אופטימיות זהירה, אחרי השיחות בין ראש המוסד לראש ממשלת קטאר: ראש המוסד דדי ברנע הודיע כי חמאס מוכן עקרונית להיכנס למשא ומתן על עסקת חטופים נוספת, והערב (שבת) אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי הוא "רואה אפשרות לתזוזה".
נתניהו: "רואה אפשרות לתזוזה"
(צילום: לע"מ)
בתשובה לשאלת ynet בנושא במסיבת העיתונאים, אמר נתניהו: "אם תהיה עסקה קיימת, היא תתבצע. אני לא יכול להגיד שהדבר הושג. חמאס העמיד כל מיני אולטימטומים שלא קיבלנו. אנחנו רואים אפשרות לתזוזה. אני לא רוצה ליצור ציפייה מוגזמת, אבל הדרך שבה אנחנו מנהלים את זה, בשילוב של לחץ צבאי וגישה מושכלת במשא ומתן, זו הדרך היחידה שיכולה להביא לתוצאות".
העסקה שעל הפרק מתבססת על מתווה ורשה - השיחות שניהלו בפולין ראש המוסד, ראש ממשלת קטאר מוחמד אל ת'אני וראש ה-CIA - שעודכן בינתיים בשינויים ותוספות.
חמאס אמנם השיב בשלילה להצעה המצרית - שכללה גם מרכיבים בשאלת "היום שאחרי" בעזה, ובהם הקמת ממשלת טכנוקרטים שחמאס אינו חלק ממנה - ההצעה הקטארית זכתה למענה חיובי מחמאס. זאת מכיוון שההצעה הקטארית לא עוסקת בשאלת "היום שאחרי", מה שמשאיר בפני חמאס את האפשרות שיצליחו להישאר ברצועה ולהתאושש.
העצרת להחזרת החטופים, בכיכר הבימה
(צילום: Satview)
בינתיים בישראל יש חוסר ודאות סביב השאלה אם ההסכמה העקרונית פירושה שחמאס נסוג מדרישתו להפסקה כוללת של הלחימה כתנאי לעסקה נוספת. בישראל מדגישים שכל עוד הדרישה עומדת בעינה - לא תהיה עסקה. ישראל ביקשה הבהרות בנושא מקטאר, וההערכה היא שתשובות יגיעו בתוך יום-יומיים. גורם מדיני הדגיש כי עדיין אין אור ירוק להתנעת משא ומתן, אבל יש סיכוי. "אין אופטימיות מטורפת, אבל יש התקדמות. עברנו מהפריזר למגירה הכי קרה במקרר".
לפי ההצעה הקטארית, מדובר על עסקת ביניים שתכלול הפוגה ארוכה יותר מההצעה הישראלית המקורית של שבוע-שבועיים. לפי דיווחים שונים, בקטאר הציעו הפוגה של 30-20 יום, אולם עוד אין הסכמות על משך ימי ההפוגה והנושא פתוח למשא ומתן. בעסקה זו מדובר על החזרתם של כ-40 חטופים, והיא כוללת את הנשים שנותרו מאחור במתווה הראשון, וכן גברים מבוגרים וחולים.
ביום שלישי צפוי הקבינט המדיני-ביטחוני לדון בסוגיית "היום שאחרי", לאחר שהדיון שהיה אמור להתקיים ביום חמישי האחרון בקבינט המלחמה נדחה בשל לחצים מצדם של השרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר.
בין ישראל לארצות הברית יש מחלוקת בנושא, והאמריקנים חושבים שישראל מתחמקת מהדיון בנושא מסיבות פוליטיות פנימיות. מזכיר המדינה אנתוני בלינקן, שיגיע לישראל לקראת סוף השבוע וייפגש עם ראש הממשלה ועם קבינט המלחמה, יבקש לשמוע הבהרות סביב העניין הזה.
לאמריקנים אין אג'נדה ברורה לגבי מה הם רוצים שיהיה בעזה - אבל כן הבהירו מה הם לא רוצים שיהיה: אי-עקירתם בכוח של פלסטינים מעזה, לא עכשיו ולא אחרי המלחמה; עזה לא תשמש כפלטפורמה לטרור או לתקיפות אלימות אחרות; לא יהיה כיבוש מחדש של עזה אחרי שהמלחמה תסתיים; לא יהיה ניסיון להטיל מצור על עזה; ושטח הרצועה לא יצומצם.
בארצות הברית סבורים שחייבת להיות מעורבות של הרשות הפלסטינית בשיקום הרצועה לטווח ארוך, לאחר שתעבור רפורמה, תהליך דה-רדיקליזציה ושיקום. בלי נוכחות של הרשות בשיקום הרצועה, מדינות ערב המתונות - ובראשן סעודיה ואיחוד האמירויות - לא ירצו לקחת חלק בשיקום.
כשם שאצל האמריקנים אין תפיסה כוללת איך צריך להיראות היום שאחרי, כך גם בישראל אין כזו. נתניהו הטיל על היועץ לביטחון לאומי צחי הנגבי והשר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר לגבש תוכנית שלמה, אבל בישראל אומרים שממילא "כל הדיבורים על היום שאחרי בשלב הזה הם משחק בנדמה לי. אנחנו לא יכולים להכתיב שיהיו סעודים, אמירתים, או"ם וממשל פנימי של חמולות ומנהיגים מוניציפליים. כל הדברים הם רעיונות ערטילאיים. העניין המרכזי הוא לדאוג שלא יהיה חמאס".
קיימת גם מחלוקת בין ישראל לארצות הברית בנוגע לסוגיית המעבר מהשלב השני לשלב השלישי. בחאן יונס מעצימים את הפעולה ושם שלב ג' יהיה עצים יותר משלב ב'. לגבי צפון הרצועה - שם יהיה שינויים, חלק ישוחררו הביתה וחלק יועברו לחאן יונס.
מה שמטריד את האמריקנים עוד יותר הוא מספר האזרחים ההרוגים בעזה. הם גם מדגישים שוב ושוב כי הסיוע ההומניטרי צריך להיכנס לרצועה בצורה חלקה ומשמעותית יותר. בישראל רואים עין בעין איתם, ושני הדברים יקרו בלי קשר למעבר לשלב ג'. אבל מספר ההרוגים קשור ישירות למעבר לשלב הבא, כי ברגע שיסתיים התמרון העצים יופחתו גם הפצצות חיל האוויר המלוות אותו.
בינתיים, פחת החשש המצרי מנהירה של עזתים לשטחם. למרות ש-1.7 מיליון עזתים נעו דרומה, חלקם לרפיח, אין מעבר לשטח סיני. בכל מקרה, ישראל כנראה תצטרך לשלוט בציר פילדלפי כדי למנוע הברחות, אחרת ההישגים יישחקו.
