1 צפייה בגלריה
מנסור עבאס, בנימין נתניהו, אחמד טיבי ואיימן עודה
(צילום:יואב דודקביץ,מווטי קמחי, אלכס קולומויסקי)
השבוע, כשמניין הנרצחים בחברה הערבית מתחילת השנה טיפס ל-90, הגיעו חברי הכנסת של מפלגת חד"ש-תע"ל ללשכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו כדי לדון עימו בסוגיית האלימות והפשיעה. הם הגישו לו מסמך עם 12 סעיפים שלשיטתם נדרשים כדי לתת מענה לתופעה, ולאחר הפגישה מיהרו לצאת לתקשורת בניסיון לצייר את עצמם כמי שנכנסו לאירוע. ונשאלת השאלה, איפה הייתם ומה עשיתם עד כה? השתלטות הפשיעה על החברה הערבית היא תהליך של יותר מ-20 שנה, והיא התפתחה לממדיה הנוכחיים לאורך העשור האחרון. את הח"כים הערבים שמענו צועקים ומתלוננים, אבל לא הרבה יותר. עצם הגשת המסמך הזה מוכיחה שהם יודעים שיש להם אחריות וגם כלים כדי לעורר את המדינה לפעול.
אבהיר: האחריות העיקרית למצב הקשה מוטלת על המדינה, על הממשלות שהובילו אותה ועל מערכות החוק, האכיפה והענישה שכל אחת מהן יש בחלק בהזנחה. אבל גם לחברה הערבית יש אחריות, והעובדה שנבחרי הציבור שלה לא מבינים זאת – או חמור מכך: מבינים אך שותקים – הופכת אותם לחלק מרכזי בבעיה. מבחינתם, הצלחות בחברה הערבית תמיד מגיעות למרות מדינת ישראל, והכישלונות הם לנצח בגללה.
מה כן היה מצופה מנבחרי ציבור ערבים? ראשית וחשוב מכל: יש להם אחריות פוליטית לרתום את משרדי הממשלה ואת משטרת ישראל לפעולה באופן הנחרץ ביותר ובשלב מוקדם הרבה יותר. זו הסיבה שבגללה הם בכנסת, ואם הם לא מצליחים בתפקיד – אולי הגיע הזמן להחליף אותם. מעבר לכך, בתחום האזרחי, הייתה להם אחריות כלפי הציבור שלהם לעודד חינוך נגד אלימות, להשקיע בהסברה, לקיים אירועים בנושא ולרתום את הרשויות המקומיות למאבק בפשיעה.
אבל העיסוק שלהם בבדלנות לאומית החריף את הנתק מהמדינה ומהחברה היהודית. איך אפשר לדרוש מהמשטרה לטפל בפשיעה כשבמקביל איימן עודה קורא לשוטרים ערבים לזרוק את המדים והנשק? או כשאחמד טיבי מתועד מתעמת עם שוטרים שעיכבו חשוד ובכך איפשר לו לברוח? או כשעופר כסיף נחשד בתקיפת שוטר?
גם רע"מ ומנסור עבאס לא יוצאים נקיים, כי כעת ניתן להבין ששנה וחצי בקואליציה התפוגגו כלא היו בלי שום שיפור מהותי במלחמה בפשיעה. יצרתם תדמית של מפלגה שרוצה בשותפות, ואז בחרתם להחרים את הדיון אצל נתניהו השבוע? הנה הוכחה שגם אתם בעניין של מאבקי אגו פוליטיים ולא בטובת הציבור הערבי. אני כותב את זה בצער: לחלק לא קטן מנציגי הציבור הערבים אין רצון אמיתי לפתור את בעיית האלימות והפשיעה, כי ככל שהחברה נותרת מוחלשת - כך יותר קל להמשיך לשלוט בהם ועל הדרך להנציח את גישת הבדלנות.
יוסף חדאדמומלץ לכל נבחר ציבור ערבי לעיין בדו"ח מבקר המדינה שמצא קשר ישיר בין חוסר המעש בקרב עשרות אלפי צעירים ערבים לבין שיעורי הפשיעה. הנה רעיון כיצד לטפל בחוסר המעש הזה: קידום השירות הלאומי-אזרחי. במקום להתבטל ולהוות מטרה נוחה למגייסים מארגוני הפשע, יוכלו צעירים לשרת ביישובים הערביים בתפקידי חינוך, רווחה, בריאות ועוד. זה יתרום לרשויות המקומיות, זה יתרום למדינה אבל בעיקר זה יתרום למי שכיום חיים בלי מסגרת. הבעיה כיום שנבחרי הציבור הערבים מחרימים את השירות הלאומי-אזרחי ורואים בו איום שחס ושלום עוד יוביל להשתלבות של הצעירים במדינה.
יש פתרונות לאלימות ולפשיעה. זו לא גזירת גורל. מצופה מהמדינה לפעול בכל הכוח כדי לתת את המענה ההכרחי לחברה הערבית. אבל במקביל מצופה גם מחברי הכנסת הערבים – בפעם הראשונה - לקחת אחריות במקום לברוח מאשמה. כרגע יש אינטרס אחד, עליון ומשותף לכולם - החזרת הביטחון האישי לאזרחים הערבים והצלת הקורבנות הבאים.
- יוסף חדאד הוא פעיל חברתי ערבי, מנכ"ל "ביחד ערבים זה לזה"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
