פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין כינוס הוועדה לבחירת שופטים, לצורך בחירת נשיא בית המשפט העליון, אולי מקרב אותנו לרגע דרמטי ומסוכן שבו שר המשפטים יריב לוין יסרב לקיים את הצו שניתן על ידי בית המשפט העליון. קשה להאמין שמצב שכזה יתרחש, ונראה שר המשפטים יכבד לבסוף את הצו חרף דבריו הקשים נגד פסק הדין, למרות שישנם כבר קולות מסוכנים מתוך הקואליציה הקוראים לו שלא לעשות זאת.
בג"ץ מחייב את לוין לאפשר הצבעה על נשיא לעליון - ח"כ משה סעדה מהליכוד וד"ר עו"ד מתן גוטמן בראיון לאולפן ווינט
(צילום: מיקי שמידט )
בית המשפט הוציא צו מוחלט לפיו על שר המשפטים לממש את חובתו לפרסם ברשומות את רשימת המועמדים לתפקיד נשיא העליון תוך 14 ימים, ולכנס את הוועדה לצורך בחירת נשיא. מה יקרה אם תרחיש הקיצון יתממש והשר לוין יסרב לקיים את הצו השיפוטי? מעבר להשלכות הציבוריות והפוליטיות של מהלך חסר תקדים שכזה, במישור המשפטי פקודת ביזיון בית המשפט קובעת שבית המשפט רשאי לאכוף על "אדם בקנס או במאסר לציית לכל צו שניתן על ידם והמצוה לעשות איזה מעשה או האוסר לעשות כל מעשה". עוד נקבע כי "לא ינתן צו המטיל קנס או מאסר אלא אם כן הוזמן הממרה להופיע ונענה להזמנה, או, כשלא בא מעצמו, הובא לפני בית המשפט בצו תפיסה כדי להראות טעם מדוע לא ינתן נגדו צו כזה".
כלומר, במצב קיצון כאשר אדם מסרב לקיים צו אופרטיבי שניתן על ידי בית משפט, יכול בית המשפט להטיל עליו קנס או מאסר כדי לכפות עליו לקיים את הצו. כך למשל, במקרה ידוע בית המשפט העליון נתן פסק דין בעתירה לפיו יש להסיר את ההפליה בביה"ס "בית יעקב" בעמנואל בין תלמידות ממוצא אשכנזי לתלמידות ממוצא ספרדי. הנהלת בית הספר והורי התלמידות סירבו לקיים את הצו והתעלמו מהפסיקה. בעקבות כך, בג"ץ הפעיל את סמכותו מכוח פקודת הביזיון, וקבע כי הנהלת בית הספר תיקנס בסך של עשרת אלפים שקלים לכל יום שבו הצו לא מבוצע, והורי התלמידות ייקנסו בסך של 400 שקלים לכל יום שבו הם מסרבים לבצע את הצו השיפוטי. בהמשך על מספר הורים שעמדו בסירובם, חרף הקנס, הוטל צו מאסר של שבועיים.
עוד חשוב להדגיש כי לפי הפסיקה כל אדם או גוף שמודעים לצו השיפוטי, ומסייעים בהפרתו, יכולים לחוב בקנס או במאסר לפי פקודת ביזיון בית המשפט, גם אם הם כלל לא היו חלק מההליך השיפוטי המקורי. לצורך העניין אם עובד לשכת השר יסייע באי קיומו של הצו בעניין כינוס הוועדה לבחירת שופטים, ניתן יהיה להטיל עליו את הסנקציות לפי החוק.
בשנת 2020 הגענו לסיפו של משבר חוקתי כאשר יו"ר הכנסת, באותה עת, ח"כ יולי אדלשטיין, סירב לקיים את פסיקת בג"ץ שלפיה עליו לכנס את הכנסת ולהעמיד על סדר יומה את נושא בחירת יו"ר הכנסת במקומו. "הסירוב הנמשך לאפשר הצבעה במליאת הכנסת על בחירתו של יו"ר קבוע לכנסת, חותר תחת יסודות התהליך הדמוקרטי. הוא פוגע במובהק במעמדה של הכנסת כרשות עצמאית וגם בתהליך המעבר השלטוני", כתבה הנשיאה לשעבר אסתר חיות בפסק הדין תקדימי. ח"כ אדלשטיין סירב לקיים את פסק הדין, והודיע על התפטרותו מתפקידו כיו"ר הכנסת כמה שעות לפני המועד האחרון לביצוע פסק הדין. בעקבות זאת פסק בג"ץ באותו יום שח"כ עמיר פרץ, ותיק חברי הכנסת, ינהל למחרת ישיבה של מליאת הכנסת לשם בחירת יו"ר קבוע לכנסת.
נראה שזו הברירה שעומדת כעת בפני שר המשפטים – לקיים את הצו השיפוטי או להתפטר במחאה מתפקידו
בשנת 2020 ח"כ אדלשטיין עמד בסירובו לקיים פסק הדין, אך הבין שלא יוכל להמשיך בתפקידו הציבורי הרם אם יפר צו של בית המשפט, ונראה שזו גם הברירה שעומדת כעת בפני שר המשפטים – לקיים את הצו השיפוטי או להתפטר במחאה מתפקידו.
ייתכן שתקודם חקיקת בזק בכנסת שתעקוף את פסק הדין, אך נדמה שיהיה קשה לגייס בתקופה כה קצרה רוב בקואליציה לצורך שינוי כה משמעותי בהליך בחירת נשיא בית המשפט העליון, וכלל לא בטוח ששינוי חקיקה המשנה את כללי המשחק של בחירת נשיא העליון "תוך כדי משחק" יסייע לשר לוין במקרה הנוכחי. סבירות גבוהה ששינוי חקיקה שכזה ייפסל בבג"ץ או ייקבע שהוא יחול רק מבחירת נשיא בית המשפט הבא.
ד"ר מתן גוטמן הוא דוקטור למשפטים, עורך דין, הפרשן המשפטי של אולפן ynet ומומחה למשפט חוקתי ומינהלי אוניברסיטת רייכמן
