"רוסיה מתנהלת כמדינה עוינת לישראל", כך אומר חבר ועדת חוץ וביטחון של הכנסת והשר לשעבר זאב אלקין, אשר נחשב ככל הנראה למומחה הישראלי מספר 1 ליחסי ישראל-רוסיה. אלקין אומר את מה שרבים בישראל חושבים, כולל בממשלה, אך לא יאמרו בקול רם.
ניסיון הלינץ' בנמל התעופה בדגסטן גורם לרבים בישראל להבין שהיחסים עם רוסיה על מסלול התנגשות. הזהירות הישראלית לא השתלמה והמצב הולך ומחמיר.
האוקראינים טוענים ששירותי הביטחון הרוסים עומדים מאחורי האירועים בנמל התעופה בדגסטן. אלקין לא מסכים עם ההערכה הזאת, וחושב שמאחורי ניסיון הלינץ' והאירועים שקדמו לו יומיים קודם בצפון הקווקז, שרוב תושביו מוסלמים (הפשיטה על שני בתי המלון כדי לחפש יהודים וישראלים, שריפת מרכז התרבות היהודי בעיר נלצ'יק בבקבוקי תבערה והפגנות שבהן דרשו מהממשל המקומי לגרש את כל היהודים מהאיזור), נעשו על ידי גורמים אופוזיציוניים של האיסלאם הרדיקלי. הם מייצגים קבוצות סלאפיסטיות. הבעיה שאותם גורמי אופוזיציה הבינו שזו הרוח הנושבת ממוסקבה ופשוט ניצלו את המצב ופעלו.
הפורעים העריכו, ובצדק, שהשלטונות בדגסטן לא ימנעו את הפוגרום. ואכן מהדיווחים שמגיעים לישראל עולה כי הרשויות העלימו עין ואפילו שיתפו פעולה עם הפורעים והציעו להם "דילים" שיבדקו את נוסעי המטוס כדי לוודא אם יש ישראלים. כך הם גם עשו במצור על המלון במחצ'לקה. כוחות המשטרה לא התעמתו עם ההמון אשר השתולל ללא הפרעות שעות ארוכות. שוטרים נראו בסרטוני הווידאו מעשנים וצופים במתרחש.
העלמת העין הרוסית באה לידי ביטוי גם בעונשים הקלים, שלא לומר מגוחכים, שהטיל בית המשפט במחצ'קלה על משתתפי ניסיון הלינץ' בדגסטן, שגרמו לנזק של שלושה מיליון דולר לנמל התעופה וגרמו לסגירתו עד 6 בנובמבר. חלק מהמתפרעים קיבלו "עונש כבד" של שלושה ימי מעצר. במונחים רוסים מדובר בבדיחה.
ארקדי מיל-מן, חוקר וראש תוכנית רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי, ולשעבר שגריר ישראל ברוסיה, אומר כי איזור צפון הקווקז הוא האיזור הנידח ביותר מבחינה כלכלית, חברתית ומבחינת רמת התשתיות ברוסיה. באיזור שיעור גבוה של אוכלוסיה צעירה ורמת אבטחה מהגבוהות ברוסיה (עשרה אחוז). כדי להבטיח את יציבות המחוזות באיזור, הממשל הפדרלי מעביר להם את הסובסידיות הגבוהות ביותר במדינה. שילוב הקשיים הללו עם בעיית השחיתות הקשה תרמו לתהליך רדיקליזציה איסלאמיסטית בדגסטן ובמחוזות אחרים. יש לציין את הקשרים המתהדקים בין דגסטן לאיראן בתחום הכלכלי. איראן היא שותפת הסחר השנייה בגודלה של דגסטן, כולל בניית נתיב התחבורה איראן-אזרבייג'ן-דגסטן.
בתגובה על האירוע האנטישמי, הנשיא פוטין הפנה אצבע מאשימה לארצות הברית, "שורש הרוע בעולם" כלשונו, אשר לדבריו מושכת בחוטים, הן באוקראינה והן במזרח התיכון ומעוניינת לזרוע כאוס בעולם כדי להמשיך את שליטתה. הוא לא גינה את הפורעים ומעשיהם. לדידו, ארה"ב היא זו שעומדת מאחורי הניסיונות לפגוע ביציבותה של רוסיה על רקע המלחמה במזה"ת. פוטין גם האשים את ישראל, אשר במקום להילחם במחבלים לדבריו, בחרה בענישה הקולקטיבית נגד הפלסטינים. לפיו, "לא ניתן להצדיק בשום פנים ואופן את המצב הנורא בעזה, שבו נהרגים ללא הבחנה מאות אלפי אנשים חפים מפשע שאין להם לאן לברוח או להסתתר מהפצצות".
עוד אמר פוטין כי הוא מבין את הרגשות שמעוררות התמונות הקשות של ילדים, נשים וזקנים הרוגים בעזה, אך קרא לאזרחי רוסיה לא להגיב באופן אמוציונלי. דרך הפעולה הנכונה לטענתו היא "לקחת נשק ולהצטרף לאחים שלכם" בצבא רוסיה שנלחמים באוקראינה "למען רוסיה ולמען כל העולם, כולל עתידו של העם הפלסטיני".
מיל-מן סבור כי תגובתו של פוטין מהווה הסלמה נוספת ברטוריקה האנטי-אמריקאית והאנטי-ישראלית מאז אירועי 7 באוקטובר. "היא חושפת תפיסת עולם קונספירטיבית ומניפולטיבית שמציגה את התוקף כקורבן, שוללת את זכותה של ישראל להגיב, ומאשימה את ארה"ב בכל הרוע שיש בעולם. יש להתייחס בכובד ראש לרטוריקה האנטי-ישראלית של פוטין, המהווה המשך ישיר לאמירות אנטישמיות בחודש וחצי האחרונים, והתוצאה הקשה שלה בדמות הפוגרום הראשון ברוסיה אחרי יותר ממאה שנה, שמראה שההיסטוריה, לצערנו, חוזרת על עצמה".
האירוע בדגסטן לא קרה בחלל ריק. מאז פרוץ המלחמה רוסיה מפגינה תמיכה בעזה ובחמאס. רוסיה שלחה את סגן שר החוץ שלה לפגישה דחופה בקטאר למרות הטבח הנורא ב-7 באוקטובר. משלחת של מנהיגי החמאס בראשות אבו מרזוק הוזמנה למוסקבה, כאשר בימים אלו אין כמעט מדינות שמדברות עם חמאס חוץ מטורקיה, לבנון, קטאר ומצרים. הרוסים פרסו למנהיגי החמאס שטיח אדום. אחד ממנהיגי החמאס סיפר ששמע כי ברוסיה ובסין ילמדו על המתקפה שלהם ב-7 באוקטובר באקדמיות הצבאיות. לפי דיווחים, שלא הוכחשו, רוסיה הבטיחה לחמאס סיוע בנשק ובמודיעין של תצלומי אוויר בתמורה לשחרור החטופים שמחזיקים באזרחות רוסית.
"ההתנהגות הזאת מייצרת אווירה מאוד אנטי ישראלית. כשפוטין משווה את מה שקורה בעזה למצור על לנינגרד, הוא בעצם משווה את החמאס למי שנאבקים בנאצים. כשאוזן רוסית שומעת התבטאות כזו היא תופסת את ישראל כצד הנאצי בעימות", אומר אלקין. לדבריו, "הדברים שאמר פוטין אחרי האירועים בדגסטן יצרו את הרושם שכוחות הרשע העולמיים בראשות ארה"ב ושלוחותיה (ישראל) הם אלה שאחראים על מה שקורה בעזה. פוטין בעצם אמר שרוסיה נלחמת בכוחות האלה באוקראינה וההצלחה שלה שם תלויה גם בגורל עזה. כאילו אומר, אנחנו במלחמה שלנו באוקראינה מגינים על חמאס ועזה".
לכך צריך להוסיף את העובדה שברוסיה אין תקשורת חופשית וכל הסיקור של המלחמה מאוד חד צדדי. התקשורת מראה זוועות מעזה. אומנם היא דיווחה על מה שקרה בישראל, אבל מהר מאוד עברה לאמץ את הנרטיב הפלסטיני. "זה מה שרואים במסכים - איך ישראלים מרסקים את עזה בניגוד לחוקי המלחמה, כנקמה על מה שחמאס עשה. כל אזרח ברוסיה מבין איפה עומד השלטון", מסביר אלקין.
אלקין סבור שישראל צריכה לעשות הערכה מחדש של כל היחס שלה לרוסיה ולעימות הרוסי-אוקראיני. "אני קורא לחשיבה מחודשת. ישראל צריכה להבין איפה אנו נמצאים ולהפסיק להשלות את עצמנו. אנחנו משלמים מחיר על האיפוק שלנו בנושא האוקראיני והשאלה האם הוא מוצדק, כי אנו לא מקבלים תמורות מרוסיה. להפך, אנחנו גם יוצאים לא טוב עם המערב וממילא רוסיה פועלת נגדנו. בנושא האירוע של דגסטן והמלון, אנו צריכים להיות הרבה יותר תקיפים בדרישות להגן על הישראלים והקהילה היהודית, וצריך לנהל על זה קמפיין".
עוד אמר אלקין: "ישראל פה נתקעה בפרדיגמה ישנה שהתרגלנו אליה במשך שנים - שאני בין אלה שיצרו אותה - אבל לא הצליחה להבין בזמן שהמציאות השתנתה. ישראל כל הזמן השלתה את עצמה שאם אנחנו לא נעצבן את הרוסים יותר מדיי ולא נזדהה עם אוקראינה יותר מדיי, נדע לשמור על מערכת היחסים כמו שהיא. אני כבר שנה טוען שזאת טעות. יש פה מציאות שהיא גדולה עלינו וזה לא משנה איך נתנהג".