סרטון הווידיאו הכי מדובר השבוע, רגע לפני הקמת הממשלה, תיעד את חתימת ההסכם הקואליציוני בין איתמר בן גביר לבנימין נתניהו. ראש הממשלה המיועד יושב ליד שולחן קטן, כיסאו מעט רחוק יותר. בן גביר יושב צמוד-צמוד מול הנייר. הוא רוכן קדימה, כולו סיפוק, מזכיר את החיקוי הנלהב והעליז שלו ב"ארץ נהדרת". פניו של נתניהו אפורות, עיניו מושפלות, פיו קפוץ. אין חיוך על פניו. כל הווייתו משדרת שהוא נאנס אל המצב המביך הזה, שבו הוא יושב לצד כהניסט שהחרים, ולכאורה תיעב.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
טורים קודמים של נדב איל:
כאשר הסרטון פורסם ברשת, הופיעו מיד צהלות משמאל שתיארו את פני נתניהו כמצעד של בושה. הבטתי בסרטון פעם אחת, ואז עוד פעם. אינני מומחה בזיהוי הצגה תיאטרלית, אבל את נתניהו אני מסקר, לסירוגין, משנת 2000. לדעתי הצנועה, זו הייתה הצגה. נתניהו ראה שהוא מצולם; הוא ידע שהסרטון יופץ להמונים. תחושת הקבס ששידר הייתה מאומצת, משוחקת. אנחנו יודעים שביבי מסתדר מצוין עם בן גביר; אנחנו יודעים שהוא סגר איתו הסכם במהירות וכמעט בלי ריבים. שהוא העניק לו ויתורים מפליגים, יוצאי דופן. הוא רק רצה לשמור איזו אשליה של מהוגנות, של מאמץ.
אפשר להבין מדוע. לפי נתוני סקר חברת מדגם שנערך בהזמנת המכון הישראלי לדמוקרטיה, כ-60% מהציבור הישראלי נותן לבנימין נתניהו ציונים שליליים על ניהול המו"מ הקואליציוני. ארבעה מכל עשרה מצביעי ליכוד סבורים שנתניהו ניהל לא טוב את המו"מ הקואליציוני. גם בציונות הדתית יש לנתניהו מבקרים באותו שיעור.
אך הציון השלילי של נתניהו מחוויר אל מול חוות הדעת של הציבור על מפלגות האופוזיציה החדשות. רק 17% נותנים ציונים טובים למפלגות שהרכיבו את הממשלה היוצאת, זו של בנט ולפיד, על התנהלותן מאז הבחירות. 71% מהציבור מעניקים להן ציונים שליליים, ושימו לב: הציון השלילי של מצביעי יש עתיד לגוש שלהם חמור יותר מהציון שליכודניקים נותנים לגוש המרכז-שמאל.
בעצם, זהו הקונצנזוס היחיד בפוליטיקה הישראלית כרגע: שהאופוזיציה מתנהלת גרוע. זה מעיד משהו על הטינה ועל החשבונות בין מרב מיכאלי, יאיר לפיד ובני גנץ, אבל גם על אופיים של אנשי המרכז-שמאל; הם לא בדיוק קוראים קריאות עידוד לקבוצה שנלחמת על הדשא. הם מעדיפים לזרוק עליהם בקבוקים, ממילא המשחק אבוד.
בטור זה נשאלה השאלה לפני כמה שבועות – האם נתניהו הוא שרדן או מהפכן. מה מוביל אותו בהקמת הממשלה. עם הקמת הממשלה, יש תשובה: חד-משמעית, מהפכן. שר המשפטים יריב לוין ושר התקשורת שלמה קרעי הם המינויים החשובים בממשלה. שניהם באו למלחמה. יו"ר הכנסת אמיר אוחנה הוא איתות חיובי של פלורליזם, אבל עמדותיו הן הנוקשות ביותר ביחס למהפכה במערכת המשפט. כל דמות מתונה יחסית בליכוד נדחקה לתפקידי שרים לא רלוונטיים, לבד מיואב גלנט – שמקבל משרד ביטחון מקוצץ; צחי הנגבי, המנוסה והמתון, לא יוכל לסכל, לדוגמה, ניסיון לשנות את הסטטוס-קוו בהר הבית.
חצי מהציבור הישראלי סבור שהשלטון הדמוקרטי "נמצא בסכנה חמורה". פרופ' תמר הרמן, עמיתה בכירה במכון, עורכת את "מדד הקול הישראלי" במשך שנים רבות. היא אומרת ש"לגבי כמעט כל נושא פוליטי, הקיטוב בין הקואליציה לאופוזיציה חסר תקדים... הדבר בא לכלל ביטוי באופן הקיצוני ביותר בנוגע לשאלה האם הדמוקרטיה הישראלית נמצאת בסכנה חמורה או לא: כשלושה רבעים ממצביעי האופוזיציה מעריכים שכך הדבר, לעומת שיעור זהה כמעט בקרב מצביעי הקואליציה הסבורים בדיוק ההפך".
ביום שישי שעבר פורסם בטור זה רשימות השמות של מפלגת נעם. מדובר היה, בין השאר, בטבלה סדורה של שמות הומואים ולסביות בתקשורת הישראלית, לפי מקומות עבודתם. במסמך אחר של המפלגה הופיע סימון ודמוניזציה של חוקרות ודמויות פמיניסטיות בולטות, רק בשל תמיכתן בשילוב נשים במקצועות לחימה בצה"ל. כמה ימים לאחר מכן פירסמה טובה צימוקי ב"ידיעות אחרונות" את הדוח של אנשי נעם על משרד המשפטים, ובו הופיעו עשרות רבות של שמות שהוגדרו כ"שמאל קיצוני" או חלק ממזימת "ממשלת הצללים"; חטאם היה, לדוגמה, שקיבלו תואר שני במשפטים בהתמחות בזכויות אדם. או שהשתתפו בהשתלמות שעסקה בדו-קיום יהודי-ערבי.
החשיפות הללו, כמו גם הפרסום על חקיקה שתעניק הרשאה חוקית לאפליה בעסקים פרטיים, עוררו סערה. קצרה היריעה מלתאר פה את עשרות התגובות, כנס החירום בכנסת שקיימו חברי הכנסת יוראי להב הרצנו ונעמה לזימי, התלונה שהוגשה למשטרה בידי אגודת הלהט"בים.
המטה של נעם יוכל "לאסור על כל שיתוף פעולה שהוא" עם ארגונים שנוגדים את "ערכי מדינת ישראל". זו הצעה קיצונית. תכליתה לרגל אחרי ארגונים ואזרחים בישראל באמצעים טכנולוגיים, צבאיים ומודיעיניים – ולהשתמש בשב"כ ובמוסד לצורך כך
ראוי לכתוב את המובן מאליו: מפלגות פוליטיות לא אמורות ליצור רשימות של אזרחים תמימים, רבים מהם פרטיים, רק בגלל האנשים ששוכבים לידם במיטה. "אזכור שמות" הוא הביטוי היסודי של מקארתיזם, וזו הייתה גם הדרישה של המקארתי ההוא, הסנאטור משנות ה-50, שעל שמו נוצר המושג. הוא דרש מאנשים להלשין על חבריהם, לתת שמות, כדי שהשם שלהם יימחק מרשימותיו.
מפלגות לא אמורות להכין מחקר על יריב, כאשר היריב הוא היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות (גם היא מופיעה בדוח של נעם על משרד המשפטים). מפלגת נעם לא הסכימה להגיב לחשיפה הראשונית שלי. לעומת זאת, על הדוח בעניין משרד המשפטים הגיבה ועוד איך, ואף הביעה סיפוק מהפרסום. בחברה הישראלית הנוכחית, "שמאל קיצוני" זה קרדום יעיל לחפור בו, הרבה יותר מרדיפת להט"בים.
מה שלמדתי בשבוע האחרון הוא שסימון ויצירת רשימות שחורות – אלה אינם עניינים נלווים לפעולה של מפלגת נעם וח"כ אבי מעוז. הם לא פעולת פנאי, או יחסי ציבור. לא מדובר במסמכים שבמקרה נותרו בשרתי האינטרנט של המפלגה, או ב"פלאיירים" כפי שצעק שדרן הרדיו ינון מגל בתוכניתו (מגל הוא מסוג האנשים שיגוננו בשמחה על מפלגה שמנהיגה הרוחני קורא להומואים "סוטים"). מה שהתברר לי השבוע על נעם, וידוע כנראה רק למעטים מאוד, הוא שמדובר במהות תוכניותיה.
הנה הסיפור: עם הקמתה, הפיצה המפלגה מסמך בשם "התוכנית של מפלגת נעם". ממש בתחילת הנייר מתוארת הקמת מטה שיעסוק ב"גילוי ונטרול השפעות זרות על מדינת ישראל". שמו של המטה לפי נעם: "מג"ן הע"ם".
לפי התוכנית, שאותה איתרו תחקירני ארגון "הבלוק הדמוקרטי", מטרת המטה היא "למנוע מגורמים זרים אנטי-ישראליים לחדור למערכות במדינת ישראל ולהשפיע על תודעה, לשנות ערכים ולפגוע בחוסן הלאומי (בדגש על מערכת החינוך, תוכניות לעובדי מדינה ולמשפטנים, ארגוני חוץ הפועלים בצה"ל וגורמי תרבות רשמיים במדינה)". זאת תחת ההנחה שנגד ישראל מתנהלת "מלחמת תודעה" שמנסה "להנדס מחדש" את "עולם המושגים הבסיסיים והנורמליים". להתרשמותי, נורמלי זה שם קוד במפלגה ל"הטרוסקסואלי" בלבד.
הטקסט פרקטי להחריד. "המטה יפעל כיחידת סמך במשרד ראש הממשלה" ועל פעילותו יופקד "שר ללא תיק במשרד ראש הממשלה". עכשיו כדאי לשים לב: המטה יפעל "בשיתוף פעולה עם גורמי הביטחון והמודיעין: צה"ל, השב"כ והמוסד". מי יעבוד שם? "המטה יפעיל מומחי איתור מידע ומודיעין ומומחי ניתוח מידע, בין היתר מקרב יוצאי יחידות מודיעין מובחרות". עליהם יהיה לבדוק את "רשת המעורבות" של ממשלות זרות ו"בעלי הון אנטי־ישראלים" ולהצביע על "כל מעורבות שכזו" במימון, הפעלה או אפילו שיתוף פעולה. המטה יוכל "לאסור על כל שיתוף פעולה שהוא" עם ארגונים שנוגדים את "ערכי מדינת ישראל" או "האינטרס הישראלי".
זו הצעה קיצונית. תכליתה להתחיל לרגל אחרי ארגונים ואזרחים בישראל באמצעים טכנולוגיים, צבאיים ומודיעיניים – ולאסור פעילויות אזרחיות מתוקף הוראה של "מטה" במשרד ראש הממשלה. ולהשתמש בשב"כ ובמוסד לצורך כך, עניין שספק אם הוא חוקי בכלל.
טוב, תגידו. מדובר במסמך מ-2019. ובכן: בחודש יוני 2022 הופיע מאמר בחתימתו של סגן השר הטרי אבי מעוז באתר "שבתון", ובו הוא כותב כך: "מפלגת נעם הציגה את תוכנית 'מג"ן הע"ם', שהיא כרטיס הכניסה שלנו לקואליציה. בלב התוכנית עומדת הקמת רשות ממשלתית, שתורכב ממומחי סייבר ומודיעין ומנציגי כלל משרדי הממשלה הרלוונטיים, ותפקידיה יהיו: זיהוי, מיפוי ועקירת כל ההשפעות של הארגונים הזרים והמדינות הזרות מצה"ל ומכלל הרשויות". שימו לב – "כרטיס הכניסה שלנו לקואליציה".
שבוע לאחר מכן, באתר "בשבע", כתב אבי מעוז: "רשות מג"ן הע"ם תורכב מאנשי מודיעין, סייבר ומומחים ארגוניים, ויהיו בה נציגים מכל משרדי הממשלה וזרועותיה. היא תהיה אחראית על מיפוי מעמיק של כל 'סוכני השינוי'... לאחר שלב הזיהוי והמיפוי, יבוצע שלב בקרת הנזקים ותחל מלאכת התיקון". אלה רק שתי דוגמאות. יש אזכורים רבים אחרים לתוכנית מגן העם.
יהיו שיגידו - מה זה חשוב מה נעם דרשה בבחירות. מה אבי מעוז הצהיר. מה שחשוב הוא מה שיקבל. התשובה: נכון מאוד. לא תאמינו מה בנימין נתניהו והליכוד יקימו עבורו לפי ההסכמים הקואליציוניים – בתוך 30 יום אחרי הקמת הממשלה. זוכרים שהתוכנית של נעם היא לקבל שר במשרד ראש הממשלה? אבי מעוז יהיה סגן שר במשרד ראש הממשלה. להקים יחידת סמך? הוא מקבל רשות, "הרשות לזהות לאומית יהודית". מה זו תעשה? "חיזוק וביצור הזהות הלאומית יהודית בכל המערכות הציבוריות". מישהו שאל בדיוק מה זה אומר? כי לנעם יש תוכנית, אתם זוכרים.
במילים אחרות, עושה רושם שנעם מקימה את "מג"ן הע"ם". שאלתי את הדובר של סגן השר הנכנס מעוז. הוא הכחיש: "הרשות שמוקמת במשרד ראש הממשלה היא לא מימוש מגן העם. ממילא לא סוכם שהרשות תקבל סיוע מהשב"כ והמוסד... זה פשוט מאוד: מה שסוכם – נכתב בהסכם הקואליציוני. מה שלא בהסכם – לא סוכם".
אוקיי, השבתי לו, אז מה הרשות שלכם – שנשמעת בדיוק כמו התוכנית שאבי מעוז התחייב לה שוב ושוב – תעשה? הדובר האדיב (באמת) לא פירט. שאלתי גם מדוע היא זקוקה לכ-125 מיליון שקל בשנה הראשונה, 75 מיליון שקל בשנה השנייה "והכל בבסיס התקציב". לפי ההסכם, אבי מעוז יקבל כ-20 תקנים, ובכלל זה "אחד עד שלושה יועצים משפטיים", וזאת בנוסף – אני חוזר, בנוסף – לתקציב הפעילות.
אגב, הסנאטור מקארתי העסיק יועצים משפטיים בוועדה שלו. היא נקראה "הוועדה לפעילות אנטי-אמריקאית".
זה עוד לא הסוף. כולם דיברו על כך שסגן השר הנכנס מעוז יקבל לשליטתו פיקוח על היחידה לתוכניות חיצוניות במשרד החינוך, אך ההסכם הקואליציוני מעניק לו גם את "היחידה לשיתופי פעולה רב-מגזריים". היא עוסקת, לפי ההגדרה באתר האינטרנט של משרד ראש הממשלה, בחיזוק ובייעול "שיתופי הפעולה ארוכי הטווח של הממשלה והשלטון המקומי עם ארגוני החברה האזרחית, הקרנות הפילנתרופיות והמגזר העסקי". יחידה נוספת שעברה לשליטת מעוז היא "רכש חברתי". היא מסייעת למשרדי ממשלה המתקשרים עם עמותות המסייעות למשימותיהם. לדוגמה: עמותות שמספקות "הלנות חירום" לנוער בסיכון. תוכנית אודיסיאה למחוננים במדעים בכיתה ח'. תוכניות שיקום לנערים שפגעו מינית. מדובר בתוכניות בשווי כ־11 מיליארד שקל בשנה. בעיקר במשרדי הרווחה, הבריאות והחינוך.
מעוז, שהיה בעברו מנכ"ל משרדים ממשלתיים, מוכיח במהלכים האלה תחכום רב. תהיה לו השפעה או יכולת ניטור על כל השירותים החברתיים המופרטים במדינת ישראל – ופיקוח על שיתופי הפעולה של החברה האזרחית עם הממשלה.
בפשטות: למפלגת נעם הייתה תוכנית. היא רוצה לטהר את ישראל מ"השפעות זרות". להילחם ב"תרבות הלהט"ב". לעשות רשימות, למפות את האויבים, להעיר את עם ישראל מתנומתו אל מול "הפוסט־מודרנה" ו"הסוטים". כשהמפלגה הוקמה, היא הודיעה שברצונה להקים יחידה מיוחדת במשרד ראש הממשלה שתעשה זאת, כולל באמצעים ביטחוניים ופסאודו-צבאיים, עם שר שיהיה אחראי לכך. מה היא מקבלת מנתניהו? לא יחידה, אלא רשות ממשלתית מתוקצבת. מעליה לא שר, אלא סגן שר. במקביל הועברה לידיה השליטה בשלוש יחידות ממשלתיות (לא רק ביחידה אחת במשרד החינוך). תנחשו אתם מה הם יעשו עם זה.
הנה הדברים שאמר אבי מעוז לאחר הפרסומים האחרונים, לפעילי מפלגתו וצוטטו באתר "ערוץ 7": "כואב כשמוציאים את המוגלה". מי הם "המוגלה"? "הרשות לזהות לאומית יהודית" תודיע לנו בקרוב.
