המתח ברחוב החרדי מגיע לנקודת רתיחה: בחצות הלילה שבין שישי לשבת, פג תוקפו של ההסדר שמכוחו נהנו צעירי המגזר החרדי במשך עשרות שנים מדחייה או פטור בעניין זה, ומאותו רגע – 1 ביולי – הם נכללים בחוק שירות ביטחון ומחוייבים בגיוס לצה"ל. חוק הגיוס שפקע בסוף השבוע אושר בכנסת בסוף 2015, על פי דרישת המפלגות החרדיות, והחליף את ההסדר הקודם ("חוק טל") שנפסל על ידי בג"ץ ב-2012, וכמו קודמו – גם הוא העניק לתלמידי הישיבות פטור דה-פקטו משירות בצבא.
פחות משנתיים לאחר מכן, ב-2017, קבע בית המשפט כי החוק החדש גורם לפגיעה בשוויון ובזכות לכבוד האדם. עם זאת ההחלטה הייתה לבטלו רק בחלוף שנה מפרסום ההחלטה, כדי שבפרק זמן זה תוכל המדינה להסדיר בדרך אחרת - הפעם חוקתית - את מעמד לומדי התורה. בהמשך האריכו השופטים, לבקשת המדינה, אין-ספור פעמים את תוקפו, בין היתר בגלל המשבר הפוליטי בשנים 2022-2019.
אלא שגם לאחר ניצחון הימין והתייצבות השלטון, מפלגות הקואליציה לא הצליחו להגיע להסכמה על מתווה חלופי שמצד אחד ישמר את הסטטוס-קוו ומצד שני יעבור את מבחן בג"ץ. וכך, בתוך המרוץ הבלתי-נגמר לדחייה הבאה, נרדמו הפוליטיקאים והמשפטנים בשמירה והחוק עצמו, כפי שאושר במקור, פג ואין עוד את מה להאריך. כעת מוצאים עצמם החרדים מול שוקת שבורה כשאפילו השופטים אינם יכולים עוד לסייע.
בניסיון להיחלץ מהמצב החדש, שבו כל תלמיד ישיבה שאינו מתגייס הוא עריק לכאורה, אישרה הממשלה לאחרונה החלטה הצהרתית שלפיה מעמדם המיוחד יוסדר מחדש בחקיקה בחודשים הקרובים, עד נעילת כנס החורף של הכנסת. על סמך אותה החלטה הנחתה הממשלה את שר הביטחון להורות לצה"ל שלא לנקוט הליכים לגיוסם של הצעירים החרדים עד סוף מרץ 2024. סמכות זאת, שמכוחה ניתנו בעבר דחיות השירות ללומדים, אמנם נשללה בעבר מהשר על ידי בג"ץ, אך כעת עדכנה המדינה בעניין את בית המשפט, וביקשה שיגלה אורך רוח ולא יחייב אותה לאכוף את חוק שירות ביטחון. במפלגות החרדיות היו הדעות חלוקות בחודשים האחרונים בין נציגי ש"ס והליטאים, שאימצו קו פרגמטי, לבין החסידים, שחיפשו גם הישג הצהרתי.
המחנה הראשון, בראשות אריה דרעי ומשה גפני, שיתף פעולה עם הדחיינות של ראש הממשלה בנימין נתניהו בנושא, מתוך מחשבה שהיא לא תסכן את מעמד תלמידי הישיבות. המחנה השני, של יצחק גולדקנופף, לא הסתפק בשורה התחתונה אלא התעקש על קיום ההסכם הקואליציוני בנושא זה וההבנות שבעל פה כלשונם - הן לגבי נוסח המתווה (כולל חוק יסוד: לימוד תורה) והן לגבי לוחות הזמנים.
בסופו של דבר הפרגמטיים נתנו את הטון, כשהפוליטיקאים והרבנים כולם יישרו קו והסכימו לדחיית ההכרעה בנושא, אבל הפלונטר שאליו נקלעו כעת יוצר תחושה שהסכמתם לבקשת נתניהו התפוצצה להם בפנים. השר מאיר פרוש (יהדות התורה), מהמתנגדים הבולטים לפשרה, ביטא זאת בשבוע שעבר בריאיון לרדיו "קול ברמה", כשאמר: "אני מרגיש שעשו עלינו קומבינה".
כעת, בזמן שהקואליציה מנסה להרוויח מבית המשפט, היא תבקש לכרוך את הסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות יחד עם קידומו של מתווה ממשלתי להוקרת המשרתים – עד לסוף כנס החורף של הכנסת. בכך היא מקווה להכשיר משפטית את הפטור מגיוס לחרדים, שנפסל שוב ושוב, בחקיקה כפולה המקדמת את השוויון בנטל מכיוון אחר: צה"ל יהפוך לצבא מעין מקצועי, שמי שמשרת בו מקבל זכאויות והטבות רחבות ומי שלא - מפסיד.
אלא שבמפלגות החרדיות עדיין חלוקות הדעות האם די בכך כדי לעבור את משוכת בג"ץ או שנדרש גם חוק יסוד שמכיר בלימוד תורה כערך חשוב וכתרומה למדינה, לצד פסקת התגברות לכל מקרה שלא יבוא. הכרזת נתניהו לפני כמה ימים שלפיה נושא פסקת ההתגברות ירד מן הפרק וייגנז במסגרת הרפורמה המשפטית המרוככת, רק מסבכת את המצב. "התרעתי נגד הרעיון הפסול הזה", אמר השר פרוש על החלטת ראש הממשלה, שלדבריו מהווה הפרה של ההתחייבויות הקואליציוניות בעניין הגיוס, והבהיר: "כל הסכמה אחרת אינה מקובלת עלינו".
