באחוזת ברק שבעמק יזרעאל התכוננו לחגוג השנה 25 שנים להקמת היישוב, במקום זה הם הקימו לראשונה חלקה עבור חללי צה"ל ונרצחי פעולות איבה. שבעה צעירים נפלו או נרצחו במתקפת הפתע הרצחנית של חמאס על דרום המדינה: נועה וגדעון חיאל, שלו גל, שי שלו, איתן שניר, שוהם בר ודין בר ז"ל.
"זה אסון שלא נתפס, עד היום לא היו לנו נפגעי פעולות איבה או חללי צה"ל, ובכאב לב ובלי הכנה מוקדמת נאלצנו לפתוח חלקה חדשה", סיפרה יפית וקנין, רכזת הקהילה ביישוב. "זה סיוט שלא חלמנו עליו בחלום הרע ביותר. מאותה שבת השחורה חיינו בתקווה שכל הנעדרים יימצאו ויחזרו הביתה בריאים ושלמים".
שוהם בר, חייל קבע בגולני בן 21, ודודו דין בר, בן 27, נסעו יחד למסיבת הטבע ליד קיבוץ רעים. "בשעה 7:30 שוהם חייג אליי ואמר שיש טילים. הוא חנה ליד המיגונית, יחד עם דין והחבר איתן שניר, ושלחו לי תמונת סלפי אחרונה. אחרי זה הייתה לי שיחה ומיקום מדין, הם ביקשו שנזעיק משטרה, ומאז לא שמענו מהם", סיפר אסי, אביו של שוהם.
"ביום ראשון בבוקר הגעתי לרכב של הבן ולמיגונית וראיתי מלא גופות של מחבלים. ישבתי שם יום שלם ולא מצאתי כלום", תיאר האב. "עד השנייה האחרונה האמנתי שהם בחיים. כל יום אני יודע שאלוהים העניש אותי ולקח ממני את הבן הבכור. החברים הכי טובים שלי, השותפים שלי - הייתי שותף למסיבות שלהם. כל החיים אני אלחם עבור שלושתם, על כבודם ונקמתם".
איתן שניר, בן 21, השתחרר לאחרונה משירות צבאי כלוחם בגדוד צבר של גבעתי ועבד בחברה לניקוי פאנלים סולריים. "הוא חילק את זמנו בין חדר כושר, חברים וזוגתו נועה. הוא תכנן לטוס לחו"ל, לעבוד בארה"ב ולטייל בדרום אמריקה", סיפר אביו אריאל. "בשבת בבוקר הבנתי שקרה אסון נוראי ויצאתי לשטח, אבל לא הצלחנו להגיע לשם. כבר ביום ראשון למחרת האסון ידעתי שאיבדתי אותו, כי זיהיתי אותו במכונית".
גדעון ונועה חיאל, זוג אחים בני 24 ו-27, הלכו יחד למסיבת הטבע שליד קיבוץ רעים. בבוקר הנורא של שבת שלחה נועה הודעה לאמה אביאלה. "אמא, היו אזעקות, יש טילים. אנחנו בסדר, נדבר מאוחר יתר כשנגיע למקום בטוח". רבע שעה אח"כ דיבר גדעון עם בת זוגו אלינה. "יורים עלינו, אנחנו בורחים. אתקשר אלייך כשנצא מזה". במשך 11 ימים הוגדרו שני האחים נעדרים עד שגופותיהם זוהו.
נועה (27) הייתה אחת הבנות הצעירות שנולדו ביישוב, שירתה כחובשת וסיימה תואר ראשון בהצטיינות במכללת תל-חי. גדעון, בן 24, שירת כלוחם בגבעתי ולאחר השחרור טייל בעולם והקים את ליין המסיבות "רדיו ברלין" שמביא לישראל תקליטנים מכל העולם. "הוא חי מוזיקה, את חיי הלילה והמועדונים. בחור תוסס, שמח ומחבר בין האנשים", סיפרה הדודה צביה חיאל.
"למרות הפרש הגיל הם היו מאוד קרובים אחד לשנייה. שניהם אהבו מסיבות טבע וירדו יחד עם חברים למסיבה. זה נראה הדבר הכי בטוח לעשות, לא היה שום חשש או חרדה", הוסיפה הדודה. "מהרגע שנודע להורים על האסון הם איבדו את החיים. כל המשפחה מרוסקת. גדעון קרוי על שם סבא שלו, שנפטר לפני 38 שנים, ועל המצבה שלו כתבו 'אין דבר כזה אי אפשר' - משפט שנועה וגדעון קעקעו על הגוף. זו צוואה עבורנו. נישבר ונקום, נישבר ונקום, עד שנקום כי אין דבר כזה אי אפשר".