בן גביר: "הם לא רוצים אותי כאן, אני עצם בגרון שלהם"
(צילום: משי בן עמי, שחר גולדשטיין)
חבר הכנסת איתמר בן גביר, שהתעלף אמש (יום ראשון) בעימותים עם שוטרים בשייח ג'ראח, שוחרר מבית החולים הדסה עין כרם בירושלים וחזר הבוקר לשכונה - על אף שהרופאים ששחררו אותו, ד"ר שעיבאת מוחמד וד"ר שוויקי מועתסם, המליצו לו לנוח חמישה ימים.
"לדעתי מה שקרה כאן זו שעמר בר-לב נתן הוראה לפרק את הלשכה, לפרק את העוזרים שלי ובסוף גם לפרק אותי", אמר הבוקר בן גביר בריאיון לאולפן ynet. "אני כמובן הייתי המום – הם לא יכולים לגעת בחבר כנסת, הם לא יכולים לגעת בלשכה של חבר כנסת, הם אמורים לדעת את זה. וזה לא הקצין שחר מחסומי, שהרביץ ופעל – אלא זה עמר בר-לב שנתן את ההוראה. הם לא רוצים אותי כאן, אני עצם בגרון שלהם. אבל הייתי בבית חולים וחזרתי לכאן הבוקר כי אני לא מתכוון לוותר ולא אזוז מכאן עד שיציבו ניידת משטרה ליד הבית שהוצת".
בן גביר מתעלף במהלך העימות עם השוטרים
(צילום: עוצמה יהודית )
בן גביר טען אתמול כי "שוטרים ובראשם הקצין שחר מחסומי נהגו בברוטליות ואלימות כלפיי, עד שהתעלפתי". מנגד, השר לביטחון הפנים עמר בר-לב כתב הבוקר בטוויטר כי "מעולם לא היה חבר כנסת בישראל שהרים יד על שוטר. החסינות היא קודש, האלימות היא מגונה". בר-לב הודה לשוטרים שפעלו בשייח ג'ראח "חרף הפרובוקציות", לדבריו.
בן גביר השיב הבוקר לבר-לב: "איזה אפס. אולי אתה מנסה לחמוק מאחריות שאתה זה שנתת הוראה לא חוקית לפגוע בחסינותי, לפרק לי את הלשכה ולפרק אותי. השר הכי כושל בתולדות ישראל, לך הביתה". גורם במשטרה טען אמש כי בן גביר החל "לנסות להפריע לשוטרים ולדחוף אותם. השוטרים שהיו במקום ניסו להרגיע אותו ולמנוע את השתוללותו. אחד השוטרים אף קיבל ממנו מכה בפלג גופו העליון".
לאורך שעות ארוכות אתמול נרשמו עימותים בין פלסטינים ויהודים בשכונת שייח ג'ראח במזרח ירושלים. העימותים נמשכים לסירוגין מאז הצתת בית משפחת יושבייב ביום שישי. בין השאר תועד עימות פיזי בין פעילי ימין לבין חברי הכנסת אחמד טיבי, עופר כסיף ואוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת), שהגיעו לאזור ה"לשכה הפרלמנטרית" שהקים בשכונה ח"כ בן גביר.
אחרי השעה 21:00 החלה המשטרה בניסיון לפנות את פעילי הימין שהגיעו ללשכה, ובעימותים שהתפתחו נפצעו באורח קל שוטרת מג"ב וצעיר יהודי בן 18 שנפגע מרימון הלם. הסהר האדום הפלסטיני דיווח שטיפל ב-21 פצועים. לאורך היממה האחרונה נעצרו 12 בני אדם בעימותים, תשעה מהם פלסטינים.
העימותים נמשכו גם כשהח"כים הצליחו להיכנס לבית משפחת סאלם הפלסטינית, שתפונה בסוף החודש בתום הליך משפטי ארוך וסבוך. בשלב מסוים נזרקו אבנים מבחוץ אל תוך הבית, ובתגובה נורו זיקוקים והושלכו אבנים מבית אחר אל עבר המפגינים היהודים שבחוץ. כוחות יס"מ זרקו בתגובה רימוני הלם לתוך המבנה ולאחר מכן ניסו לפרוץ פנימה כדי לעצור את מי שירה את הזיקוקים.
ח"כ טיבי שנפגע ברגלו טען אחרי שנכנס לבית המשפחה כי נפצע בעימות פיזי מול סגן ראש עיריית ירושלים אריה קינג שהשתתף באירוע. קינג מצדו הגיש תלונה במשטרה נגד טיבי וטען כי תקף אותו.
מאז אתמול בבוקר הצליחו באופן חלקי כוחות המשטרה להפריד בין הצדדים. הכניסה לשכונה עם כלי רכב נאסרה למעט לתושבים. בן גביר, שהציב את לשכתו במקום בטענה שכך תהיה המשטרה מחויבת להיות נוכחת בשכונה ולהגן על תושביה, ארגן אמש הפגנה נגד מה שהוא מגדיר אוזלת היד של בשמירה על חיי היהודים. לפיכך חילקה המשטרה את המתחם לשני חלקים: הפלסטינים ממוקמים בתוך שייח ג'ראח עצמה, קרוב לקבר שמעון הצדיק. את היהודים כיוונה המשטרה ליד המלונות בכניסה לשכונה.
בתוך כך, הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תדון אחר הצהריים בדרישות שימור חריגות בשכונת א-טור שבמזרח ירושלים, מה שעלול להצית עוד יותר את האווירה המתוחה גם ככה באזור. על פי התוכנית, כל מבנה הכולל חזיתות שנבנו עד שנת 1967 – ייחשב "מבנה היסטורי". מדובר על תבחין-שימור קטגורי חסר תקדים שאינו נהוג בשאר חלקי העיר. המשמעות של הכרזה על מבנה כהיסטורי היא שבעת הגשת תוכנית לבנייה במקום יהיה צורך לעבור מסלול בירוקרטי מתיש שמוערך בעלויות כספיות של עשרות אלפי שקלים. "אם לדרישות מחמירות אין הצדקה עניינית והן מופנות אך ורק כלפי ערביי העיר – קשה שלא לקרוא לזה אפליה", אמר סגן ראש העיר יוסי חביליו.
שכונת שייח ג'ראח (שמעון הצדיק) הפכה לאחד ממוקדי העימות בין הפלסטינים לבין ישראל, ושאלת הפינוי של כמה משפחות ערביות במקום קודמה על ידי הפלסטינים בתור אחד הגורמים שהובילו לפרוץ מבצע "שומר החומות" בחודש מאי אשתקד. תושבי השכונה, שנבנתה ב-1956 בתור דיור לפליטים, מאשימים את ישראל ב"גניבת בתים". כמה תושבים שם טוענים כי רכשו ב-1956 בתים שנבנו על ידי משרד השיכון הירדני. לטענתם, הם או אבותיהם קיבלו הסכמים שלפיהם ויתרו על "תעודת פליט" ובתמורה קיבלו לרשותם את הדירות. לטענתם, לא נעשה הסדר לקרקע. מנגד, היהודים מחזיקים במסמכים שמוכיחים ההיפך - ובית המשפט העליון פסק לטובתם.
