2 צפייה בגלריה
מספר הפגיעות המיניות מחוץ לבית ירד - אבל רק בגלל הקורונה. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
מגפת הקורונה, כך מסתמן, רחוקה עדיין מסיום, וכך גם ההבנה של משמעויותיה והשלכותיה על הציבור בישראל בכלל, ועל הילדים ובני הנוער בפרט. לאורך השנה שחלפה היו רבים מאותם ילדים ובני נוער סגורים בבתיהם בשל המגפה, רחוקים מחבריהם וממבוגרים אחרים שיכולים לשמש כגלגל הצלה לאלו מהם שחיים במצוקה או במצבי סיכון בתוך ביתם.
נתונים חדשים שאסף משרד הרווחה על הטיפול במרכזי ההגנה - מרכזים שמיועדים עבור ילדים ובני נוער בני 18-3 שנפגעו מינית, פיזית או נפשית, או שסבלו מהזנחה קשה – מצביעים על השנה הקשה שעברה על אלפי ילדים בישראל.
ב-2020, על פי הדו"ח, 1,680 ילדים ובני נוער הגיעו לקבלת סיוע במרכזי ההגנה בגלל פגיעות מיניות בתוך המשפחה, לעומת 1,442 שהגיעו ב-2019 - עלייה שמצביעה על הטרגדיה שלפיה ילדים שסובלים מפגיעה בבית נאלצו בשנה האחרונה לשהות חודשים ארוכים עם הפוגע בהם מבלי שאף גורם חיצוני ידע על כך. בהתאם, מספר הפגיעות המיניות מחוץ לבית ירד ועמד על 2,693 ב-2020, לעומת 3,164 ב-2019.
"בתקופת הקורונה ילדים לא יצאו מהבית ולכן הם פחות נפגעו על ידי אנשים זרים", הסבירה אתמול חוה לוי, עובדת סוציאלית ראשית לפי חוק הנוער במשרד הרווחה. "הם כן היו בבית, ולכן הייתה עלייה של פגיעות בתוך המשפחה". בסך הכל בשנת 2020 נרשמו במרכזי ההגנה 4,417 מקרים של פגיעה מינית בקטינים - 1,470 בנים ו-2,947 בנות. 2,914 מהנפגעים היו מתחת לגיל 14.
נתון מדאיג במיוחד שעולה מהדו"ח – ומתקשר ישירות להשלכות הקורונה – הוא הירידה במספר הפעמים שילדים הופנו למרכזים על ידי מערכת החינוך: 492 ב-2020, לעומת 634 ב-2019. זה למעשה הנתון שמעיד על היעדר היכולת של צוותי החינוך לזהות מצוקות כשהם נאלצים ללמד את הילדים כריבועים קטנים בזום, בשלט-רחוק.
"כדי שנהיה מסוגלים לטפל, אנחנו צריכים שמישהו יביא לידיעתנו את המצוקה של ילד", הסבירה לוי. "במצב שבו מערכת החינוך כמעט שנה שלמה לא עובדת היכולת לראות את הילד, את המצוקות שלו, ולזהות סממנים מדאיגים פוחתת באופן משמעותי. לצערי הרב בשנת 2020 כשהילדים לא היו במסגרות אז לא כל כך ראו אותם. בשיחת טלפון ילדים פחות משתפים, יש חשיבות למפגשים פנים אל פנים, שם הילדים מרגישים יותר ביטחון".
"האחריות, שלנו כחברה ובוודאי של מקבלי ההחלטות, היא לחשוב על כל אותם ילדים וילדות ששיוועו לעזרה ולהצלה מבלי שמישהו יכול היה לראות או לשמוע אותם: המורים שלהם, החברים, מדריכי תנועת הנוער, הרופאה או יועצת בית הספר שלהם", אמרה אתמול גם עו"ד ורד וינדמן, מנכ"לית המועצה לשלום הילד. "להם צריך למצוא כבר היום פתרונות. יש ילדים שעבורם הבית הוא לא מקום בטוח ולכן כל מתווה חזרה ללימודים, בקונסטלציה כזו או אחרת, חייב לכלול מענים עבור הילדים והילדות הללו שקולם לא נשמע. כך למשל, חיוני ודחוף כבר עתה לתגבר את צוותי הטיפול והייעוץ בבתי הספר ולערוך הכשרות לאיתור וזיהוי, שכן חלק ניכר מהאיתור והזיהוי של ילדים בסיכון, ובתוך כך של פגיעות מיניות, נעשה בזכות צוותי בית הספר".
הורים וילדים נפגעים המבקשים ייעוץ והנגשת הליכי החקירה בצורה מותאמת לצורכי הילד מוזמנים לפנות לכל אחד מהמרכזים. רשימה של כתובות וטלפונים באתר משרד הרווחה והשירותים החברתיים, או דרך מוקד 118 של משרד הרווחה.
