את מסיבת הטבע "נובה" סמוך לקיבוץ רעים אבטחו עשרות שוטרים מהדרום, 15 מהם נפלו בקרבות מול המחבלים שרצחו מאות צעירים. בין הנופלים גם קצינים בכירים, בהם מפקד תחנת משטרת רהט ג'יי אר דוידוב ומפקד תחנת שגב שלום יצחק בזוקה שווילי. לכל אחד מהשוטרים שלחמו שם סיפור גבורה שלו. כל אחד מהם הציל חיים, וסיפורי ההצלה של חלקם מצטלבים עם סיפורים של אזרחים שסייעו לפנות את הצעירים מהמסיבה.
פקד סרגיי דיאצ'וק, קצין מודיעין ובילוש אופקים, היה מפקד כוח בילוש לילה במסיבה ברעים. לאחר תחילת ירי הרקטות החליטו לפנות את כל האזרחים סמוך לשעה 06:30. "לאחר כ-20 דקות בערך הבחנתי בצעירה שרצה לכיוון החפ"ק של מד"א כשפניה מדממות", סיפר דיאצ'וק. "חשבתי שהיא נפצעה מרסיס של רקטה. מיד רצתי לכיוונה ושאלתי מה קרה, והיא סיפרה לי שיש מחבלים על כביש 232 ויורים לכל עבר".
"באותו זמן הגיעו עוד כמה פצועי ירי וצעקו שיש מחבלים על הכביש", הוא המשיך. "מיד צעקתי לשוטרים שנמצאים איתי 'קדימה, רוצו אחריי לכיוון הכביש'. הגענו כמה שוטרים למקום, ושם הבחנתי בפקק מטורף ללא נהגים ברכבים. כמה אזרחים הצביעו לי לכיוון דרום ואמרו לי שיש שם פצועי ירי. מיד רצנו לשם והבחנתי בבחורה צעירה מדממת. צעקתי לשוטרים 'האם יש כאן חובש?', ואחד השוטרים רץ לכיוונה וטיפל בה. כשהיינו על הכביש התחיל ירי לכיוון שלנו".
דיאצ'וק תיאר: "אני הייתי עם מכשיר קשר, ומיד עליתי בגל מול השוטרת דבי אברהם ז"ל, שהייתה בחפ"ק. ביקשתי ממנה לזמן מסוק וכוחות נוספים למקום. דבי אמרה לי שהיא מנסה אבל אין מענה. באותם רגעים פגשתי את הקצין אמין אחונדוב ז"ל. תוך כדי שיורים עלינו עשינו איתו הערכת מצב וסגרנו שאמין עם כוח נוסף ייכנס לכיוון היער ואני עם הכוח שלי נמתין למחבלים על הכביש. כעבור כמה דקות התחילו לירות עלינו בכביש מכל כיוון בתת-מקלעים, פשוט ריססו אותנו דקות ארוכות. אנחנו שכבנו על הכביש, שיפרנו עמדה וניסינו להגיב לירי, שרק התגבר. בשלב מסוים זה היה כבר יותר כמו מטווח לכיוון שלנו".
דיאצ'וק הזהיר שוטרים אחרים שיירדו מהכביש, מתוך הבנה שהם מרססים את כל העוברים ושבים. הוא עלה בקשר מול אמין, שכבר לא ענה. "באותו רגע הבנתי שהוא נפל. כשירדתי מהכביש התרחקתי מספר מטרים משם ואז ירו עלינו RPG. עליתי בקשר מול דבי וביקשתי ממנה לחלץ לכיוון מזרח את האזרחים שנמצאים ליד החפ"ק, והיא אמרה לי שהיא לא יכולה. אמרתי לה שצריך לחלץ את האזרחים מהמקום, ולאחר מספר רגעים דבי דיווחה לי שיורים עליה ממספר כיוונים, ואז היה שקט בגל. פתאום מחבל עלה בגל של המסיבה והתחיל לצעוק 'אללה אכבר'. הבנתי שגם דבי נפלה".
לאחר מכן הבחין דיאצ'וק בקבוצה גדולה של אזרחים שירדו מהשטח ונתקעו במקום, כשהם תופסים מחסה מאחורי הרכבים הנטושים. "מיד התחלתי לרוץ לכיוונם ביחד עם השוטר איגור ברג, סייר מתחנת באר שבע", תיאר. "במהלך הריצה שלנו לכיוון האזרחים ירו עלינו צרורות, הכדורים ממש שרקו לי בין הרגליים. התחלתי לרוץ בזיגזג, הייתי בטוח שאני לא אגיע לאזרחים. המרחק היה בערך 200 מטר אבל הצלחתי. הם היו בפאניקה מטורפת, אזרחים שכבו מתחת לרכבים, חלק ישבו עם ידיים על הראש.
"מיד כשהבחינו בי צעקו לי 'שוטר, מה לעשות?', ובשלב הזה, מתוך הבנה שיש ירי על כביש 232 באזור קיבוץ בארי ורעים, לקחתי הימור מחושב. הסתכלתי לכיוון מזרח והבחנתי בלוויינים של בסיס אורים, הצבעתי לכיוון הלוויינים וביקשתי מהאזרחים להתחלק לקבוצות קטנות, לא לרוץ בגוש אחד, ולהתחיל לנוע לאותו כיוון. הבטחתי להם ששם בטוח. כל הזמן הזה הירי ממשיך לכיוון שלנו, ואני יחד עם איגור חיפינו לאחור והתחלנו לנוע לכיוון מזרח עם הקבוצה".
דיאצ'וק המשיך: "לאחר הליכה של 6 ק"מ בערך הבחנתי בעוד קבוצה ענקית של אזרחים שתפסו מחסה ליד בית אריזה שהיה בתוך השטח, וצעקתי להם 'בואו איתנו!'. בהמשך הבחנתי ברכב אזרחי נוסע על הציר. לא ידעתי במי מדובר, אבל רצתי לכיוונו. למזלי היה מדובר באזרח, תושב מושב פטיש, והוא אמר לי שעדיף להגיע למושב. מיד לאחר מכן התחלנו ללכת לכיוון פטיש. הגענו לפרדס שנמצא בערך 2 ק"מ מהמושב, שם הבחנתי ברכב מסוג אאודי. מיד רצתי אליו והבחור שנהג ברכב צעק לי שהוא בדואי מרהט. ניגשתי אליו והסברתי לו שיש איתי קבוצה ענקית של אזרחים שאנחנו חייבים לפנות למושב פטיש.
"התחלנו להעמיס אזרחים לרכב ולעשות נגלות לכיוון פטיש. לאחר מכן נכנסתי למושב ויצרתי קשר עם מפקד התחנה ניבי אוחנה. הסברתי לו על האירוע וביקשתי ממנו להגיע למושב. ניבי הגיע לפטיש בשלב שהתחלנו להעלות אזרחים לאוטובוסים ולפנות אותם. אני עליתי עם בלשים שלי לרכב ועם מפקד התחנה, ונסענו משם לכיוון צומת אורים לחפש מחבלים".
רס"ל שגיא אביטבול הציל גם הוא אזרחים וכמעט חוסל על ידי מחבלים. הוא הגיע למשמרת בוקר במסיבה והיה מהראשונים לקבל דיווח על הירי. "הגיע אזרח שאמר שאח שלו על הכביש ויורים עליו, ושהוא איתו בטלפון. דיברתי איתו ושאלתי איפה הוא נמצא, והוא אמר שהוא באזור צומת רעים ושיש אנשים שיורים. רצתי לחפ"ק של המשטרה, היה מכשיר קשר, ואמרתי לשוטרת 'קחי את הטלפון ותראי מה קורה'".
"עליתי לרכב עם עוד שוטרת, אליונה אסטפנקו, ושוטר, ונסענו לכביש 234, בין אורים לקיבוץ רעים", הוא המשיך לתאר. "קיבלנו דיווח על פצועי ירי בצד הכביש, ואז קלטנו סוואנה לבנה באמצע השדה שירדה מהכביש, ולידה שכב בחור שצעק מכאבים. אני והשוטרת ירדנו לעבר הסוואנה, והשוטר השלישי לקח את הניידת ונסע למסיבה כדי להביא אמבולנס. הוא לא חזר אלינו, אבל ניצל. נשארנו בשדה בלי מכשיר קשר, עם הפצוע ועם עוד בחור בתוך הסוואנה, שהיה בנשימות האחרונות שלו. ואז הגיעו שני ג'יפים, ומכל אחד ירדו כשבעה מחבלים.
"היינו בשדה אני, אליונה ושני הפצועים. הם הבינו שאנחנו היחידים והחלו לטווח בנו באש תופת. משכתי אליי את אליונה והפצוע והתחלתי לנהל איתם קרב, רק עם האקדחים שלנו, כשאני מבין שיחסי הכוחות לא הגיוניים מול 14 מחבלים. הם החלו להתקרב אלינו ברגל, ואמרתי לאליונה חייבים לרוץ אחורה כי הם מגיעים אלינו. היה שדה פתוח מאחורינו, בלי עצים ובלי כלום. זיהיתי צינור מים קטן עומד באמצע השדה ורצנו אליו כשכל הדרך הכדורים היו בין הרגליים ומעל הראש, ראינו את האדמה קופצת מהירי. מטר לפני הצינור אליונה צעקה שהיא נפגעה ונפלה ליד הצינור. אני נשכבתי, והיא שכבה לידי ולא הגיבה".
רס"ל אביטבול סיפר: "המשכתי לירות עליהם והם ירו עליי, ככה דקות ארוכות. הם הגיעו עד לסוואנה עם הפצועים, עשו להם וידוא הריגה ואז התחילו לבזוז את הסוואנה. חלק ירו עליי וכמה מהמחבלים התעסקו בסוואנה. אחד מהם ירה עליי RPG שהתפוצץ מאחוריי, ואז הם החלו להתקדם. פתאום עברו מעלינו שני מסוקים של צה"ל. המחבלים שיגרו לעברם טילי נ"ט, ולא פגעו. המסוקים התקדמו לג'יפים, ואז המחבלים עלו לסוואנה והתחבאו בין העצים בהמשך הציר. ואז שמתי לב לרכבים שנסעו מכיוון אורים לרעים, לתוך התופת. רצתי לכביש ועצרתי אותם. עליתי על הרכב הראשון ופרססתי אותו. אמרתי לנהג שיביא לי את הטלפון וחייגתי 100. הוריתי לכולם לחזור אחורה לתחנת הדלק בצומת אורים, שם פגשתי גשש וקצין שהיו שם. הסברתי להם מה קורה, החבאתי את כולם במיגונית ונשארתי לאבטח אותם. היינו שני שוטרים, גשש ואזרח חמוש. ככה אבטחנו אותם שעה עד שהבנו שהציר פנוי, והעפנו את כולם לכיוון צאלים. תוך כדי טיפלנו בפצועים שהגיעו מהמסיבה ברעים ובאזרחים נוספים".
רס"ל אביטבול הצטרף אחר כך לכוחות באופקים שנלחמו במחבלים, ולאחר מכן המשיך בפעילות מבצעית באזור.
