"סכנה לאומית וממשית ואיום על עתידה וחוסנה של המדינה". כך תיארו את מצבה של מערכת החינוך אלף אנשי חינוך מכל הארץ - לרבות מנהלים, מורים ויועצים חינוכיים - בעצומה ששלחו אתמול (ראשון) לראש הממשלה נפתלי בנט, לראש הממשלה החליפי יאיר לפיד ולשרת החינוך יפעת שאשא-ביטון ובה קראו להקים פורום חירום לטיפול במשבר החינוך שנובע מהקורונה.
4 צפייה בגלריה
"מצבה של מערכת החינוך הגיע לשיאים של שפל חסר תקדים". תלמידים בכיתה בבת ים
(צילום: קובי קואנקס)
"מצבה של מערכת החינוך הגיע לשיאים של שפל חסר תקדים. מזה שנים שהמערכת לוקה בסטגנציה ונמצאת בקריסה מתמשכת. ממשלות ישראל כולן, בזו אחר זו, מסיטות מבט וטומנות את ראשן בחול", כתבו. "התקופה האחרונה מציפה ביתר שאת תופעות קשות, מבישות וחסרות תקדים בהן אנשי ונשות חינוך מופקרים ונזנחים, תלמידים ותלמידות לא מקבלים מענים בסיסיים, גנים ובתי ספר נותרים ללא כוח אדם, ומנהלי ומנהלות מוסדות חינוך מתמודדים לבדם עם אינסוף קשיים וחוליים של המערכת, ואין מושיע".
4 צפייה בגלריה
"חור שנפער בליבה של מערכת החינוך צריך להטריד כל הורה ואזרח ואת ממשלת ישראל"
(צילום: אלעד גרשגורן)
אנשי החינוך התריעו מפני גל של מורות וגננות שנוטשות את המקצוע, עקב עומסים רגשיים ונפשיים שהובילו לאפיסת כוחות, אלימות ההורים, ומחסור משווע בכוח אדם על רקע מכת הבידודים.
המכתב מגולל את מצבם הקשה של התלמידים, שמתקשים להתאושש לאחר שנתיים של סגרים, בידודים ויותר מדי שעות מול המסכים. "תלמידים ותלמידות שמצבם הנפשי מחריף עקב מחסור בפסיכולוגיות, יועצות ותרפיסטיות. מחסור חמור במורים ממלאי מקום כי כל הבורות יבשו וגוועו, והרשימה רק הולכת ומתארכת מיום ליום", כתבו.
"חור שנפער בליבה של מערכת החינוך צריך להטריד כל הורה ואזרח ואת ממשלת ישראל", הסבירה סמדר מורס, מנהלת בית הספר היסודי "נופים" בתל אביב שיזמה את המכתב. "מערכת החינוך נמצאת בהידרדרות מתמשכת והגיעה למשבר חסר תקדים. הקורונה אינה הבעיה המרכזית, היא רק שמה בחלון הראווה והציפה אל פני השטח את הכשלים ואת החוליים של מערכת החינוך שאינם מקבלים מענה". מורס הזהירה כי לאור המשבר "לא נשב מנגד", והבטיחה: "השינוי במערכת החינוך יגיע".
אנשי חינוך מכל הארץ כאמור הצטרפו אליה וחתמו על העצומה. "התפקיד שלנו כמורים להיות משמעותיים, יצירתיים, לראות את התלמידים, להכיר את כולם ומצפים זאת מאיתנו. אך התנאים הקיימים אינם מאפשרים זאת", אמר אביתר קופנהגן, מחנך ומורה לאזרחות בתיכון בתל-אביב. "בתי הספר מתנהלים כמו במאה ה-19 כאשר רצו לחנך לצייתנות ולהכין לעבודה במפעלים. אנחנו במקום אחר, אך מערכת החינוך נשארה תקועה שם".
ניהאיה חמדאן יחיא, מנהלת בית ספר יסודי ביפו, הצטרפה לעצומה והתריעה מפני המחסור החמור בכוח אדם. "הפכו אותנו לכל-בו ומזמן אנחנו לא רק פדגוגים", אמרה. "ההנחתות וההנחיות המשתנות כל שני ורביעי. זה מבלבל אותנו, את הילדים ואת ההורים. הכיתות גדולות וקשה לתת מענה לכל תלמיד".
רותם קרמן, מחנכת ומורה להיסטוריה בתיכון בחולון, סיכמה את התחושה הקשה לה שותפים חותמי העצומה: "אנחנו מתחת לאלונקה מתוך שליחות ואכפתיות, אך האלונקה נעשית כבדה מיום ליום, ועל מנת שלא ניפול יחד איתה אנו קוראים להנהגה להתעורר".
