הפרצה שממנה חדר המחבל שביצע את הפיגוע בבני ברק
רצף הפיגועים הקשים בשבועיים האחרונים, שגבה את חייהם של 11 ישראלים, חידדו עוד יותר את האתגרים שעימם מתמודדים כוחות הביטחון - הן מול החברה הערבית בתוך ישראל, שמתוכה יצאו המחבלים שביצעו את הפיגועים בבאר שבע ובחדרה, והן מול הפלסטינים. מצבורי אמצעי לחימה בלתי-חוקיים בנגב, בגליל ובמשולש והברחות נשק בלתי-פוסקות, לצד סוגיית השב"חים והפרצות בגדר המערכת: אלו אתגרי גל הטרור הנוכחי.
רק בשבוע שעבר חצה מחבל פלסטיני מהכפר יעבד הסמוך לג'נין עם רכב לתוך שטח ישראל ללא כל הפרעה - ורצח חמישה בני אדם בבני ברק. בסוף השבוע חוסלו במכוניתם שלושה מחבלים, גם באזור ג'נין, אשר על פי ההערכות של שב"כ תכננו גם הם לחדור עם רכבם לשטח ישראל ולבצע פיגוע דומה. מאז תוגברו הכוחות בקו התפר, במיוחד בנקודות ידועות שבהן יש פרצות בגדר הביטחון.
"צריך לזכור שסוגיית השב"חים היא התמודדות של מערכת הביטחון כבר שנים ארוכות", הסביר אתמול (שני) גורם ביטחוני בשיחה עם ynet. "בבסיסה עומדת הדילמה בין הביטחון ההרמטי לבין הרווחה הפלסטינית. זו ליבת הסוגייה".
לדברי אותו גורם, "ההבנה במערכת היא שכאשר לפלסטיני הממוצע טוב - כלומר יש לו עבודה, הוא מביא כסף הביתה ושם אוכל על השולחן - אין לו זמן או רצון להתעסק בטרור. מנגד, מי שרוצה לפגע יוכל לעשות זאת עם או בלי גדר. לכן אנחנו לא מדברים על הקיצוניים, אלא על המתונים שעלולים להיות מוסתים במקרה שהם ייפגעו כלכלית. אסור גם לשכוח שהגדר מפרידה לכאורה בין שטחי יהודה ושומרון לבין לב ישראל - אבל מבחינת מערכת הביטחון, בפיגוע, דין קריית ארבע כדין בני ברק".
על פי ההערכות של גורמי המקצוע, בכל יום נכנסים לישראל בממוצע 50-40 אלף פועלים פלסטינים דרך פרצות בגדר. יש אפילו הערכות מופרזות יותר. למספר זה יש להוסיף עוד כ-150 אלף פלסטינים עם אישורי עבודה, שנכנסים בכל יום דרך המעברים המוסדרים: 110 אלף מתוכם עובדים בתוך שטח ישראל, ועוד כ-40 אלף בהתנחלויות. אליהם מתווספים גם הפועלים מעזה שרשאים להיכנס לישראל - שרק לאחרונה החליט שר הביטחון גנץ להגדיל את מספרם ל-20 אלף.
גורם צבאי אומר כי מאז הפיגוע בבני ברק וההחלטה "לסתום" את הגדר - יש ירידה משמעותית בכמות המסתננים. לדבריו, ההערכות כעת מדברות על אלפים בודדים של שב"חים ביום בלבד.
"לא כל מי שעובר דרך פרצה בגדר הוא בהכרח בלי אישור", מסביר הגורם. "אם לפלסטיני יש פרצה קרובה לביתו, הוא יעדיף לעבור דרכה ולא לעשות את הדרך עד למעבר. היום, בין האלפים הבודדים של השב"חים שכן נכנסים, יש כאלו שנוסעים עד למקומות רחוקים כדי למצוא פרצה. זה מצב שמאוד זר להם והם מדברים על זה עם גורמים ישראליים".
ובתוך כך, עיבוי הכוחות על הגדר הגביר בצורה משמעותית את הבקשות לאישורי עבודה. גורמים בצה"ל מספרים כי מצטברים עומסים בדלפקים של המינהל האזרחי, המעניקים אישורי עבודה. "העיבוי על הגדר לא יכול להמשיך זמן רב", קובע גורם צבאי. "הכוחות הללו הוסטו ממשימות אחרות שכרגע תקועות, אך בסוף יהיה צורך לבצען והם יצטרכו לעזוב את הגדר. גם המשוואה של הכלכלה חוזרת, והמטרה היא לאפשר רווחה כלכלית גם אם היא מתרחשת בעצימת עין".
באחרונה דובר על הצורך בהשקעה מאסיבית בגדר ההפרדה ותיקון כל הפרצות. בפורומים סגורים אף הוזכרה האפשרות של הקמת חומת אבן בעלות של מיליארדים. "חומה או גדר הרמטית תפגע דווקא במתנחלים", אומר גורם בהתיישבות ביהודה ושומרון. "חומה זה גבול. הקמתה מהווה חיץ או סימון גבול שמדינת ישראל מייחסת לו חשיבות - כך שכל הסוגייה הזו צריכה להישקל ברצינות על כל השלכותיה".
גורם מקצועי דווקא מעריך שהאפשרות הזו לא באמת נמצאת על השולחן: "כרגע המכשול בצפון המדינה הוא בעדיפות ראשונה. בצה"ל רואים, ובצדק, את האיום מגבול הצפון כמשמעותי יותר מאיו"ש - ולכן ספק אם הפרויקט הזה יתקדם משמעותית".
רובה M-16 מוברח בשליש מחיר
סוגייה נוספת שצפה באחרונה ואיתה מתמודדת מדינת ישראל היא תופעת הברחות הנשק - בעיקר מהגבולות לתוך יהודה ושומרון, ולעיתים לתוך ישראל - שהולכת ותופסת תאוצה בשנים האחרונות: בשנת 2020 סוכלו בגבול ירדן ארבע הברחות שבהן נתפסו 115 כלי נשק. בשנת 2021 כבר סוכלו 11 הברחות שבהן נתפסו 147 כלי נשק, ורק בשלושת החודשים מאז שהחלה שנת 2022 סוכלו ארבע הברחות שבהן נתפסו 120 כלי נשק.
הסיכולים משפיעים על המחיר של כלי הנשק הבלתי-חוקיים בשוק האפור והופך אותם להרבה יותר קשים להשגה. לדוגמה, בירדן נמכר נשק מסוג M-16 בכ-25 אלף שקלים. קלצ'ניקוב נמכר ב-20 אלף שקלים ואקדח בכ-10,000 שקלים. מחירם של אותם כלי נשק קופץ כאשר הם מגיעים לשטחי יהודה ושומרון: M-16 נמכר בכ-50 אלף שקלים, קלצ'ניקוב נמכר בכ-30 אלף שקלים ואקדח נמכר ב-25 אלף שקלים. בשטח ישראל המחיר שוב קופץ: M-16 נמכר ב-70 אלף שקלים, קלצ'ניקוב ב-45 אלף שקלים ואקדח ב-35 אלף שקלים.
כדי לסכל הברחות נשק, צה"ל נאבק גם בזירת המשלוחים. ארגוני טרור וארגונים פליליים עושים שימוש במשלוחים של צעצועים, בגדים וכלי בית מכל מיני מקומות בעולם - ושותלים בהם בין היתר חלקי נשק לצד חיקויים של כלי נשק כמו איירסופט ואחרים.
על פי נתוני צה"ל, בשנה וחצי האחרונות נתפסו במשלוחים יותר מ-7,000 חפצים שנחשבים "דו שימושיים", כלומר כאלה שעלולים לשמש גם להרכבת כלי נשק.
8 צפייה בגלריה
חלק מהנשקים נגנבו מבסיסים. רובה צה"לי שנתפס ברשות המחבלים שחוסלו ליד ג'נין
(צילום: דוברות המשטרה)
בצה"ל מזהים את העלייה בכמות ההברחות, ובשנה האחרונה החליטו על כמה פעולות למיגור התופעה. בין היתר הוחלט על חיזוק איסוף המודיעין בגזרת קו התפר עם ירדן - הוספת תרנים ומכ"מים, והחלפת המצלמות הישנות לחדשות. בנוסף, חטיבת הבקעה צפויה לקלוט יותר מ-40 כלי רכב חדשים על מנת לספק מענה מיטבי לאורך כל הגזרה, שאורכה יותר מ-200 קילומטרים. בנוסף, יוקם חמ"ל מודיעין אחוד בהובלת פיקוד המרכז שיתכלל את המאבק בהברחות.
את כוחות הביטחון מטרידים גם מצבורי אמצעי הלחימה הבלתי-חוקיים ביישובים הערביים - ובפרט בנגב, במשולש ובגליל. את הפיגוע בחדרה שבו נרצחו שני לוחמי מג"ב, נזכיר, ביצעו מחבלים ערבים ישראלים מאום אל פחם שהיו מצוידים ברובים מסוג M-16. שר הביטחון גנץ אמר לאחר הפיגוע כי ברשות המחבלים נתפסו לא פחות מ-1,100 קליעים.
איש אינו יודע מה הן הכמויות המדויקות של כלי הנשק ואמצעי הלחימה הבלתי-חוקיים שמסתובבים במגזר הערבי. האומדן ההגיוני מדבר על לפחות עשרות אלפי כלי נשק, ויש אפילו את המפריזים המדברים על מאות אלפי כלי נשק ואמצעי לחימה. רובם מגיעים מהברחות מירדן, לבנון ומצרים, חלקם מיוצרים בשטחים - ואחרים נגנבים מבסיסי צה"ל.
מתחילת 2022 נתפסו יותר מ-600 כלי ירייה - עלייה בכמות התפיסות שנעה סביב 35% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בשנת 2021 נתפסו על ידי המשטרה עשרות אלפי פריטי אמל"ח, בהם: 1,061 אקדחים, 265 תת-מקלע, 727 רימונים מסוגים שונים ו-613 רובים מסוגים שונים. עוד עולה מנתוני המשטרה כי במהלך שנת 2021 הוגשו 1,191 כתבי אישום בגין עבירות נשק, ובמהלך שנת 2020 הוגשו 881 כתבי אישום דומים.
"סכסוך שכנים, והנשקים נשלפים מהמסתור"
בכלי הנשק הבלתי-חוקיים מצטיידים גם תושבים שאין להם שום קשר לעולם הפלילי וגם לא כוונות טרור כלשהן - אלא מתוך רצון להגן על עצמם. "במגזר הערבי, סכסוך שכנים פעוט יכול ברגע להפוך לקטטה המונית בין חמולות, והנשקים נשלפים ממקומות המסתור בבית או בשטחים שליד הבית", אומר גורם המכיר היטב את התופעה. "זאת הקלות הבלתי-נסבלת להשיג אמצעי לחימה, שיכולים לשמש בפלילים אבל גם בפיגוע לאומני".
צעיר מאזור המשולש סיפר אתמול בשיחה עם ynet כי הוא מחזיק בנשק ללא רישיון "כדי להגן על עצמי, אחרי שירו לעברי כמה פעמים. הזכרתי במשטרה את שמו של העבריין, אבל הוא עדיין מסתובב חופשי. אז הנשק יישאר איתי להגנה עצמית".
כשנשאל איך השיג את הנשק, אמר אותו צעיר כי קנה אותו מ"סוכן שעובד עבור קבוצה בשטחים, הוא העביר לי אותו ושילמתי עבורו 9,000 שקל. יש כלי נשק גם ב-12 אלף שקל".
סוחר נשק מהחברה הערבית ציין בשיחה עם ynet כי בחודש האחרון, לנוכח המצב הביטחוני, הביקוש לנשק אפילו עולה: "פנו אלינו המון אזרחים ערבים, גם חפים מפשע, וביקשו לרכוש נשק. שאלנו אותם מה הסיבה, ורובם אמרו שזה בגלל המצב והפחד שיפגעו בהם. אחרים אמרו כרגיל שזה בגלל שהם נפגעו מירי של עבריינים ורוצים להגן על עצמם".
במשטרה אומרים בתגובה רשמית כי "אמצעי לחימה המוחזקים בניגוד לחוק משמשים לא אחת עבריינים, כנופיות וארגוני פשיעה, בעיקר לצורך סכסוכים וחיסולי חשבונות מקומיים, אך לא רק. אמצעי לחימה אלו משמשים גם לביצוע פיגועים, פשעים חמורים ולאירועי אלימות קשים. רק שינוי שורשי עמוק שיבוא מתוך החברה הערבית בישראל, בחינוך, בתרבות, בשיתוף הפעולה עם המשטרה, בהוקעת נורמות פסולות ובפעולות אקטיביות יובילו לשינוי מגמה והצלחה משמעותית במיגור עבירות הנשק".
פורסם לראשונה: 22:57, 04.04.22
