רשת הקשר בזמן המבצע שבו נפל עמנואל מורנו ז"ל
(באדיבות HOT8 ורשת 13)
זה היה מבצע ייעודי של סיירת מטכ"ל בעומק לבנון. זמן קצר אחרי שהפסקת האש שסיימה את מלחמת לבנון השנייה נכנסה לתוקף ביקשה היחידה לנצל את הערפל ואת הבלגאן היחסי ששרר מסביב כדי לבצע פעילות מסווגת בשטח אויב. בליל שבת, 18 באוגוסט, נחתו לוחמי היחידה בשטח בשני מסוקי יסעור, ונסעו ברכבים מוסווים אל מקום הביצוע. החלק הראשון הסתיים בהצלחה. המשימה בוצעה. אבל בדרך חזרה, אולי בגלל הערנות המוגברת של חיזבאללה לנעשה בגזרה, ואולי בגלל שהאויב זיהה מבצע מקדים שבוצע באזור זמן לא רב קודם לכן, נתקלו לוחמי סיירת מטכ"ל במחסום של חיילי אויב. הרכב הראשון של הלוחמים הצליח לעבור. על הרכב השני נפתחה אש. מהירי נפצעו שניים, אחד מהם באורח אנוש – עמנואל מורנו.
מורנו הוא עד היום חלל צה"ל היחיד שתמונתו אסורה בפרסום. הסיפור יוצא הדופן שלו ושל המבצע שבו נהרג ייחשף הערב (שני) אחרי החדשות ברשת 13 בפרק הרביעי והאחרון של הסדרה "סיירת מטכ"ל", שיצרו עמרי אסנהיים וגלעד טוקטלי, שמשודרת גם ב-8HOT ושפרקיה זמינים לצפייה ב-HOT VOD.
מורנו התגייס ליחידה באוגוסט 1990. "התאהבתי בו מהיום הראשון", מספר גיורא לוי, מפקד הצוות. "אני פוגש ילד, אחד כזה שעוד לא מתגלח, אף פעם לא מישיר מבט, תמיד מחייך". חברו לצוות, ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, מסביר: "עמנואל לא נולד סופרמן. התכונה המיוחדת שלו הייתה שהוא התאמץ יותר מכולם, ותמיד היה אכפת לו מאחרים יותר מכולם".
חבר אחר לצוות, לימים השר, מתן כהנא: "עכשיו גומרים משימה קשה באימונים מטורפת וכולם נטרקים מנסים להתאושש. עמנואל כבר מכין אוכל לצוות. הוא כבר מסדר את הפק"לים של הצוות וכבר דואג לאקט הבא. גשם, קר, סופה, צריך לפרוק את המשאית. צועקים: 'שמישהו יבוא לעזור לפרוק את המשאית'. המישהו הזה – זה עמנואל".
אחרי סיום מסלול ההכשרה ביחידה, היה ברור לגיורא לוי, מפקד הצוות, שלעמנואל יש יכולות אחרות. מיוחדות. מורנו מתקבל ל"סיירת של הסיירת" - הצוות שפעילותו עוד יותר סודית ומסווגת ממה שעושים הלוחמים "הרגילים". "החשיבות שלו במבצע היא הקריטית ביותר", אומר בנט. "עליו יקום וייפול המבצע. הוא צריך בשניות להתמודד עם הפתעות עמוק בשטח אויב, ולבד".
גם במבצע בלבנון, בשלהי המלחמה, היה תפקידו של מורנו קריטי. יכולותיו סייעו להצלחת הכוח. אבל בדרך חזרה, הוא כבר לא יכול היה לסייע ללוחמים ולעצמו. מארב החיזבאללה מצא את הכוח לא מוכן. מורנו נפגע והתמוטט מיד. עכשיו מצא עצמו מפקד הכוח, גיא שפרן, מי שלימים יפקד על סיירת מטכ"ל ועל מערך המבצעים המיוחדים, מנהל חילוץ מורכב מעומק שטח לבנון, כשהוא מטפל בשני פצועים תחת אש כבדה, וכשכוחות חיזבאללה ממהרים למקום.
טייס מסוק החילוץ שעומד בכוננות ונשלח לחלץ את לוחמי היחידה הוא דני שפנבאור, שייהרג כארבע שנים מאוחר יותר באסון התרסקות היסעור ברומניה. אבל בלילה הזה הוא מנהל את החילוץ מול שפרן ולוחמיו בקור רוח מרשים. קולות הקשר מליל החילוץ, שמובאים בפרק, מתארים עד כמה דרמטיים היו הרגעים האלה:
"יורים עלינו מדרום וממערב", צועק שפרן לשיפנבאור.
"בסדר גמור, קיבלתי יורים מדרום וממערב", עונה שיפנבאור, "אני אגיע מצפון, זה בסדר?".
"מפקד במצב כזה אמור לא לחשוב מי נפצע, לא לחשוב איך זה קרה לנו, הוא צריך להתעסק עכשיו במשימה", אומר הרמטכ"ל הרצי הלוי, שבעבר פיקד על היחידה. "איזה אויב יש עכשיו באזור שאני יכול להרוג אותו כדי שהכניסה שלו והניתוק שלי יהיו הרבה יותר קלים וחלקים".
אחרי דקות ארוכות, מצליח שיפנבאור לזהות את שפרן ולוחמי היחידה. "שים לב שיש אויב מדרום", מצליח שפרן להזהיר לפני הכניסה.
למרות האש שמסביב, שיפנבאור טס באומץ פנימה לחלץ את הלוחמים. "אנחנו דקה לנחיתה", הוא נשמע אומר בקשר לשפרן, "תדליק את כל מה שיש לך, נוחת לידך... אני חושב שאני רואה אותך".
"אל תעבור דרומה, תסתובב עכשיו צפונה, אל תעבור דרומה", צועק לו שפרן שרואה את שיפנבאור טס לכיוון האויב. "רד עכשיו! רד עכשיו!". אחרי דקות מורטות עצבים מצליח שיפנבאור לנחות ולהעמיס על היסעור את הלוחמים, את מורנו ההרוג, ואת הלוחם הפצוע.
בשבת בבוקר, התעורר הרצי הלוי ששירת אז כמפקד חטיבה בשטחים לקול המסוקים. הוא ידע שיש מבצע, וידע שמורנו נמצא בכוח. הם הכירו עוד מבית הספר היסודי בירושלים שבו למדו יחד. הלוי התקשר ליחידה לשאול מה קרה. הודיעו לו שעמנואל נהרג. באותו הזמן צלצל בלי הפסקה הטלפון הנייד של מתן כהנא, חברו לצוות של מורנו בסיירת מטכ"ל שהפך לטייס קרב. זה המתקשר היה חבר משותף אחר לצוות. כהנא לא הבין למה החבר מתקשר. הרי יודעים בצוות שהוא שומר שבת. מצד שני, כטייס הטלפון שלו היה זמין גם בימים המתוחים שאחרי המלחמה. כהנא לא ענה. אחרי מספר שעות דפק החבר בדלת, להודיעו שעמנואל נפל בלילה בלבנון.
"זה הביא את זה למקום מאוד אישי", מספר נפתלי בנט שקיבל גם הוא את הידיעה באותן השעות. "אתה יודע, עמנואל ואני היינו באמת החברים הכי טובים. עשיתי את טיול השחרור שלי אתו בספרד ומרוקו, הוא היה עד בחתונה שלי. הוא הבנאדם שכשקרה משהו הייתי מתקשר לספר לו".
"אני לא אשכח את הלוויה בהר הרצל", חותם גיורא לוי, מפקד הצוות. "משפט אחד שהרב אלי סדן אמר נשאר אני חושב אצל כל מי שהיה שם. הוא אמר: אני לימדתי אותך תורה, ואתה לימדת אותי מידות. זה עמנואל".
