צפו בריאיון עם יפה בן דויד באולפן ynet
(צילום: משה מזרחי)
1 בספטמבר מתקרב, ובצל העלייה המחודשת בתחלואת הקורונה שוב עומדים בתי הספר תחת סימן שאלה: האם ייפתחו שוב עם הגבלות, אולי אפילו בלימודים דרך הזום במקרים מסוימים, לאור העובדה שרבים מהילדים לא-מחוסנים? התשובה עדיין לא ברורה, ומזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד אומרת הבוקר (יום ג') בריאיון לאולפן ynet כי ארגונה טרם קיבל הנחיות חדשות ממשרד החינוך.
מערכת חינוך במשבר – עוד כותרות:
• "המהפכה מתחילה": התוכניות של השרה שאשא-ביטון
• בדרך להתנגשות עם הסתדרות המורים: הרפורמה שמתכנן האוצר
• הסתדרות המורים יוצאת למאבק על הסכם שכר חדש
בן דויד מדגישה כי עדיין מוקדם להשיב לשאלה הזו, אך מוסיפה כי יש להיערך לאפשרות שלקראת פתיחת בתי הספר מגמת העלייה בתחלואה תימשך. "אנחנו מחכים להנחיות, אנחנו אנשי משרד החינוך, עובדי מדינה, מחכים להנחיות אם יהיה שינוי ואם כן, איזה", סיפרה. היא ציינה כי הדיאלוג מול שרת החינוך החדשה, יפעת שאשא-ביטון, הוא "טוב ופורה" – אך שלחה לה מסר ברור: להציב למורים "הנחיות שניתנות לביצוע, ולא הנחיות לשם ההנחיות".
3 צפייה בגלריה
"דיאלוג טוב ופורה". מזכ"לית הסתדרות המורים בן דויד והשרה שאשא-ביטון
(צילום: הדר יואביאן)
כך למשל, מזכירה בן דויד כי בגלי תחלואה קודמים הונחו המורים לשמור על מרחק של שני מטר בכיתות: "זה לא בוצע, אי אפשר בכיתה כל כך צפופה לשמור על מרחק של שני מטר. גם את נושא המחוסנים – היחידים שאמרו עוד לפני שהוכח שהילדים כן נדבקים וכן מדביקים – היו המורים. צוותי החינוך באו ואמרו שהילדים נדבקים ומדביקים. אתם רואים שצוותי ההוראה נמצאים בשטח ויודעים מה קורה".
אמרו שצריך לעשות מערכי שיעור לזום, להיערך; האם שם משהו השתנה? יש יותר חומר מוכן לאופציה של זום?
"הכול נשאר אותו דבר. מי שהכין את החומרים וההכנות לזום זה רק צוותי ההוראה, לא סייעו להם".
בריאיון הבוקר התייחסה מזכ"לית הסתדרות המורים גם לרפורמה המקיפה במערכת החינוך שהוצעה על-ידי משרד האוצר בטיוטת חוק ההסדרים – ושללה אותה על הסף. "זה לא ייצא לפועל", אמרה על הרפורמה שבמרכזה העברת סמכויות ממשרד החינוך אל הרשויות המקומיות ומנהלי בתי הספר, וכן חידוש של מדידת הישגי התלמידים.
בהסתדרות המורים כבר אמרו אמש כי ההצעה רק תגביר את הפיקוח ואת הביורוקרטיה שעמם ייאלצו להתמודד מנהלי בתי הספר, ולא תעניק להם אוטונומיה אמיתית. "שוב משתמשים במכבסת מילים ובפועל לא קורה כלום", תקפה – וקראה למשרד האוצר שלא להתערב בסוגיה: "משרד האוצר נכנס לתחומים שלא היה בהם בעבר. כל אחד צריך להתעסק בענייניו, מי שאמון על מערכת החינוך זה משרד החינוך".
בן דויד מוסיפה כי שוחחה אתמול עם השרה שאשא-ביטון, ולדבריה גם היא מתנגדת להצעה הזו: "היא באותה דעה, לא נתנה הסכמתה לנושא שהציע האוצר. עם כל הכבוד לאוצר, ויש לנו כבוד לאנשי האוצר, הם לא יבואו לנהל את המנהלים ואת מערכת החינוך. מי שצריך לנהל את מערכת החינוך זה משרד החינוך, הוא הרגולטור. אנחנו עובדי מדינה והוא זה שצריך להתוות את המדיניות".
היא הוסיפה, בהתייחסות ל"גמישות ניהולית" שמוצעת בטיוטת חוק ההסדרים: "אמרו למנהלים שיתנו להם תקציב שאף אחד לא יודע – הכול עמום, לא מבינים כלום מהתוכנית – ולפי התקציב יתנהלו. אבל יעשו בקרה. אני אומרת לך שבצורה כזו אי אפשר להתנהל. אם רוצים לתת גמישות ניהולית למנהלים, הדבר הראשון הוא מערכת אמון. תנו למנהלים לנהל".
אז שר האוצר אביגדור ליברמן מנותק מצורכי המורים ומערכת החינוך?
"אני לא יכולה להגיד שזה שר האוצר, לא הוא קבע את זה. אלא פשוט הייתה הצעת אנשי האוצר, פקידים שם שהעבירו את זה כהצעה. אין ולא יהיה דבר כזה, לא יבוא לידי ביצוע. אמרנו את עמדתנו, כן לתת גמישות ניהולית אבל לא רק במילים אלא במעשים. תנו גמישות מנהלית למורים וצוותי ההוראה. משרד החינוך צריך לקבוע את המדיניות ומי שצריך לבצע אלה צוותי ההוראה".
מי בולם את זה?
"האוצר. תראו מה הם כותבים, ההצעה שלהם לא אומרת דבר. לגבי נושא הרשויות, אנחנו עובדי מדינה, אנחנו ארגון יציג בגנים, בתי ספר יסודיים וחטיבות הביניים. יש לנו בעל בית אחד – משרד החינוך. לא נאפשר שגם לרשויות יהיו סמכויות פדגוגיות וניהוליות. זה לא יקרה ואני אומרת את זה בצורה חד-משמעית, זה לא יקום ולא יהיה. לא ניתן לאי-שוויון במערכת החינוך בישראל, היא צריכה להיות ציבורית, ממלכתית".
גנים נסגרו בגלל מצוקה כלכלית: "לילדים רבים אין מסגרת"
לאולפן ynet התראיינה במקביל עו"ד קרן אוחנה-איוס, יו"ר איגוד הגנים הפרטיים, שהזהירה כי רבים מהגנים הללו עלולים שלא להיפתח ב-1 בספטמבר. לדבריה 17% מהגנים נסגרו בעקבות המצב הכלכלי הקשה שאליו נקלעו במשבר הקורונה, בין היתר לאור הנטל הכלכלי שמביאים עמם הבידודים השונים וכן הימנעות של הורים שנפגעו גם הם מהמצב לחתום על חוזים ארוכי טווח. בעקבות סגירת הגנים הללו, אומרת אוחנה-איוס, הביקוש כעת עולה על ההיצע: "יש הרבה ילדים שאין להם מסגרות לספטמבר כי המסגרות הפרטיות לא שרדו כלכלית", היא מזהירה.
אוחנה-איוס מזכירה בדבריה גם את הקושי הרב של הגננות והסייעות לשמור על הנחיות הקורונה במסגרות לגיל הרך: "מאוד קשה לנו להתנהל. זה גילאים שבהם לא שמים מסכות, מתקשים לעשות הפרדה. אנחנו מחכים להנחיות משרד הבריאות, אפילו בדברים הפשוטים – אם יש לילד חום, הוא צריך להישאר בבית 24 שעות? 48 שעות? האם הוא צריך לחזור עם אישור בדיקת קורונה שלילית? האם כל המעון נכנס לבידוד, או רק הקבוצה?".
גם על ההתנהלות של חלק מההורים היא מותחת ביקורת, ולדבריה לעתים הגננות נאלצות לקבל ילדים שמגיעים לגן למרות שייתכן כי הם חולים: "אנחנו יודעים שלהורים קשה היום, יש ברירת מחדל קיומית-כלכלית ולהורים שאין ברירה – גם אם הם משתעלים או לא מרגישים טוב – שולחים לפעמים עם חום, ואומרים 'זה שינויים, זה התפתחות, זה מהחיסון שעשינו אתמול'. כולם הפכו להיות רופאים, אחיות ובעלי דעה – כי אין להם ברירה. מקומות העבודה מחזיקים אותם קרוב לקשקש. אנו מתקשים להבין ולקבל, אבל זו מציאות קיימת בגילאי לידה עד שלוש".
היא מוסיפה כי "היום הורים יכולים לבקש אישור חזרה לגן בצורה דיגיטלית, בלי שרופא ראה את הילד. אנו נמצאים במציאות שהמערכות קורסות. הורה מרים טלפון, אומר שהילד היה שלושה ימים בבית, שהוא מרגיש טוב – ומקבל למייל אישור חזרה לגן, מבלי שרופא ראה את הילד. לגננת אין ברירה, היא חייבת לקבל על פי דין את הילד לגן. נכנס הילד שיכול להיות עם סימפטומים, דגירה של מחלת ילדים, והופ – אנחנו רואים גן נכנס לבידוד".
