12 צפייה בגלריה
לכולם נפרץ הטלפון. מרים פיירברג, רמי לוי, אבנר נתניהו, קרן טרנר, שי באב"ד
(צילום: יובל חן, עמית שאבי, טל שחר, דנב קופל, אלס קולומויסקי)
שם הקוד הסטרילי היה "שיטור מוכוון טכנולוגיות ונתונים". אבל מאחורי הכותרת הנקייה הסתתרה מציאות מצמררת, גם במהותה וכעת מתברר שגם בהיקף הבלתי נתפס שלה.
תחקיר "כלכליסט" חושף כי השימוש ב"כלי", תוכנת הסייבר ההתקפי פגסוס של NSO, לא היה "מקומי" או כזה שמוגבל למקרים ספורים. "הכלי" נהפך לאחד הכלים השמישים ביותר בידי המשטרה לאיסוף מודיעין.
אצל מי לא הותקן פגסוס? פוליטיקאים, אנשי עסקים בכירים, מנכ"לי משרדים ממשלתיים, ראשי ערים, מנהלי חברות ענק, עיתונאים, מארגני מחאות מכל סוג ומין כמעט, יועצי ראש הממשלה ובני משפחתו. מכל הבא ליד. בלי חשבון, בלי הגבלה, בלי מעצורים.
אנשי צוות המ"מ (מבצעים מיוחדים) בחטיבת הסייבר-סיגינט המשטרתית חודרים במשך שנים באופן סמוי וללא צווים מבית המשפט באמצעות פגסוס ("סייפן" בעגה המשטרתית) לטלפונים של אזרחים ומשתלטים עליהם בלי היתר בחוק לעשות זאת ובלי צו מבית משפט, מתוך הבנה ששופטים לא יאשרו התנהלות כזאת. ומרגע שנפרץ הסכר, הגיע השיטפון.
מעקב מחאות: "שלא יהיו הפתעות"
למשל ההפגנות והמחאות הציבוריות. בכל מדינה דמוקרטית הן נחשבות לאבן יסוד של זכות הבעת הדעה ולמכשיר חשוב באיזון כוחו של הריבון. אבל במשטרה ישראל הפגנות ומחאות, ולא משנה נגד מה או מי, נתפסו כאיום של ממש.
12 צפייה בגלריה
שם הקוד: "שיטור מוכוון טכנולוגיות ונתונים". המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך, שבתקופתו בוצעו הפריצות לטלפונים
(צילום: עמית שאבי)
לאנליסטים ביחידת הסייבר-סיגינט המשטרתית שביצעו את פקודות המעקב הלא חוקי אחר מפגינים נאמר שהמטרה היא איסוף מודיעין מוקדם בשל "חשש לפגיעה בסדר הציבורי". איסוף המידע המודיעיני (וחשוב להדגיש כי הוא אינו משמש ראיה בבית משפט אלא אם "יולבן" אחר כך בשיטות שונות) נעשה כאשר בראש הפירמידה עמדו המפכ"ל וסגן ראש השב"כ לשעבר רוני אלשיך, ותחתיו ראש חטיבת הסיגינט תת-ניצב יואב חסן וראש מחלקת טכנולוגיות יוסף כחלון - שניהם הגיעו למשטרה מיחידת המודיעין הצה"לית 8200.
הניצבים ומפקדי המחוזות טענו כי הם צריכים מידע מוקדם על התכנון של מארגני המחאות. רק כך יוכלו למנוע, למשל, חסימה של צמתים מרכזיים בשעות העומס או הפיכה של הפגנות לאלימות. והאוזניים בשרשרת הפיקוד המשטרתי היו כרויות. הסייגים הוסרו ובסיגינט רצו לדעת כל מה שאפשר: היכן תהיה ההפגנה, מה מתוכנן במהלכה, מי יגיע אליה, כמה אנשים יהיו נוכחים ואילו צמתים עלולים להיחסם. ביחידה הוכנה תוכנית מבצעית לכל הפגנה והפגנה והמובילים שלהן מופו "כדי שלא יהיו הפתעות".
המעקב באמצעות תוכנת ריגול אחר פעילי מחאת בלפור נחשף בתחקיר כלכליסט כבר לפני שבועיים. כעת נחשף כי בפגסוס הודבקו, בין היתר, גם ניידים של ראשי מחאת "הנכים הופכים לפנתרים", קבוצת נכים שפועלת מאז 2017 למען השוואת קצבאות הנכות לגובה שכר המינימום, ובכמה הפגנות שארגנה נחסמו כבישים ומסילות רכבת.
12 צפייה בגלריה
הפגינו נגד היחס המשטרתי, וזכו למעקב משטרתי. הפגנה של יוצאי אתיופיה בצומת עזריאלי בת"א, 2019
(צילום: דנה קופל)
התוכנה הותקנה גם בטלפונים של מארגני ההפגנות של יוצאי אתיופיה בישראל, אשר מחו - כמה אירוני - נגד יחסה של המשטרה כלפיהם. אפילו מחאת האימהות יוצאות אתיופיה בצומת עזריאלי ב-2019 הטרידה את המשטרה, עד כדי כך שאנשי סיגינט השתילו פגסוס בטלפונים של משתתפות בה. ואותה תוכנת מעקב הושתלה גם בטלפונים של מתנחלים ביהודה ושומרון סמוך לפינוי מאחזים.
פגסוס שאבה ממכשירי הסלולר מידע ללא הגבלה. לפעמים הוא נשאר בפורמט דיגיטלי, לעתים הודפס ותויק ב"תיק מטרה". חיים שלמים של אזרחים - סודות פרטיים, מידע כלכלי, אישי וחברתי - היו חשופים לעיני השוטרים. בלי פיקוח ובלי בקרה.
האנליסטים ישבו וחיטטו בהתכתבויות, באפליקציות, במיילים, ביומנים. והם גם האזינו. המידע עבר בהמשך ליס"מים (יחידות סיור) או ליחידות עיקוב של המחוזות השונים, והכול תחת חיסיון על הדרך שבה הושג המידע. ההסבר היה לרוב: "מקור חד פעמי" או "מידע אגבי". משמעות ההסבר היא שהמשטרה הייתה לכאורה פסיבית בהשגת המידע. "מישהו" פשוט מסר לה אותו. המידור ביחידת הסיגינט חסם את חשיפת השיטה, ובהמשך הדרך איש לא שאל, או שהורגל לא לשאול, איך בכלל השיגה היחידה את המידע.
פישינג נגד יו"ר ועד התעשייה האווירית
מראשית 2015, כשתוכנת המעקב שנרכשה נהפכה שמישה, לחוקרי המשטרה היה קשה לעמוד בפיתוי. הדבקת ניידים בפגסוס הלכה והתרחבה. כבר לא היה מדובר ב"חריגות נקודתיות" אלא בשיטה: בחקירות שחיתות, בעבירות צווארון לבן או ניירות ערך, וגם סתם כך במעקבים לאיתור הדלפות אצל עובדי מדינה בכירים או בניסיונות "פישיניג", דיג של מידע מודיעיני.
השופט בדימוס דוד חשין מגבש מתווה להקמת ועדה ציבורית להאזנות סתר
(צילום: נויל האריס)
בכל המקרים שיפורטו להלן ההדבקה נעשתה ללא צו בית משפט, ולא לצורך איסוף ראיות אלא לשם השגת מידע מודיעיני.
למשל במקרה של התעשייה האווירית. ביחידת החקירות להב 433 ניהלו חקירה סמויה בחשד לשחיתות בתעשייה האווירית. לאחר שביקשו את סיוע יחידת הסייבר-סיגינט המשטרתית, הודבק בפגסוס הנייד של יאיר כץ, יו"ר ועד העובדים ובנו של חבר הכנסת והשר לשעבר חיים כץ. גם הניידים של שני עובדים נוספים בחברה הודבקו כדי לאסוף מודיעין.
בהתכתבויות שנמצאו בטלפונים נראו ניסיונות לכאורה לפקוד עובדים לליכוד. היו בהתכתבויות הללו פניות עם ניסיונות שכנוע והשפעה על העובדים. החקירה קיבלה תפנית, והפכה ב-2017 לחשד המבהיל של סחיטה באיומים לצורך התפקדות לליכוד. כץ נעצר לימים ארוכים של חקירה, יחד עם דוד פרץ, יו"ר ועד הטכנאים של עובדי התעשייה האווירית, ואהוד נוף, מזכיר הוועד. ב-2020 התיק נגד כץ ושאר החשודים בחשד שסחטו עובדים להתפקד למפלגת השלטון אז נסגר.
מנכ"לי משרדים: מאבק בהדלפות
השימוש במעקב הפולשני טיפס גבוה יותר ויותר, עד לצמרת הפקידות הממשלתית. כעת נעשה בתוכנה של NSO שימוש גם לבדיקת פעולות שגם אם אכן התקיימו ספק אם יש בהן בכלל אלמנט פלילי, כמו הדלפת מידע לעיתונאים.
12 צפייה בגלריה
קרן טרנר-אייל, לשעבר מנכ"לית משרדי התחבורה והאוצר. גם היא הייתה יעד, וכך גם קודמה באוצר שי באב"ד
(צילום: אסף חן)
קרן טרנר, למשל, היתה מנכ"לית משרד התחבורה ואחר כך מנכ"לית משרד האוצר, בשני התפקידים תחת השר ישראל כץ. מישהו חשד שטרנר מדליפה מסמכים סודיים לעיתונאים, ויחידת הסייבר סיגינט של המשטרה הדביקה את הטלפון שלה בפגסוס.
זה היה גם גורלו של מנכ"ל האוצר שקדם לטרנר, שי באב"ד. העובדה שמדובר באדם שהחזיק באחת מעמדות הכוח החזקות בישראל, עם חיבור פוליטי עמוק בצמרת הממשל, לא סייעה לו. גם באב"ד נחשד בהדלפה לעיתונאים ובסיגינט הדביקו גם את הנייד שלו, בניסיון לדוג התכתבויות מרשיעות.
ואם כבר מנכ"לים של משרדי ממשלה, אז למה לא להגיע לטלפון של מנכ"לית משרד המשפטים - המשרד שעומד בקשר עבודה מתמיד עם המשטרה עצמה? וכך, גם הנייד של אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים, הודבק על ידי יחידת הסיגינט סייבר. פלמור היתה מנכ"לית המשרד במשך 5 שנים מ-2015, תחת שרות המשפטים ציפי לבני ואיילת שקד. היא הודחה מתפקידה ב-2019 על ידי השר אמיר אוחנה.
עדים בכירים: מעקב לאימות אמינות
תיק בזק החל כחקירה של רשות ניירות ערך בקשר עם עסקת בלי עניין ענקית בחברה, שהיתה אז בשליטת שאול אלוביץ' (לימים חלק ממנו פוצל ועבר למשטרה והפך לתיק 4000 - שאליו נגיע בהמשך). מחלקת המודיעין של רשות ניירות ערך עמדה בקשרים טובים עם יחידת הסייבר סיגינט המשטרתית, ולאור בקשתה להשגת מידע הודבק הנייד של שלמה פילבר, אז מנכ"ל משרד התקשורת. המטרה: איסוף מודיעין מוקדם. הודות להדבקה בפגסוס התגלו התכתבויות של פילבר עם מנכ"לית בזק סטלה הנדלר, שמהן עלה חשד כי הוא מדליף לה מסמכים. בשל כך הודבק בפגסוס גם הנייד של הנדלר עצמה.
12 צפייה בגלריה
הטלפון שלה נפרץ אחרי שהטלפון של פילבר נפרץ ועלה חשד שהוא מדליף לה מסמכים
(צילום: AFP)
12 צפייה בגלריה
רשות ניירות הערך הייתה זו שביקשה מידע מודיעיני עליו, עוד לפני שתיק בזק הפך לתיק 4000
(צילום: מוטי קמחי)
במשטרה לא הסתפקו בזאת, וכך הודבק גם הטלפון הנייד של דודו מזרחי, אז סמנכ"ל בזק וכיום מנכ"ל החברה. מזרחי בכלל התנגד בזמן אמת לעסקת בעלי העניין בבזק, והדבקת הטלפון שלו נעשתה למטרה הפוכה: בדיקה של אמינות המידע שמסר. גם כל ההדבקות הללו נעשו לצורכי מודיעין מוקדם, ללא צווים וחוק שיאפשר אותן. וגם במקרים האלה פעלה המשטרה לעתים בטכניקה המוכרת של בקשת צווים בדיעבד, כאשר החוקרים כבר יודעים מה ימצאו.
תיק 4000: מדביקים גם עיתונאים
במהלך חקירת תיק 4000 ביצעה המשטרה חדירה סמויה לטלפונים, כדי לבדוק האם מפועלים לחצים על שני עדי מפתח שהיא סימנה: מנכ"ל וואלה לשעבר אילן ישועה, ועורך וואלה לשעבר אבירם אלעד, שכיום הוא מנכ"ל חדשות 13.
ההדבקות לא נעצרו אצלם והודבקו טלפונים של עדים נוספים פרשה, בהם המכשירים של מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר אבי ברגר ושל עיתונאים נוספים בוואלה. גם במקרים האלה, החיטוט והמעקב נעשו בניסיון לבדוק את אמינות הדברים שנמסרו מפיהם, ושהם אינם מסתירים מידע.
ולא רק אנשי וואלה ומשרד התקשורת. בסיגינט הדביקו גם מספר שהיה רשום על שמו של בנו של ראש הממשלה אבנר נתניהו. חיטוט שם העלה התכתבויות בלשון נקבה מכיוונו של אבנר לכאורה. במשטרה הסיקו מכך שייתכן כי זהו הנייד שבו משתמשת לעתים אשת ראש הממשלה שרה נתניהו.
הבוקר הגיב אבנר נתניהו לפרסום ואמר כי נדהם ממנו: "אשכרה זה קרה גם לי. באמת שאני בהלם. מסתבר שאין שום חשיבות לשטויות האלה, 'כן מעורב בפוליטיקה, לא מעורב', וזה יקרה גם לכם".
גם הניידים של יועצי התקשורת של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, טופז לוק ויונתן אוריך, הודבקו בתוכנה. נייד נוסף שעליו ישבו בסיגינט היה של איריס אלוביץ', אשתו של בעל השליטה בבזק שאול אלוביץ', ובעצמה אחת הנאשמות בתיק 4000.
12 צפייה בגלריה
יונתן אוריך, יועץ התקשורת של נתניהו. גם הטלפונים שלו ושל יועץ נוסף, טופז לוק, הודבקו
(צילום: אוהד צויגנברג)
גם ההדבקות בכל המקרים האלה היו לצורכי מודיעין. הן נעשו ללא צווי בית משפט, והמידע שהושג בזכות החיטוט הועבר ליחידות חוקרות להכוונה, מבלי לחשוף באילו אמצעים הושג.
גם ראשי ערים היו יעד, לעתים גם נשותיהם ובניהם
על פי תחקיר כלכליסט, גם אנשי עסקים היו מטרה לריגול באמצעות פגסוס. בהם רמי לוי, בעל השליטה ברשת רמי לוי שיווק השקמה. לוי נחשד ב-2017 במתן שוחד לראש המועצה המקומית מבשרת ציון יורם שמעון בתמורה לאישור תוספות בנייה בקניון שבבעלותו. התיק נסגר ללא ראיות נגדו. גם הנייד של שמעון ואשתו, שעבדה בקניון של לוי, הודבק בתוכנת הריגול. אצלו התיק נסגר מחוסר אשמה.
12 צפייה בגלריה
מרים פיירברג. גם הטלפון של בנה הודבק בפגסוס, התיק נגד שניהם נסגר מחוסר ראיות
( צילום: מוטי קמחי)
ראש מועצת מבשרת ציון לא היה ראש הרשות היחיד שהיווה יעד לריגול משטרתי, ובתחקיר כלכליסט נחשפים כעת שמותיהם של עוד כמה ראשי רשויות שהטלפונים שלהם הודבקו בפגסוס. אחת מהם היא מרים פיירברג, ראש העיר נתניה. היא ובנה צפריר נעצרו ב-2016 בחשד לעבירות שוחד. הניידים של שניהם הודבקו ברוגלה. בעקבות התכתבויות של צפריר עם קבלן התבקש צו האזנות בשל מידע מודיעיני. התיק נסגר מחוסר ראיות.
גם הטלפון של מוטי ששון, ראש העיר חולון, הודבק בפגסוס. הוא נחקר בחשד להטרדה מינית ומעשים מגונים. המידע הועבר ליחיידה החוקרת לאחר שבסיגינט חדרו בחשאי ושמעו שיחה בין ששון לעובדת בעירייה שאחריה הוא חיזר. התיק נסגר מחוסר אשמה. גם יעקב פרץ, ראש העיר קריית אתא, היה יעד לריגול באמצעות פגסוס. הוא נעצר ב-2019 ונחקר בחשד לעבירת שוחד. הדבקת הנייד שלו לא העלתה דבר, אבל הדבקת הנייד של אשתו העלתה שהיא בקשר חברי עם אשת קבלן, מה שהספיק לפתיחת חקירה פומבית. התיק נסגר מחוסר ראיות.
קריאות לוועדת חקירה, שקד: "רעידת אדמה"
תחקיר כלכליסט הוכחש תחילה נמרצות על ידי המשטרה, בטענה כי השימוש בתוכנות ריגול אחר אזרחים נעשה באופן חוקי ותחת פיקוח משפטי, אך בשבוע שעבר היא הודתה לראשונה כי ייתכן שהיו חריגות בשימוש בכלים הללו. היועץ המשפטי לשעבר לממשלה אביחי מנדלבליט החליט בשבועות האחרונים לכהונתו להקים צוות בדיקה בראשות המשנה ליועמ"ש עמית מררי, שהצוות שלה עובר כעת, בין היתר, על מאות צווים להאזנות סתר - אך נראה שהבדיקה הזו לא מספקת, ורבים קוראים כעת להקים ועדת חקירה חיצונית.
לקריאות הללו הצטרפה הבוקר שרת הפנים איילת שקד, שצייצה בטוויטר: "אם הדברים נכונים מדובר ברעידת אדמה, במעשים שמתאימים למשטרים אפלים במאה הקודמת שאסור שנהיה דומים להם. חדירה המונית לפרטיות של אנשים רבים זו הפקרות שחייבת להיפסק היום. נדרשת ועדת חקירה חיצונית, לא למטרות האלה קנתה המשטרה את התוכנות הללו. לכנסת ולציבור כולו מגיעות תשובות, היום".
גם יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת, ח"כ גלעד קריב (העבודה), קרא הבוקר להקים ועדת חקירה. קריב פנה אל השר לביטחון הפנים עמר בר-לב ולשר המשפטים גדעון סער, ומסר כי הוא דורש "להקים לאלתר" ועדת בדיקה ממשלתית בראשות שופט בדימוס, "כדי לחקור את פרשת האזנות הסתר על ידי המשטרה על כל היבטיה, ולגבש המלצות מהירות".
לדבריו, "לא ניתן להסתפק בצוות בדיקה פנימי של משרד המשפטים, בין השאר מכיוון שיש לבחון גם את הפיקוח על פעולת המשטרה. העמדת שופט בדימוס בראשות ועדת הבדיקה תאפשר על פי החוק להעניק לוועדה סמכויות של ועדת חקירה ממלכתית - זהו הצעד הנדרש בעת הזו".
