לכרבע מהמשפחות בישראל אין להם כסף לארוחת חג
(צילום: משי בן עמי)
בשבוע הבא נציין בפעם השנייה את חג ראש השנה לצד משבר הקורונה - ומשפחות רבות עדיין לא יודעות אם ובאיזו מתכונות יוכלו להרשות לעצמן לחגוג את תחילת השנה העברית החדשה. לצד העלייה בתחלואה והשפעותיה על היתכנות ארוחות החג הגדולות והחגיגיות, המון משפחות ממשיכות לשלם את מחיר המשבר הכלכלי של המגפה וייאלצו לציין גם את החג הזה בצמצום. "אנחנו רועדים מפחד מתקופת החגים, איך נגרום לכך שהילדים לא ירגישו בחוסר?", אומר גלעד (35), אב לחמישה מהדרום.
מחקר שערכה קבוצת גיאוקרטוגרפיה עבור הקרן לידידות בראשות פרופ' אבי דגני וד"ר רינה דגני לקראת תקופת החגים מצביע על המצוקה שבה נמצאים ישראלים רבים בתקופה זו. לפי נתוני המחקר, לקרוב לרבע מהמשפחות בישראל אין מספיק כסף לארוחת החג. כמחצית מהן חוות קשיים כלכליים בעקבות משבר הקורונה והן נאלצות לצמצם בהוצאות שונות כדי לממן עלויות מזון. 37%, מעל שליש מהציבור, מצהיר על ירידה ברמת החיים ביחס לתקופה שלפני משבר הקורונה.
מממצאי המחקר עולה גם שמי שספגו את הפגיעה המשמעותית ביותר הן השכבות החלשות: 55% מבעלי ההכנסה מתחת לממוצע דיווחו על ירידה ברמת החיים לעומת התקופה שלפני הקורונה, לעומת 16% ממי שהכנסתם מעל הממוצע. 31% יצמצמו בהוצאות על מצרכים לארוחות בחגי תשרי בעקבות המשבר. ומעל שני שליש מצמצמים בשגרה בהוצאות אחרות לטובת מימון מזון. קרוב לרבע מתוכם, 24%, מצמצמים בהוצאות על חשמל וכ-10% בהוצאות על מים ועל תרופות, 50% על בילויים ו-49% על בגדים.
כ-63% מבני ה-65 ומעלה, קרוב לשני שלישים מקרב בני הגיל השלישי, חוו קשיים כלכליים עוד לפני משבר הקורונה - וכיום רובם המוחלט, 76%, חווים את השלכות המשבר וצריכים לצמצם בהוצאות על מצרכים לארוחות בתקופת החגים. 27% מגילאים אלו חווים ירידה ברמת החיים.
בקרב מי שרמת חייהם ירדה בעקבות משבר הקורונה, 81% צמצמו בהוצאות על מנת לממן מזון. 29% חוסכים בהוצאות חשמל, 12% חוסכים בתרופות ו-10% בהוצאות על מים.
כחמישית מהציבור – 21% - מתקשים בקניית כל מוצרי המזון שהם צריכים לבית. כמחצית נאלצו לצמצם בהוצאות אחרות על מנת לממן את עלויות המזון.
4 צפייה בגלריה
"אנשים סביבי עושים ארוחות חגיגיות - ואני לא יכול להרשות לעצמי". ליאור
(צילום: שרון צור)
במבט ממוקד יותר על חגי תשרי הקרובים בצל הקורונה, 22% מהציבור יצטרכו עזרה בכדי להשלים את סל הקנייה לבית. כעשירית ייעזרו לשם כך בבני משפחה וכעשירית אינם יודעים אם יהיה להם במי להסתייע. בעלי ההכנסה הנמוכה שהשפעת משבר הקורונה עליהם היא הגדולה ביותר ייאלצו לפנות לעזרה: 38% יזקקו לסיוע, 6% יודעים שיקבלו סיוע מעמותות, 14% אינם יודעים ממי לקבל סיוע וכ-19% ייעזרו בקרובי משפחה.
"לא חשבתי שאני אי פעם אצטרך עזרה"
"אני חי בחרדה כלכלית והחגים מגדילים את החרדה", מספר ליאור (44), אב יחידני מצפון הארץ. "אנשים סביבי עושים ארוחות חגיגיות וקונים מתנות לחג, אבל אלו דברים שאני לא אוכל להרשות לעצמי השנה. אני לא רגיל לזה. אנחנו לא חיים במותרות, וחגים הפכו להיות מותרות".
בנו של ליאור נולד במהלך הסגר הראשון בתהליך של הורות משותפת, ואמו נפטרה כמה ימים לאחר מכן. הוא נולד בשלב מוקדם של ההיריון וסובל מעיכוב התפתחותי ומחלת ריאות כרונית שמאפיינת פגים. הוא נמצא במעקב רפואי מתמשך, ועובר סדרות רבות של טיפולים. כתוצאה מכך נאלץ ליאור לעזוב את עבודתו כסוכן מכירות ולטפל בו.
"אנחנו נאלצים לנסוע על בסיס שבועי לטיפולים בבתי חולים במרכז", הוא מספר. "הרפואה הציבורית לא יכולה לתת מענה לכל הצרכים שלו ולכן אני נאלץ לפנות לרופאים פרטיים. מרבית הכסף שלנו מושקע בזה. אני מאוד רוצה לצאת לעבוד כדי לפרנס את המשפחה ולא יכול לעשות את זה בגלל הנסיעות הארוכות לבדיקות ולטיפולים".
"אני חי מהבטחת הכנסה מאז שהופסקו תשלומי החל"ת", הוסיף. "אני לא קונה בגדים חדשים עבורו, הכול יד שנייה. על דברים לא הכרחיים אני מוותר. זה לא מצב שאני רגיל אליו או שחשבתי שאגיע אליו. אני רגיל לחיות חיים נורמטיביים. לא חשבתי שאני אי פעם אצטרך עזרה".
"משבר הקורונה יצר משבר כלכלי שכמותו לא ידענו ושעמו נתמודד עוד זמן רב", מסבירה נשיאת הקרן לידידות, יעל אקשטיין. "לאור חוסר הוודאות, גם בתקופה זו לגבי השלכות ההתמודדות עם המשבר וההשפעה הכלכלית הצפויה, השנה אנחנו מתגייסים ביתר שאת. הגדלנו משמעותית את התקציבים והמשאבים כדי לסייע למשפחות, קשישים וילדים במזון וצרכים בסיסיים על מנת שיצליחו לעבור את התקופה הקשה הזו בשלום ולחגוג את החגים בכבוד".
"זוג צעיר לא יכול להתקיים בלי עזרה"
גם גלעד (35), נשוי ואב לחמישה מדרום הארץ, נמצא בחרדה לפני תקופת החגים. "אנחנו רועדים מפחד מתקופת החגים. איך נציין אותם? ממה? ממה שאין? נעשה כמה שיותר כדי שהילדים לא ירגישו את החוסר. אני מאוכזב שככה אני צריך לפתוח את השנה".
עד לפני משבר הקורונה עבד גלעד בייצוא ויבוא של ירקות, אך ככל שהמגפה התפשטה בעולם, העבודה הצטמצמה ולבסוף פוטר. "האתגר הכלכלי הוא יומיומי", הוא אומר. "אני גר בפריפריה ביישוב מרוחק יחסית, וקשה לי מאוד למצוא עבודה. עד עכשיו עוד איכשהו הסתדרנו בגלל תשלומי החל"ת, אבל מאז שאלו הופסקו המצב קשה. אשתי עובדת, אבל היא מרוויחה 3,000 שקלים לחודש. אנחנו צריכים לשלם חשמל, מים, ארנונה, גנים, בתי ספר. אנחנו רוצים שהילדים שלנו יגדלו בצורה נורמטיבית, אבל אנחנו נאבקים על כל שקל כדי להרים את הראש מעל המים".
"כל לילה אני מנסה לחשוב איך לא נגיע למצב שלא יהיה לנו איך להאכיל את הילדים", הוסיף. "אני מאוכזב, כל החיים עבדתי, שילמתי מה שצריך, בחיים לא נכנסתי לחובות. עכשיו אני צריך את המדינה והיא מפנה לי את הגב. שכחו אותנו".
"לפני הקורונה חיינו חיים נורמטיביים. היינו משפחה רגילה שחיה באושר", אומרת לאולפן ynet ליטל (45), אמא לשלושה ילדים. בעלה של ליטל הוא נהג הסעות שפרנסתו נפגעה מאוד מאז המשבר. "הוא ישב בבית חודשים על גבי חודשים", היא מספרת. "אנחנו גם ככה חיים בפריפריה אז אין הרבה עבודה והמשמעויות הכלכליות מאוד גדולות. השכר ירד לפחות ב-60%".
"המצב שלנו לא מאפשר לנו לחגוג את החגים כמו שהיינו רוצים ורגילים", היא מוסיפה. "נציין אותם בצמצום רב, רק מה שצריך. זו לא הרגשה נעימה להתחיל כך את השנה, זה גורם להמון תסכולים. אנחנו לא באים ממשפחות עשירות, תמיד היה קושי, אבל הקורונה הכניסה אותנו למצב של הישרדות. כל היום במחשבות הכלכליות – איך נשלם חשבונות? איך נקנה אוכל? אנחנו עם הלוואות, מגרדים את הכסף, מנסים להיעזר במשפחה. זה עצוב שבמדינה שלנו היום זוג צעיר לא יכול להתקיים בלי עזרה".
