מתוך דוח המבקר, שפורסם בשנה האחרונה
(קרדיט: דוברות מבקר המדינה)
רעידות האדמה הקטלניות בטורקיה ובסוריה, שם מספר ההרוגים הגיע הלילה (שבין שני לשלישי) ליותר מ-4,300 בני אדם, הורגשו אתמול גם ברחבי הארץ, והעלו את שאלת המוכנות של ישראל בהתמודדות עם אירועים מהסוג הזה. אתמול הנחה ראש הממשלה בנימין נתניהו לקיים דיון על המוכנות לרעידת אדמה, שאותו יכנס ראש המל"ל, צחי הנגבי, בהשתתפות משרדי הממשלה הרלוונטיים. בבוקר שאחרי רעידת האדמה, אמר אתמול מבקר המדינה מתניהו אנגלמן כי רעידות האדמה "צריכות להדליק נורת אזהרה בוהקת לממשלת ישראל ולרשויות המקומיות".
"בקרוב נפרסם דוח על מוכנות הרשויות לרעידות אדמה", אמר אתמול אנגלמן בביקור בבית ספר תיכון ברחובות. בדוח האחרון שפורסם ב-2018 עלה כי ישראל לא ערוכה לרעידת האדמה הבאה. העובדה שהמבקר מיהר להצהיר על דוח חדש רומזת שכנראה לא הרבה השתנה. "זו אולי הדקה ה-90", הוא הוסיף, "במקום להמתין לוועדת חקירה אחרי אסון, על הממשלה לפעול למוכנות לפני אסון".
לדבריו, "מאות הרוגים ואלפי פצועים זה אסון נוראי, ומלבד השתתפות בצער, עלינו לדאוג למוכנות למקרה של רעידת אדמה כזאת אצלנו. היום רבים בישראל הרגישו את רעידת האדמה". המבקר הוסיף כי בשנה האחרונה מבצע משרדו ביקורת על היערכות לרעידות אדמה ברשויות מקומיות, השוכנות לאורך השבר הסורי-אפריקאי, ולפיכך נשקפת להן סכנה גדולה יותר. מדובר בבית שאן, טבריה, צפת, קריית שמונה, אילת, מגדל העמק, חצור הגלילית, עפולה, ראש פינה וקצרין. לדבריו, במקומות הללו כבר פורסם בדוחות הקודמים כי דווקא שם, באזורי הפריפריה הקרובים לקווי הבקע ומועדים לרעידות האדמה, תמ"א 38 כמעט שאינה מיושמת, וכי "נדרשת פעולה אחרת מצד הממשלה כדי להכין אותן לרעידות האדמה".
"מלבד הרשויות, אנחנו בודקים גם את הפעולות שנעשות במשרדי הממשלה השונים, בדגש על משרד הפנים, ועדת ההיגוי הבינמשרדית להיערכות לרעידות אדמה ומרכז המיפוי", הסביר המבקר. לדבריו, במסגרת דוחות הביקורת, בודק משרדו בין היתר את היערכותן מבחינת התשתיות הציבוריות, מבני הציבור, מבנים פרטיים והכנת האוכלוסייה להתמודדות עם רעידת אדמה. "כמו כן, אנחנו בודקים את מוכנות הרשויות ל'יום שאחרי', באמצעות הקמת מערך החירום וההיערכות מבחינת ציוד ואמצעים".
אנגלמן הזכיר שלפני חמש שנים פורסם דוח מבקר בעניין ועלו ליקויים רבים, בנוסף לדוח שפורסם בשנה האחרונה, שבו נכתב גם על מבנים מסוכנים, ונקבע כי "בישראל קיימים יותר מ-600 אלף מבנים שלא עומדים בתקן לעמידות בפני רעידת אדמה". לדבריו, הדירות האלה בסכנת קריסה אם תתרחש רעידת אדמה, ואלפי מבנים עלולים לקרוס על יושביהם. מהדוח עלה כי למשרדי הממשלה אין תמונת מצב עדכנית ואין מושג איפה יכול לקרוס הבניין הבא, הרשויות המקומיות טוענות שאין להן משאבים להתמודד עם האתגר. הוא קרא אתמול לשרי הפנים והבינוי והשיכון "לא להמתין להתרחשות אסון כזה בישראל. תפעלו באופן מידי למוכנות של המדינה לרעידות אדמה". בנוסף הזכיר המבקר בדוח, כי כ-185 תחנות משטרה, תחנות כיבוי אש ומד"א ומתקני שב"ס, נבנו לפני שנת 1980 - והמשמעות היא שמדובר במבנים בסכנת התמוטטות.
"ההבדל הגדול בין מדינות שנפגעות לבין מדינות שסופגות רעידה ולא קורה להן כמעט כלום, כמו קליפורניה ויפן, הוא בעיקר איכות הבנייה", הסביר מנהל המכון הגיאולוגי, פרופ' זהר גבריצמן. "למרות שאין טכנולוגיה שיכולה לחזות בדיוק היכן ובאיזו עוצמה הרעידה תתרחש, אם נבנה את הבניינים על פי תקן ונבנה תשתיות באופן מושכל, נקטין מאוד את הנזקים ביום שהרעידה תגיע". ד"ר רוני קמאי מהמחלקה למדעי כדור הארץ באוניברסיטת בן גוריון הוסיפה כי "מבנים שנבנו לפני שנות ה-80 הם אלה שאנחנו מאוד חוששים מהם, והם עלולים לא להחזיק מעמד. ההערכה מדברת על כ-80 אלף מבנים כאלה". עינת אהרונוב מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, הדגישה כי המיקום של ישראל, כמו טורקיה ויוון, על השבר הסורי-אפריקאי, מעמיד אותה בסכנה: "בכל 200-100 שנה יש רעידות אדמה חזקות לאורך השבר. אנחנו צופים שהרעידה הבאה תהיה באזור הכנרת ובית־שאן. כבר הרבה זמן קוראים לממשלה שתדאג לטייב את המבנים".
הקמת המערכת הלאומית לזיהוי רעידות אדמה (חיישנים לאורך קו השבר) כבר הושלמה, אבל יש סוגיה קריטית שאליה אנחנו לא ערוכים: אספקת מי שתייה לשעת חירום. כ-2.4 מיליון תושבים מתגוררים ברשויות מקומיות שאינן ערוכות לכך כנדרש, כך עלה בדוח מבקר המדינה מחודש נובמבר 2022. 40 מהרשויות המקומיות המתואגדות (כ-75%), שמידת היערכותן למשבר מים אינה מספקת, שוכנות באזורים בעלי סיכון גבוה לרעידת אדמה.
לרשות המים אין מידע על כמויות המים שהתושבים אוגרים לשעת חירום, והיא לא נקטה פעולות הסברה להעלאת מודעות התושבים לצורך באגירת מים כנדרש. כמו כן, ספקי המים אינם ערוכים באופן מלא לאספקת מים חלופית. בנוסף, בכ-30% מבתי החולים לא קיים איגום מים שדי בו לספק את צורכיהם לשעת חירום כנדרש, ובשלושה בתי חולים כלל לא הוקם מאגר מים לשעת חירום.
במקרה של רעידת אדמה שמוקדה בבית שאן, למשל, כל תושבי בית שאן, טבריה וצפת, מחצית מתושבי חיפה ו-20% מהתושבים המתגוררים צפונית לקו בית שאן-חיפה ובגולן, ינותקו ממים זורמים למשך שבועיים לפחות. ב-5% מהשכונות שבערים ובשאר היישובים שבין הכרמל לקו אשדוד-קריית גת התושבים ינותקו ממים זורמים לשבוע לפחות. במקרה של רעידת אדמה שמוקדה בים המלח, כל תושבי אזור ים המלח, ערד, דימונה, מעלה אדומים, בית שמש, קריית ארבע, נווה זוהר, ערוער, נבטים וירוחם וכמחצית מתושבי הבקעה, ינותקו ממים למשך שבועיים לפחות. ב-5% מהשכונות בערים ובשאר היישובים האחרים באזור שבין באר שבע, דימונה, קריית גת וירושלים התושבים ינותקו ממים זורמים לשבוע לפחות.
הישראלים שהרגישו את רעש האדמה מטורקיה בישראל מספרים
(צילום: עידו ארז )
4 צפייה בגלריה
באזורים המועדים לפורענות תמ"א 38 כמעט אינה מיושמת. עובדי עיריית בית שאן מחוץ לבניין העירייה לאחר רעידת אדמה, בינואר שעבר
(צילום: עיריית בית שאן)
במשטרה ובכבאות סירבו להתראיין ביממה האחרונה מתוך חשש ברור כי הגופים עצמם לא מספיק ערוכים. קצינים בכירים הודו בשיחה עם ynet ו"ידיעות אחרונות": "המצב קטסטרופה. דווקא התרגולים האחרונים שנעשו בנושא רק הדגישו את פערי הידע ואי-המוכנות של כלל הכוחות בארץ לאירוע כזה" ניצב אהרון אקסול כיהן כראש אגף המבצעים במשטרה עד 2016. בשיחה עם "ידיעות אחרונות" ו-ynet radio, גם הוא התריע: "המשטרה מתרגלת תרחישים כאלה, אבל אי אפשר להגיד שיש מוכנות מוחלטת. במקרה של רעידת אדמה משמעותית בישראל ייקח הרבה זמן לרכז כוחות, לקבל תמונת מצב ראשונית. זה יהיה אסון לאומי".
הבהלה הורגשה אתמול היטב בישראל. בניינים גדולים פונו, תושבים יצאו לרחוב ולמרחבים המוגנים. "כשהכול החל הסתכלתי למטה מהחלון וראיתי שהכול זז, הבניין קצת זז והרגשנו סחרחורת", סיפר דני מרקוביץ', שעובד בקומה ה-29 במגדל צ'מפיון מוטורס ברמת גן, שם פונו אתמול עשרות עובדים בזמן רעידת האדמה השנייה בטורקיה, שהורגשה גם בישראל. אנשים ששהו מקום סיפרו על בהלה באותם רגעים. העובדים ירדו לקומת הלובי דרך מדרגות החירום ועל פי עדויותיהם חלקם הרגישו סחרחורת וראו חפצים במשרדם עפים מעוצמת הרעידה. אסף, שעובד במגדל ב.ס.ר בבני ברק, סיפר אתמול: "הרגשנו תזוזות עזות והבנו שמדובר ברעידת אדמה. השולחנות זזו והרגשנו מסוחררים. הורידו אותנו למרחב מוגן וחיכינו שהסכנה תחלוף".
במהלך הלילה המריאה המשלחת "ענפי זית" של צה"ל, משרד הביטחון ומשרד החוץ למוקד רעידת האדמה בטורקיה, והספיקה לנחות בו מוקדם בבוקר. המשלחת תמנה 150 איש, ותסייע בחילוץ הלכודים מהריסות. ישראל גם תקים בטורקיה בית חולים שדה. לפי משרד החוץ, אנשי המשרד פעלו במהלך הלילה מול השלטונות באנקרה כדי לאפשר את קליטת הכוחות, ונערכים לקבלת בית החולים שדה, שהוצאתו נדחתה לבינתיים. סגן שגרירת ישראל בטורקיה נדב מרקמן מסר כי "אני נרגש וגאה לראות את המטוסים הצה"ליים נוחתים בשדה התעופה, מובילים את כוחות החילוץ בדרכם להושיט סיוע לתושבים שנפגעו".
