנשק "חכם". רקטות כאלו יהיו מסוגלות לפגוע בדיוק של מטרים אחדים בכל מטרה נבחרת בישראל, והנזק העלול להיגרם לתשתיות החיוניות שלנו ולמתקנים אסטרטגיים הוא עצום.
ישראל יכולה להפגין נדיבות במו"מ על תיחום הגבול הימי, ובכך לאפשר ללבנון להגדיל במעט את תחומי חיפוש הנפט והגז
עוד בטרם השיגה איראן נשק גרעיני, היא מסוגלת לגרום לנזק קשה ונרחב לישראל, אם אכן יושלם פרויקט זה. כך, עלול להיווצר מצב שבו שני תרחישים יתלכדו: השתלטות מוחלטת של איראן על לבנון, וצורך מיידי שלנו לחסל את מערך הרקטות של חיזבאללה.
במשוואה הלבנונית הסבוכה, יש גורם שיש לקחת אותו בחשבון: העם הלבנוני. נמאס לו מהסבל שחיזבאללה השית עליו, הוא מתחיל למחות, אבל אין לו עדיין כוח לגרש את הארגון ולסלק את כמויות הענק של הנשק ההתקפי המוטמנות בכפריו, מתחת לבתיו ממש. ישראל אינה יכולה להושיע את לבנון מאסונה, ואינה יכולה להחליף בתפקיד האחראית את הקהילה הבינלאומית ואת מדינות ערב. אבל היא יכולה להציע עזרה לעם הלבנוני בכמה תחומים.
היא יכולה להפגין נדיבות במשא ומתן על תיחום הגבול הימי, ובכך לאפשר ללבנון להגדיל במעט את תחומי חיפוש הנפט והגז. אם תהיינה תגליות כאלה, ישראל תוכל להקל על ממשלה לבנונית אחראית לייצא את הגז והנפט.
אפרים סנהראובן קפוצ'ינסקיישראל גם יכולה לקלוט בבתי החולים בצפון חולים לבנונים הזקוקים לניתוחים חיוניים ומצילי חיים, כפי שעשתה בזמן מלחמת האזרחים בסוריה. את החולים הללו ניתן להעביר דרך קפריסין. כמו כן, בחסות יוניפי"ל והצבא הלבנוני יכולה ישראל לאפשר יצוא של מוצרי חקלאות מדרום לבנון, בנקודות מעבר מוסכמות לאורך הגבול הבינלאומי. לצד זאת, ניתן להוביל לכך שכפרים בלבנון שיוציאו משטחם את הנשק ההתקפי ויניחו אותו בשטחים פתוחים מוגדרים מחוץ להם, לא יותקפו על ידי חיל האוויר.
מחוות אלה אינן דרמטיות אולי, אבל הן תצבענה לעם הלבנוני על מציאות אחרת העשויה להיווצר עבורם אם ארצם לא תישלט עוד על ידי איראן ושלוחיה. זו הביאה עליהם, כמו על כל מקום שדגל "ההתנגדות" מתנוסס עליו באזור, רק עוני, הרס ומוות.
- ד"ר אפרים סנה שירת כמפקד אזור הביטחון בדרום לבנון וכשר וסגן שר בממשלות ישראל
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
