במונחים צה"ליים, מבצע "מגן וחץ" היה לא יותר מתרגיל מלחמה קצר, סעיף מעובה בתרגיל המלחמה שאמור היה בכל מקרה להתקיים החודש. בדיוק כמו במבצע "שומר החומות" לפני שנתיים.
בפועל, סבב ההסלמה האחרון בעזה אפשר טבילות אש ליכולות שפחות נוסו בעבר. החל בשימוש ביכולות הגילוי של מטוסי האדיר (F-35) ועד לשיח ישיר בין תצפיתנית צעירה לטייס קרב, רגע לפני התקיפה. צפו בשיתוף הפעולה בין הכוחות באוויר ובקרקע במבצע האחרון - בסרטון שבפתח הכתבה.
116 שעות נמשך מבצע "מגן וחץ", שהחל בחיסולם המסונכרן של שלושה מפרדים בכירים בג'יהאד האיסלאמי, בהפרש של שניות עד דקות בודדות. זה היה מבצע קטן בכל קנה מידה, וגם מוצלח באופן יחסי, בעיקר בשל היוזמה הישראלית שאפשרה לצבא להתכונן ולא להיגרר, וכך גם לגרוף יותר הישגים.
מעבר למכת הפתיחה שהיממה את הג'יהאד האיסלאמי ב-35 השעות הראשונות של המבצע, בצה"ל הכניסו למערכה יכולות חדשות, בעיקר בשיתופי הפעולה בין כוחות היבשה לאוויר. כך, למשל, מטוסי האדיר, מטוסי החמקן החדשים ביותר בעולם, השתתפו במשימות בלב השטח העזתי. למרות שבדרך כלל שומרים את השימוש בהם ליעדי בוטיק במלחמה בצפון או למבצעים חשאיים ורחוקים מגבולות המדינה.
טכנולוגיות הגילוי והמעקב המשוכללות שנמצאות על המטוסים האלה שימשו את פיקוד הדרום לסגירת מעגלים במהירות. חלק מ-400 הפצצות והטילים שהוטלו לאורך "מגן וחץ" החלו בזיהוי מוצלח של מטוסי החמקן, שחגו גבוה מעל שמי הרצועה. בקצה השני היו אלה חמושים מהאוויר, אך גם מהקרקע, של יחידות מיוחדות שהיו זמינות לקבל מטרה, כמו מוניות שמסתובבות בשכונה ומחכות לקבל קריאה לאיסוף נוסעים.
"מיצינו את כל הכלים האיסופיים שיש לנו, כולל מטוסי מודיעין מאויישים מסוג צופית", הסביר ל-ynet קצין בחיל האוויר שאמון על שיתוף הפעולה עם כוחות היבשה. "רצינו לקצר כמה שיותר את זמני התקיפה מול זיהוי של אויב תוך כדי המבצע. דברים שלקחו בשנים האחרונות 20 או 30 דקות, הצלחנו להוריד הפעם".
לפי הקצין, "הגדלנו באופן משמעותי את אחיזת השטח מבחינת איסוף בכלי טיס רבים שכל הזמן באוויר, ממש בשמירה אזורית, כמעט כל השטח תחת מעקב רציף. בחלק מהמקרים הצלחנו להריץ לאחור סרטון ממצלמה של כלי טיס, לגלות כך את מיקום החולייה שביצעה ירי רקטי ואת נתיב נסיעתה, להפליל אותה ולתקוף. אלו דברים שהתרחשו בתוך דקות ובלי שום נזק אגבי (מלבד ההרוגים הבלתי-מעורבים במכת הפתיחה – י"ז)".
במבצע נרשם גם שינוי משמעותי שהקל על הכוחות לתקוף מהר יותר. בסבבים הקודמים מדיניות הפעלת האש הייתה די אחידה וקשיחה, וכל בקשה לשינוי עלתה לרמות הגבוהות וכך התעקבו תקיפות, או שהיו פחות יעילות. הפעם השינויים היו תכופים יותר, ובעיקר מהירים יותר, בהתאם למצב בשטח ולצרכים שעלו מהכוחות.
"האלופים דרשו שנגדיל את ההישגים שלנו, ובעבר הייתה מדיניות שפחות מאפשרת גמישות שכזו, כולל מקרים שראינו אויב בעין ולא תקפנו כחלק ממדיניות מוגדרת מראש", סיפר הקצין. "הפעם, ההנחיות ירדו מהר מהמטכ"ל ליחידות בקצה, עם עדכוני מדיניות הפעלת אש בהתאם לצרכים המשתנים. לא היה לנו מצב של תסכול במבצע הזה, גם אם היו טעויות בצורת התקשורת בין המכלולים השונים – לא פספסנו איפה שרצינו לתקוף".
"וידאתי בשאלה מכשילה, כדי שנהיה סגורים"
בערב הראשון של המבצע, סמוך לשעה 22:00, הגיח מסוק קרב מסוג שרף לשמי מרכז רצועת עזה. הוא חצה את הנגב המערבי והתקרב ממזרח העיירה חאן יונס. את הדי הרוטרים של האפאצ'י היה ניתן לשמוע היטב במוצב כיסופים, בו החלה את המשמרת טוראית מ', שרק לאחרונה התגייסה כתצפיתנית.
הצוות במסוק נערך לשגר טיל לעמדה של הג'יהאד האיסלאמי, אך נעצר. עננים מנוכים הקשו על הטייסים לראות היטב את המטרה, מבנה נמוך ויחסית מבודד, אך החשש שבקרבתו יהיו אזרחים בלתי מעורבים חייב סריקה חזותית מלאה. בתוך פחות מדקה הטייס הוותיק שוחח עם קציני אוגדת עזה, ואלו מיהרו לחבר לו את מ' ברשת הקשר.
מ' אחראית על האיסוף והמעקב בגזרת היעד של המסוק, וגם אחריו ספציפית היא עקבה בשבועות האחרונים. "התחלתי לדבר עם הטייס בקשר, הכוונתי אותו בשפה משותפת לפי נקודות פיזיות בשטח. שאלתי אותו מה הוא רואה ומה לא, כי שנינו ראיתו את אותו המרחב רק מזוויות שונות. בסוף גם וידאתי בשאלה מכשילה, במכוון, על נקודה אחרת, כדי שנהיה סגורים ב-100%", שחזרה.
"החמ"ל היה שקט. דיברתי בתדר היבשתי, שבתווך היה על הקשר גם קצין יחידת שיתוף הפעולה. זה היה ממש שאלות פינג פונג מה אני רואה ומה הוא רואה, כדי שהתקיפה תהיה נקיה", הוסיפה. "ככה זה היה במשך מספר דקות. התקיפה הייתה כל כך סמוכה לבסיס, ליד גדר המערכת, שאחר כך היה אפשר להריח מהבסיס את הריח ה'שרוף' שנוצר".
מג"ד בתא התקיפה
שיתופי פעולה כל כך ישירים בין תצפיתניות לטייסים נחשבים ליוצאי דופן, למרות שכבר היו בעבר מספר מועט של מקרים כאלו. עיקר שיתוף הפעולה שמשוכלל כל העת הוא בין הלוחמים על הקרקע לאלו שבאוויר.
חיל האוויר ערך בתחילת השנה כנס מיוחד עם קצינים מיחידיות יבשתיות תחת הכותרת "אחדות גורל, אחדות משימה". אחד המפקדים המשמעותיים לתחום בכלל לא מגיע מעזה, וגם לא חווה עדיין הפעלת אש מהאוויר, למרות שהיה קרוב לכך. מדובר באל"מ אריק מויאל, מפקד חטיבת מנשה, שחולשת על גזרת ג'נין. מויאל העביר שעות "כחולות" רבות עם עמיתיו בחיל האוויר, בעיקר מטייסות מסוקי הקרב והכטמ"מים, שמלווים כמעט כל מבצע שהוא מפקד עליו בלב השטח העוין שבצפון השומרון.
"יש לנו אנשים משלנו בחיל, במילואים, שמעבירים שלושה ימים בשבוע בחפ"קים ליד שכם וג'נין", סיפר קצין מיחידת שיתוף הפעולה בחיל האוויר. "הצוותים שלנו השתתפו בשנה שעברה ביותר מ-800 תרגילים גדודיים, וקציני 'סופה' מטעמנו משרתים כבר ב-18 גדודים סדירים. במהלך תרגיל עם יחידת מגלן באפריל הצלחנו להביא לכך שפצצה של טון הוטלה בתוך דקות, בהתאם לבקשת הלוחמים ובהכוונתם, בזמן שהם היו בקרבת מקום ובמהלך מתוקשב וסמי-אוטומטי".
במהלך הכנס, אגב, לא הסתפקו רק במחזה השכיח של הכנסת מג"ד או מח"ט לקוקפיט של מטוס קרב. מג"דים תפסו את מושב מתכנן המשימה בתאי התקיפה של חיל האוויר, אלו שמקבלים מטרות ובתוך דקות מתכננים ביצוע מהיר.
המג"דים ראוי בעיניהם כיצד מטרה שמפקד צוות מחטיבת הקומנדו מעלה לתוכנת הצי"ד של כוחות היבשה מועברת במהירות למערכת המקבילה בחיל האוויר, ובתוך רגעים בודדים נבחר עבורה החימוש הנכון והצוות הזמין שישגרו לאחר הפללה.
אחד המפקדים שנכחו באותו כנס היה מפקד מערך התמרון בזרוע היבשה, אלוף סער צור. הוא העיד בפני הנוכחים כיצד כמח"ט 401 במבצע צוק איתן הוא הגיח מעט עם ראשו מצריח הטנק כדי לראות פצצה נופלת על יעד חמאס, לבקשתו. "זה היה במרחק 430 מטרים ממני ולא נותר לי הרבה מהגבות שנשרפו", שחזר. בעקבות גדילת האמון והביטחון בין הצדדים, הטווחים שמפרידים בין הכוחות הממוגנים לאש החיפוי שביקשו, יכול גם להגיע לכמחצית מכך.