בית המשפט העליון הפך היום (ראשון) את הזיכוי בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, והרשיע סוהר בשב"ס שהואשם בלקיחת שוד והברחת טלפונים עבור אסירים בכלא שבו שירת. בשנה שעברה זיכה שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע יואל עדן את הסוהר מחמת הספק וקבע שהודאתו התקבלה שלא כדין, אך הפרקליטות הגישה ערעור לבית המשפט העליון, וטענה כי החקירה נוהלה "כדת וכדין באופן מושכל. אין בחקירה איומים, ואין בה אמירות גזעניות", כפי שטען.
לטענת סנגורו של הסוהר ההודאה חולצה ממנו תחת איומים. נטען כי החוקרים איימו לפגוע באחותו בת ה-17 ולזמן אותה לעדות, תוך שהם רומזים שהיא מנהלת קשר עם גבר נשוי. מעשה כזה, עבור צעירה בדואית, יכול להוביל לפגיעה קשה ואפילו למותה. עוד נטען שהחוקרים איימו עליו בחשיפת העובדה כי דיווחים לגבי משפחות פשע במסגרת תפקידו. נאמר לו מחוץ לחדר החקירה ש"הכול צף, וכולם יידעו שאתה דיווחת על האנשים האלה, בזמן שאתה מנהל שיחות עם אותם עבריינים שדיווחת עליהם, שאמרת שפנו אלייך".
במסגרת הערעור שהגישה המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה נטען כי קביעות בית המשפט המחוזי שגויות, מנוגדות להלכות המקובלות בעניין פסילת הודאה, ויש בהם להשליך לרעה על יכולת המשטרה לחקור ולפענח פשעים. השופט אלכס שטיין קבע כי בדברי החוקרים, כי יהיה עליהם לחקור את אביו ואחותו של הסוהר, לא נפל שום פגם. "אמירות אלה הצביעו על צורך חקירתי ברור ולגיטימי לחלוטין", נקבע. "ולא היו בגדר איום, פיתוי או השאה".
השופט שטיין, שכתב את פסק הדין אליו הצטרפו השופטים יוסף אלרון והשופטת גילה כנפי-שטייניץ, קבע כי גרסת הנאשם הייתה מפוקפקת עד כדי דמיונית, לדבריו. זאת לעומת קביעת המחוזי כי הודאתו נמסרה תחת החשש הכבדה והאימה מהתוצאות הקשות לכבודו, לכבוד אחותו, לכבוד משפחתו ולגופו שלו. "חוקרי הנאשם לא הפרו שם זכות מזכויותיו ולא עברו על שום איסור - מקצועי, משמעתי או פלילי, כשהעמידו את הנאשם על כך שגרסת החפות שלו נראית בעיניהם שקרית". לאור העובדה שהגיעו למסקנה כי זכויותיו לא נפגעו, לא ניתן לפסול את ההודאה שלו.
ב-ynet פורסם תיעוד בלעדי של האיומים על הסוהר, שבו נראים החוקרים רומזים בבירור כי אחותו מנהלת קשר עם גבר נשוי ואף לועגים לו. "הם איימו על החיים של אחותי. לפני שהודיתי במעשים שמעתי אותה בוכה", סיפר הסוהר, שמאז פוטר מעבודתו. "הם דיברו אחד עם השני על כבוד, כבוד וכבוד. הם ידעו שזו נקודה רגישה אצל בחור מהמגזר. אני יכול להקריב את עצמי למען המשפחה. אחותי? אמא? הייתי עושה הכול כדי שלא יצא לה 'שם' לא במקום. הם ידעו מה נקודת החולשה שלי, ושל כל בדואי", אמר. כעת התיק יחזור לבית המשפט המחוזי כדי לקבוע את עונשו של הסוהר.
סנגורו של הנאשם, עו"ד מוחמד רחאל אמר: "לצערי השופטים נכנסו עם החלטה מראש, תוך התעלמות ממשית מהלכות משפטיות קודמות. בית המשפט המחוזי האמין לנאשם וקבע שהוא אמר אמת בבית המשפט, ולכן לא היה מקום להתערב בהחלטה, ולו מטעם זה בלבד".
"כל מי שעוסק בתחום יודע שאם נאשם היה מערער בתיק שנקבעו ממצאי מהימנות, הערעור היה נדחה לאלתר. פסק הדין נכתב בצורה של מאמר משפטי שעוסק בסוגיית המותר והאסור בחקירה פלילית מבלי לעסוק בעניינו האינדיבידואלי של הנאשם", הוסיף.