גם תל אביב, העיר ללא הפסקה, קפאה בימי המלחמה הראשונים. "הפתיחה מאוד מאוד איטית, עכשיו זה יחסית התגבר אבל בימים הראשונים הרחוב, דיזינגוף, היה מת. זה לא נעים", מספר איציק, שגר בעיר כבר עשרות שנים. אשתו רינה מוסיפה: "אנשים לא הלכו למסעדות או בתי קולנוע, היה איזה פחד לצאת, אבל זה עבר. בכל זאת יש הבדל בין כיכר דיזינגוף לשדרות".
הציבור ובעלי העסקים חוזרים לשגרת מלחמה בעורף
(צילום: עידו ארז )
ואכן הפתיחה הייתה איטית, כל אחד מסיבותיו שלו. אבי מור ואשתו לימור הם הבעלים של החנות Concept Store, שנמצאת סמוך לאחד מהמלונות שאליו פונו תושבי קריית שמונה. בשבוע הראשון ללחימה הם בכלל לא עבדו בחנות: "לקחנו לנו שבוע להתאושש, גם איבדנו אנשים שאנחנו מכירים. בשבוע הזה עבדנו בלעזור ולהתנדב במה שצריך. כביסה, אוכל, אפילו לחלק אספרסו לכל מי שיורד מהאוטובוס. בסופו של דבר הם צריכים מישהו שיסביר להם על העיר, איפה אפשר לקנות ארוחה בזול ולאן ללכת עם הילדים".
תושבי השכונה מוצאים נחמה בגלידרייה "פינולי". פאני מקלר, הבעלים של הגלידרייה, מספרת שזאת הסיבה המרכזית שבגללה בחרו לפתוח את החנות: "מצב הרוח הוא לא כמו שהוא בדרך כלל, אבל אנחנו כאן. זה לא הכי קל להגיע ולא תמיד הראש פה, אבל חשוב שנהיה כאן. אנשים מגיעים ושמחים שאנחנו פתוחים,זה נותן תחושה של שיגרה וסוג של בילוי, אפשרות להפסקה, וזה מאוד חשוב".
הכותרת
מאחורי מעורבות ארה"ב במלחמה / נדב איל
24:24
לעומת זאת, בחנות החיות ברחוב המקביל פתחו מיד לאחר ה-7 באוקטובר. אורי פרידנטל מהחנות "אקווריום" מסביר: "זה לא קשור למלחמה או לא מלחמה, אנשים צריכים אוכל עבור חיות המחמד שלהם". ועדיין, הפתיחה לא הייתה נוחה. "היה מבאס לראות את הרחוב ריק, עכשיו הוא חוזר לעצמו וכבר פחות נראה שיש מלחמה, זה מנחם", אמר אורי.
במקביל, למרות שהעסקים נפתחו והשכונה חוזרת לחיים, אין ספק שההכנסות ירדו. "מרגישים את הפגיעה," מספרת מקלר, "למרות שאנשים מגיעים זה לא כמו מחזורים קודמים או בשנים אחרות, יש מזג אוויר מצויין וזה לרוב סימן טוב, אבל אין מה להשוות".
גם מור מתאר תחושה דומה: "בכל יום שישי היה לנו פה פרלמנט, אנשים ישבו ושתו קפה ויין - זה כבר לא קורה. גם לקח לנו המון זמן לפתוח. בהתחלה פתחנו רק חלק מהחנות, לא הוצאנו דברים החוצה, עכשיו זה השבוע הראשון שאנחנו כבר מוציאים, אבל זה ממש לא אותו דבר".
הפגיעה בהכנסות מובנת, ובעוד שתכניות סיוע לעסקים בעוטף הולכות ומתגבשות, בינתיים נראה שלעסקים במרכז הארץ, שללא ספק נפגעו גם כן, אין פתרון באופק. "אני מקווה שמישהו יחשוב ויבין שאת מלחמה גם כלכלית. אולי כולם עסוקים במערכה הצבאית, אבל יום אחד נתעורר וכדאי שמישהו יחשוב מה לעשות עם המערכה האזרחית", מתאר מור. "מה שמצער זה לא החנות, אלא שאף אחד לא מתכלל את האירוע של היום שאחרי. צריך להפנות לזה משאבים, לשנס מותניים ולהתחיל לעבוד. אנחנו רואים פה את המפונים ובוכים כל יום".
