נפתלי בנט: "נשלח לאוקראינה ציוד הומינטרי"
(צילום: אלי מנדלבאום)
ישראל ממשיכה באמברגו על אספקת נשק לצדדים במלחמה באירופה, רוסיה ואוקראינה, למרות בקשה מפורשת של הנשיא וולודימיר זלנסקי בשיחתו עם ראש הממשלה בנט ביום שישי, ואף על פי שגורמים אמריקנים בכירים אמרו לירושלים כי הממשל יראה בעין יפה אספקה שכזו. כך אומרים פקידים בכירים, ישראלים, אוקראינים ואמריקנים.
המלחמה באירופה – עדכונים אחרונים:
• רוסיה, נאט"ו, המורדים, ארה"ב: מי נגד מי במשבר באוקראינה? מדריך
• אזרח ישראלי נהרג מירי ליד קייב
• במערב מזהירים: "רוסיה תנסה לכתר את קייב, המתקפה תהפוך לאכזרית יותר"
• 400 שכירי חרב רוסים הסתננו לקייב, אחת הפקודות – לרצוח את זלנסקי
• פוטין דבק במסורת: מה שלא הולך בכוח, ילך בעוד יותר כוח | פרשנות מקייב
6 צפייה בגלריה
"ישראל עושה הכל לא לעשות כלום". וולודימיר זלנסקי ונפתלי בנט
(צילום: צד ימין:רויטרס, שמאל: עמוס בן גרשום' לע"מ)
ישראל חוששת מנקיטת עמדה או פעולה שעלולה להתפרש כנוטה צד אחד. במילים מפורשות - חוששת מלהרגיז את נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. אך ככל שחולף הזמן עמדתה זוכה לביקורת, גם בידי גורמים ישראלים וגם על פי רמזים מצד ארה"ב.
אתמול הודיע שר החוץ יאיר לפיד כי ישראל תצטרף לגינוי באו"ם. אך גורם ישראלי בכיר אומר: "כולם מבינים שזה מעט מדי ומאוחר מדי, חייבים לעשות הרבה יותר. מדינות שיש להן הרבה יותר מה להפסיד נוקטות קו ברור. גרמניה שינתה את ההחלטה שהייתה ב-DNA שלה ומספקת נשק קטלני לאוקראינה, ורק ישראל, שתמיד טובה בלהזכיר לאחרים שהם לא עמדו לצידה, או לצד העם היהודי בימים חשוכים, שיש לה יכולת לתרום לפחות לאמצעי ההגנה של אוקראינה, עושה הכל לא לעשות כלום".
ואכן, בשנה האחרונה, לפי פקידים בכירים ישראלים, אוקראינה הגדילה את הבקשות שלה לציוד צבאי ומודיעיני מישראל. רוב הבקשות לא נענו בגלל הרגישות שנובעת מהקהילות היהודיות, וגם בשל הצורך בתיאום עם פעילות רוסיה בסוריה.
תיעוד מהפיצוצים בחרקוב: "עשרות נהרגו"
(צילום: טוויטר)
באוגוסט הגיעה לישראל משלחת רמת דרג מאוקראינה כדי לרכוש ציוד צבאי. המשלחת ביקשה לפגוש את אלביט והתעשייה האווירית כדי לרכוש כטב"מים, חלקם עם יכולות תקיפה, אבל האישור לא ניתן. האוקראינים רכשו את כלי הטיס מטורקיה והם הוכנסו למערכה בימים האחרונים. משרד הביטחון נתן אישורים לרכוש ציוד אחר, הגנתי, משתי החברות, ועוד מעט ציוד מחברות אחרות. כך גם כנראה הגיעה הקסדה שמגינה על ראשו של המבוקש מספר אחת של פוטין, הנשיא זלנסקי. זוהי קסדה מתוצרת "חגור" הישראלית.
באוגוסט ביקשה גם המשלחת להיפגש עם נציגים של שלוש חברות סייבר התקפי ישראלי, קנדירו, קוואדרים ו-NSO, כדי לרכוש מערכות שיוכלו לסייע להם באיסוף מודיעין לקראת אפשרות של פלישה רוסית. הם הביעו עניין מיוחד להיפגש עם NSO ולרכוש את מערכת פגסוס. משרד הביטחון לא אישר אפילו מפגש עם החברות הללו. שירות ביון החוץ של אוקראינה פנה לחברת סייבר ישראלית שמושבה בחו"ל, ואינה פועלת תחת אישור משרד הביטחון, וקיבל ממנה הצעה לרכוש אוסף מערכות לביצוע תקיפות של טלפונים ניידים ומחשבים.
חודש מאוחר יותר נידונה בעת ביקור זלנסקי בוושינגטון אפשרות למסירת סוללות כיפת ברזל שנבנו עבור הצבא האמריקני לאוקראינה. בישראל, כפי שפרסם נדב איל ב"ידיעות אחרונות", חששו מתגובת רוסיה, הבהירו זאת לאמריקנים - והאוקראינים נאלצו לוותר.
(צילום: שמוליק דודפור)
החשש מעימות עם מוסקבה התעצם לאחרונה. אתמול חשף ה"ניו יורק טיימס" (בידיעה עליה חתום גם הח"מ), מפי מקור ביטחוני ישראלי בכיר, כי הרוסים הגבירו את הטיסות לאורך הגבולות בין סוריה לשכנותיה, וכי חלק מהן עשויות להתפרש כמתגרות במרחבים בהם משתמשים מטוסי קרב אמריקנים בעיראק. חופש הפעולה של ישראל בסוריה נשמר, אך בירושלים רואים בטיסות הראווה הללו הפגנת שרירים מול אמריקה ונאט"ו בגלל המתיחות באירופה, ורואים בכך חיבור שעושה פוטין בין המתרחש שם למתרחש כאן.
ביום שישי, אחרי שזלנסקי הציע לבנט לתווך בינו ובין פוטין, הוא ביקש שוב לספק נשק לאוקראינה. בדיווח שהועבר מקייב לארה"ב צוין כי הנשיא אמר שארצו זקוקה בעיקר לטילים ניידים נגד מטוסים וטילי נ"ט. בסביבת ראש הממשלה מסרבים למסור את אופי הסיוע המדויק שהנשיא ביקש. בכל מקרה, בנט הבהיר מיד שישראל מתמידה באמברגו הנשק והגישה הדוגלת באיזון בין הצדדים.
לשכת ראש הממשלה עדכנה את הבית הלבן בתוכן השיחה. בנט ניסה להעביר את המסר לפוטין דרך דרגי עבודה, אך לא השתכנע שהוא הגיע והחליט להתקשר בעצמו לנשיא הרוסי. להפתעת לשכת ראש הממשלה, פוטין החזיר טלפון תוך זמן קצר.
גורם אמריקני בכיר אמר ל"ידיעות אחרונות" כי ארה"ב מבינה, אך "מצטערת שישראל מסרבת לספק ציוד צבאי לאוקראינה. ארה"ב לא תלחץ על ישראל בנושא, אך הבהירה לה כי מבחינתה סיוע כזה יהיה מבורך".
