מערכת החינוך הממלכתית היא הכלי היחיד להבטחת עתידה של מדינת ישראל. לימודי ליבה לא כוללים רק מיומנויות שתבטחנה את איתנותה הכלכלית של ישראל, אלא בעיקר גיבוש של ערכי היסוד שעליהם מושתתת החברה.
ישראל כוללת שבטים וקהילות. מערכת החינוך עושה מאמץ עמוק לאפשר לקהילות השונות להביע את ערכי היסוד שלהן, תוך הקפדה על כללי יסוד זהותיים וארגוניים. העברת האחריות על תוכניות החינוך לידיו של ח"כ אבי מעוז היא תחילת הסוף של מערכת החינוך הממלכתית. לא אתפלא אם הורים וקהילות יבקשו לפרוש ממערכת החינוך הכללית, לא אתפלא אם מנהלים יחושו שמישהו מנסה להכתיב להם את זהותם, לפגוע באמונותיהם, לטשטש את סמכותם ואחריותם.
מערכת החינוך לא זקוקה לקומיסר. התוכניות בה חייבות להיוותר בידיהם של אנשי מקצוע. מותר וחשוב ששר החינוך יתווה מדיניות, ידגיש ערכים, ימנע השפעות זרות. אבל לא תיתכן העברת יחידה משמעותית ממשרד החינוך למשרד הקומיסר לענייני חינוך שיהווה גורם יחיד הבוחן ומגדיר מה ראוי ומה לא ראוי להילמד בישראל.
אני מכבד את זכותו וחובתו של ח"כ מעוז לעשות כל שביכולתו להשפיע על תכני החינוך בישראל, אולם אסור שמי שמייצג מנדט אחד מקרב ציבור הבוחרים יהפוך לשומר הסף של ערכי הליבה של מערכת החינוך. מערכת הבחירות העניקה לתפיסת עולם אחת את הזכות לעצב את המדיניות של ישראל. ככה פועלת השיטה.
מערכת החינוך זקוקה לתיקון, לשיפור, לצמיחה. שאלות היסוד דורשות ליבון עמוק, כולל שאלות זהות הנוגעות ליהדותה ולדמוקרטיות של המדינה. זכותה של הממשלה החדשה לפעול לתיקון קלקולים ועיוותים, אבל אסור לממשלה, לאף ממשלה, להרוס את מערכת החינוך. אסור שמשרד החינוך יהיה אחראי על לימודי המתמטיקה והאנגלית ואילו מעוז יהיה אחראי על נשמת החינוך. הקו המנחה בתפיסתו של מעוז, כפי שמשתקף מנאומיו בכנסת, בהיר: הוא נלחם נגד "הנדסת תודעה" אבל דורש שייתנו לו את הזכות היחידה "להנדס את התודעה" בצלמו ובדמותו.
חשוב להבהיר: לא מדובר בנושא פוליטי. אסור לבחון סוגייה זו כמחלוקת בין ימין לשמאל, בין הממשלה הקודמת לזו שעתידה לכהן, כחוק, על פי הכרעת העם. החרדה איננה מגזרית, היא חוצת גבולות. הורים ותלמידים מצביעי מפלגות רבות מביעים את חששם מהמהלך המתרקם.
הוא סבור ש"גורמים זרים" במימון "ממשלות זרות" מעצבים את מערכת החינוך ומשפיעים עליה. אינני יודע על מה מבסס ח"כ מעוז את עמדתו. ייתכן כי ישנם מקרים בודדים כאלה, אולם כשר חינוך לשעבר המכיר את המערכת לעומקה ולרוחבה, אני מבקש לקבוע שבדברים אלה אין שמץ של אמת. ואם לא די בכך, עמדות חרדתיות אלה מצביעות על המנהלים והמנהלות כדמויות רופסות, בובות על חוט של "גורמים זרים". על העלבון הזה אסור לשתוק.
- הרב שי פירון הוא שר החינוך לשעבר ונשיא תנועת "פנימה"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il