אפילו חצי שנה לא חלפה מאז פתיחת השנה. בתקופה הקצרה הזו, מאז 1 בינואר 2023, נרצחו כבר 81 בני אדם בחברה הערבית - קורבנות לאלימות המשתוללת. המשטרה, מצידה, לא מצליחה להיאבק בפשיעה - ומתוך 81 המקרים, הצליחה לפענח רק 10 - שיעור של 12%. גם השנה שעברה, שבה נרצחו 111 אזרחים בחברה הערבית, הותירה המון חשבונות פתוחים: רק 25 מקרים פוענחו - שיעור של כ-22%. בשנת 2021, שבה נרצחו 126 בני אדם, פוענחו 38 מקרים - שיעור של 30%.
שלוש משפחות שאיבדו את יקיריהן ונמצאות באפלה, מספרות על הקושי עם החיים לצד העובדה שהרוצח עדיין מסתובב חופשי, ועל הפעילות הלא מספיקה של המשטרה.
חודש לאחר שהתחתן, ב-17 באוגוסט 2022, נרצח סאיד זייד לעיני אשתו הטרייה. הרצח אירע כשיצא בבוקר לעבודה מביתו שבכפר קרע, ועד היום המשטרה לא עצרה את הרוצחים.
"אין התפתחויות ברצח, הרקע לא ברור", סיפר השבוע עבד אלמונעם זייד, אביו של סאיד, "עד היום אנחנו לא יודעים מי רצח את בני. לפני מספר ימים הלכתי למשטרה לברר על התיק, אבל אין שום דבר חדש. אין לי תקווה שהמשטרה תצליח לעצור את הרוצחים. לצערי האלימות מתפשטת ואין מי שיעצור אותה. אנחנו נמשיך לחיות עם הסבל, בלי שאף אחד מצד ההנהגה ישאל עלינו".
הבן של מונה כליל, חליל עבד אל פתאח בן ה-28, נורה למוות בחיפה על ידי אלמונים ב-11 ביוני 2020. האירוע תועד, אך המשטרה לא הגיעה לרוצחים. "מאז שבני נרצח אני הולכת מדי פעם לתחנת המשטרה", סיפרה כליל, "אני רוצה לדעת מי עמד מאחורי הרצח הנתעב הזה. אבל המשטרה מאכזבת אותנו, ובכל פעם אנחנו שומעים שאין התפתחויות. אני לא אנוח עד שהרוצח ייעצר וייענש. הפושע הזה גרם לי למחלות ולמצב נפשי קשה. הוא הרס את הבית שלנו".
היא הוסיפה: "בכל חודש אנחנו יוצאים להפגין מול תחנת המשטרה ודורשים לחשוף את העבריינים, לא להיות שאננים. הם לקחו את הדבר הכי יקר שלנו ורצחו אותו בדם קר. הסבל והכאב עמוקים ולמרות הכול אף חבר כנסת או מנהיג לא שואל על התיק. כולם שכחו אותנו, הנושאים שלנו כבר לא מעניינים אותם".
ב-10 בפברואר 2020, בזמן שעבד בשטיפת מכוניות בכביש המוביל מהעיר שפרעם ליישוב הערבי אעבלין, נרצח פאתן מסארווה אבו אלרוב בן ב-27. גם במקרה שלו, עד היום המשטרה לא עצרה את הרוצחים. עאישה אבו אלרוב, אימו, ציינה כי: "יש הרבה קורבנות שלא יודעים מי רצח אותם. אפילו לא יודעים מה הרקע".
3 צפייה בגלריה
"הפושע הרס את הבית שלנו, והמשטרה מאכזבת". עאישה אבו אלרוב עם תמונות של בנה
(צילום: גיל נחושתן)
לדברי האם, "אנחנו לא סומכים על המשטרה שתנקוט צעד כלשהו כדי לעצור את הרוצחים, הם פזיזים ואינם עושים את חובתם. אם אני אדע מי רצח את בני, אני אהרוג אותו בידיים. המשטרה עומדת בחיבוק ידיים וצופה בפשעים מתרחשים אחד אחרי השני, כאילו לא קרה כלום".
היא הוסיפה כי "אנחנו, האמהות השכולות, מפגינות מול מטה המשטרה כדי לדרוש את חשיפת העבריינים ומעצרם. חברי הכנסת היו מגיעים לבתינו בימי הבחירות. הם היו אומרים שהם ילוו את התיקים שלנו, ואחרי הבחירות נעלמים. אני לא מאמינה להם ולא אצביע להם בבחירות הקרובות".
מהמשטרה נמסר בתגובה: "לצערנו ריבוי אירועי האלימות ברחוב הערבי וחומרתם, תוך שימוש בכלי נשק המוחזקים בניגוד לחוק, גובים קורבנות ללא הבחנה. בבואנו לחקור את הפשעים הנתעבים, במטרה להגיע לחקר האמת ומיצוי הדין עם מבצעי העבירה, נתקלים השוטרים לעתים קרובות בזירות ששובשו, ראיות שנעלמו וחוסר סיוע מצד התושבים, לרבות העלמת אמצעי תיעוד, עדים וכו'".
עוד מסרו במשטרה כי "חרף היעדר שיתוף הפעולה הנדרש לקידום החקירות, אנחנו מפעילים את כלל האמצעים, היחידות והיכולות. יודגש כי בשבוע החולף פוענחו שלושה מקרי רצח שהתרחשו בחברה הערבית. למען הסר ספק, נדגיש כי חקירת תיקי רצח איננה מסתיימת לעולם, ותיקים אלה נחקרים כל העת, תוך בחינה עדכנית באמצעים טכנולוגיים מתקדמים. לפיכך- כל טענה אחרת, חסרת אחיזה במציאות. אנו מדגישים כי הטיפול באלימות בחברה הערבית אינו נחלת המשטרה לבדה ורק שינוי שורשי עמוק שיבוא מתוך החברה הערבית בישראל בחינוך, בתרבות, בשיתוף הפעולה עם המשטרה, בהוקעת נורמות פסולות ובפעולות אקטיביות של ההנהגה, יובילו לשינוי המיוחל".
