כחלק מהליך המשפטי המתקיים בנוגע לפינוי ישיבת חומש, פנה בג"ץ בשבוע שעבר למדינה בדרישה לספק עד סוף החודש תשובה לשאלה מדוע אינה אוכפת במקום את חוק ההתנתקות. המתנחלים חוששים שבעקבות הפנייה תחליט המדינה לפנות את ישיבת חומש ופועלים כדי לייצר תמיכה שתמנע מהמדינה לעשות זאת.
"אנחנו מצפים מהממשלה לא לתת פרס לטרור ולא לאפשר נסיגות. תשובת המדינה שתהיה פינוי חומש - תשלים את ההתנתקות", אמר בתגובה יו"ר מועצת שומרון יוסי דגן. "זה דבר שאפילו אריק שרון ואהוד אולמרט לא העזו לעשות. בחומש ממשלת בנט תיבחן, על חומש והנגב הממשלה תיפול".
באפריל 2019 הגיש ארגון יש דין בשיתוף תושבים פלסטינים מהכפר בורקה עתירה נגד המדינה בנוגע למציאות הקיימת בחומש. בין היתר נטען כי המדינה לא אוכפת במקום את חוק ההתנתקות ואילו צה"ל לא נותן לתושבי הכפר לעבד את אדמותיהם. כחלק מניהול ההליך דרש בג"ץ תשובות גם ממשטרת מחוז ש"י ומפיקוד המרכז, שם החלו להוציא צווי מעצר לחלק מתלמידי ישיבת חומש וגם לרב הישיבה. צווי המעצר טרם נאכפו ובצה"ל גם כן לא סיפקו תשובות. כעת, כשסוגיית ישיבת חומש חזרה לכותרות מאז הפיגוע בו נרצח תלמיד הישיבה יהודה דימנטמן, דורש בג"ץ מהמדינה להתייחס לנושא עד לסוף החודש.
למרות דרישת בג"ץ, לא ברור האם המדינה תכריע בנושא וייתכן כי תבקש הארכה להשיב, כפי שעשתה במקרה של המאחז הבלתי-חוקי חאן אל אחמר. בממשלה ישנם מספר שרים אשר התבטאו כי לא יתמכו בפינוי הישיבה, ביניהם השר זאב אלקין, השרה איילת שקד, השר יועז הנדל והשר מתן כהנא. "הישיבה בחומש קיימת שנים, ללא קשר למה שקורה באזור. לפנות אותה אחרי פיגוע זו איוולת. אני בעד ההתיישבות, לא כתגובה לפיגוע אלא כאסטרטגיה, וודאי שאני נגד פינוי יישובים כתגובה לפיגוע", אמר יועז הנדל. גם השרה איילת שקד התבטאה בעבר ואמרה כי יש להשאיר את ישיבת חומש במקומה, אבל "השטח באחריות שר הביטחון. אנחנו מולו בשיח כל הזמן שהישיבה תישאר".
ישיבת חומש נמצאת בשטח היישוב חומש כ-15 שנה וממשיכה להתקיים על אף פינויים שבוצעו בשטחה בעבר. בחודש האחרון, לאחר הפיגוע בו נרצח יהודה דימנטמן, הוצבו במקום מבנים חדשים כתשובה לפיגוע. המבנים פונו על ידי כוחות הביטחון שפינו גם גנרטור שסיפק חשמל לתלמידים עוד לפני הפיגוע. מאז הפיגוע מנהלים המתנחלים מאבק מול הממשלה שיביא להשארת ישיבת חומש במקומה.
עו"ד שלומי זכריה מהצוות המשפטי של יש דין, המייצג את בעלי הקרקע: "חומש ממשיכה להיות מוקד אלימות נגד פלסטינים לאורך שנים, לאחר שגזלו אדמות פרטיות של תושבי כפר בורקה. עכשיו הם מנסים לעורר דיון של בעד או נגד. זה עניין של החוק הישראלי ולא פחות חשוב מכך - החוק הבינלאומי שחל בשטח. אנחנו מצפים שיתאפשר לחקלאים מבורקה להגיע לחלקות שלהם ולהסיר את איום האלימות המתמיד מהפלסטינים שמתגוררים בסמוך".