מדינת הענק של בנגלדש מנסה היום (ג') להתאושש מכמעט שבוע של מהומות קטלניות שבמהלכו נהרגו לפחות 147 בני אדם, יותר מ-1,000 נפצעו ועוד כ-500 נעצרו בעימותים בין מפגינים לכוחות הביטחון. המפגינים, בהובלת ארגוני סטודנטים, יצאו למחאה בעקבות כוונת הממשלה להקצות יותר ממחצית המשרות במגזר הציבורי שלא על בסיס כישורים, אלא על בסיס מכסות, שלטענתם מיטיבות עם תומכיה. במהלך המהומות הטילה ממשלת בנגלדש עוצר, שלחה את הצבא לרחובות והשביתה את האינטרנט, שהחיבור אליו אינו אפשרי כבר שישה ימים.
11 צפייה בגלריה
מפגינים נגד הממשלה מכים שוטר בבירה. שייח חסינה: "לא נותרה לנו ברירה"
(צילום: AP Photo/Anik Rahman)
המהומות שטלטלו בשבוע האחרון את בנגלדש, מדינה בת 171 מיליון תושבים, הן הקשות ביותר שידעה זה שנים, וזהו האתגר הגדול ביותר שאיתו התמודדה ראש ממשלתה בת ה-76 שייח חסינה מאז בחירתה לכהונה רביעית ברציפות בינואר השנה, בבחירות שהוחרמו על-ידי האופוזיציה. המפגינים יצאו לרחובות בעקבות החלטת הממשלה לשמור 56% מהמשרות במגזר הציבורי לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, בראש ובראשונה לבני משפחותיהם של "לוחמי חופש", כלומר אלה שנלחמו במלחמת העצמאות של בנגלדש ב-1971, אבל גם לנשים ול"קבוצות מקופחות".
המפגינים שיצאו לרחובות טענו כי מערכת המכסות של הממשלה מיטיבה באופן בלתי הוגן עם תומכיה של ראש הממשלה חסינה, שמפלגתה, "ליגת אוואמי", הובילה את תנועת העצמאות. לדבריהם השיטה הזו תוביל לאפליה קשה נגד אחרים. חסינה הגנה על השיטה וטענה כי לווטרנים מגיע הכבוד הרב ביותר בלי קשר לשיוכם הפוליטי, אך המפגינים התעקשו שהמשרות יהיו נגישות לכל אזרח והמיון אליהן ייעשה על בסיס כישורים בלבד.
11 צפייה בגלריה
ראש הממשלה בת ה-76 שייח חסינה. האתגר הגדול מאז ניצחונה הרביעי
(צילום: REUTERS/Mohammad Ponir Hossain)
11 צפייה בגלריה
אוטובוסים שרופים בדאקה. שוטרים השתמשו ברימוני הלם וגז מדמיע
(צילום: EPA/MONIRUL ALAM)
11 צפייה בגלריה
תא הסטודנטים של המפלגה האיסלאמית הוביל את המחאה. מפגינים מול שוטרים
(צילום: AP Photo/Rajib Dhar)
מומחים מסבירים את ההתקוממות הנוכחית בבנגלדש בכך שבמגזר הפרטי במדינה לא נוצרות כבר זמן רב משרות חדשות ושיעורי האבטלה בקרב צעירים עולים, כך שהמשרות הממשלתיות, שבהן יש העלאות שכר סדירות ופריבילגיות אחרות, נעשו אטרקטיביות יותר.
בעקבות סירובה של הממשלה לחזור בה מהקצאת המכסות יצאו בשבוע שעבר המונים לרחובות הבירה דאקה וערים גדולות אחרות, וכוחות הביטחון השתמשו בגז מדמיע, בכדורי גומי וברימוני הלם כדי לפזרם. בתחילת השבוע הוכרז כאמור עוצר, וגם טנקים נראו ברחובות הבירה. ראש הממשלה חסינה טענה כי המפגינים לא הותירו לממשלתה ברירה אלא להטיל עוצר כדי להגן על חיי אזרחים ועל רכוש: "מעולם לא רציתי בזה", אמרה. "נסיר את העוצר ברגע שהמצב ישתפר".
חסינה האשימה בפרוץ האלימות את מפלגת האופוזיציה הראשית "המפלגה הלאומית של בנגלדש" ואת מפלגת "ג'מעת א-איסלאמי" ותא הסטודנטים שלה. מדובר בשתי מפלגות המאשימות אותה עצמה דרך קבע בהנהגת משטר אוטוריטרי, בהפרה של זכויות אדם ובדיכוי חופש הביטוי – טענות שהממשלה דוחה בתוקף. שלשום בערב הציבו מנהיגי הסטודנטים אולטימטום לחסינה, שבו דרשו ממנה להתנצל בפני העם על האלימות, להחזיר את החיבור לאינטרנט ולפתוח מחדש את האוניברסיטאות. הם קראו גם להתפטרות כמה שרים ובכירי אוניברסיטאות ולהדחת שוטרים שנפרסו באזורים שבהם נהרגו סטודנטים.
11 צפייה בגלריה
מנהיגי המחאה דורשים: להדיח שוטרים, לפטר בכירי אוניברסיטאות. חייל בדאקה
(צילום: EPA/MONIRUL ALAM)
שלשום הגיע הדיון בסוגיית המכסות לבית המשפט העליון של בנגלדש, וזה הורה לממשלה לחזור בה מהמדיניות שנקבעה, לפתוח 93% מהמשרות לכלל הציבור ולהסתפק בהקצאה-מראש רק ל-7% מהן: 5% לווטרנים ובני משפחותיהם ועוד שני אחוזים לקבוצות מיעוט, לטרנסג'נדרים ולאנשים עם מוגבלויות. חסינה עצמה הודיעה כי תציית לפסיקת בית הדין, והיום צפויה ממשלתה לאמץ את הפסיקה באופן רשמי, מה שעשוי להביא להפחתת המתיחות.
עם זאת, גם אמש עוד הדגישה ארה"ב לאזרחיה כי המצב בבנגלדש בלתי צפוי וכי עליהם לנקוט שם משנה זהירות. מדינות שונות פינו בימים האחרונים את אזרחיהן מבנגלדש, ובין השאר 4,500 סטודנטים הודים שלמדו במדינה מיהרו לחזור הביתה.
