גזרת יהודה ושומרון כמעט תמיד מתוחה, בטח בזמן שהמדינה במלחמה. גם בחצי השנה האחרונה אירעו לא מעט פיגועים כשההבדל המרכזי בין פיגוע כבד לניסיון פיגוע הוא הערנות של הלוחמים שנמצאים במקום.
24 גדודים פרוסים ברחבי יהודה ושומרון, יחד עם יחידות מיוחדות וכוחות הגנה מרחבית שגויסו בתחילת המלחמה ועדיין נמצאים ביישובים. מדובר באלפי לוחמים שפרוסים מדרום הר חברון, דרך גוש עציון ובנימין, ועד לצפון השומרון, קרוב לוואדי ערה.
אחרי חצי שנה של מתיחות, הכוננות ביהודה ושומרון עדיין בשיאה. חמישה לוחמי מילואים שהיו מעורבים בסיכול פיגועים באזור מספרים על זירת מלחמה לכל דבר: "המרחק בין הצלחה לכישלון הוא שניות בודדות".
ניסיון פיגוע דריסה בצומת גוש עציון
"שום דבר לא הכין אותנו למה שקרה"
ה' הוא לוחם מילואים בגדוד 5035 מאפרת, שכבר ב-7 באוקטובר הוקפץ לשירות מילואים. "הגעתי לשטחי הכינוס ביום שפרצה המלחמה, ואז שלחו אותנו לגזרה. היינו ביישוב לכמה שבועות ואז עברנו לבסיס ותפסנו את הגזרה בבקעת הירדן".
ב-30 בנובמבר הוא עמד במחסום בקעות שבבקעה. "התפקיד שלנו זה לבדוק את הרכבים ולראות את התעודות המזהות שלהם. הגיע רכב, ניגשנו אליו וביקשנו את התעודה. הוא אמר שאין, אז ביקשנו לראות לפחות תמונה של התעודה, אבל הוא אמר שאין ואמרנו לו שהוא לא יכול לעבור.
"הסתובבנו והמשכנו לבדוק רכבים, אבל נשארנו עם קשר עין. ואז הוא האיץ לכיווננו, הוא פגע ברגל ימין שלי וממש פגע במפקד שלי. דיווחנו בקשר שיש פיגוע והתחלתי לירות לעברו. המפקד שלי קם והצטרף עליי לירי והצלחנו לנטרל את המחבל. הרכב נעצר ובתוך כמה דקות כל הכוחות הגיעו אלינו".
למרות ההפתעה, ה' ומפקדו נפצעו באורח קל-בינוני. "אני זוכר שכשניגשנו אליו, למחבל, הוא היה חברותי. שום דבר לא הכין אותנו למה שקרה שניות לאחר מכן. לא חשבנו שהוא חשוד".
גם אחרי הפיגוע הגזרה לא ממש רגועה. "יש פעילות רבה בכל האזור. צה"ל ממש נלחם באיו"ש, יש הרבה משימות מדי יום, מעצרים, סיכולים – לא רק הגנה. לא היה משעמם. אנשים צריכים להבין שזו עוד חזית של המלחמה".
"לא נתחתן עד שהמלחמה נגמרת"
רס"ל (מיל') י' היה אמור להתחתן, אבל המלחמה והמתיחות הביטחונית שבעקבותיה שינתה את התמונה. "הכל היה סגור – אישורי הגעה, הזמנות, אולם, שמלות, הכל, ואני הוקפצתי לשכם".
יחד עם רס"ל (מיל') א' הוא הוצב בכניסה לשכם ב-15 בדצמבר. "זה היה ביום שישי, 19:00 בערב, היינו אחרי התפילה. פתאום שמענו בכריזה שאדם חשוד מגיע לעמדה מכיוון שכם. הוא ניסה להתגנב בין העמדות ונעמד מאחורי שק פק"ל (שק מלא בחול – אב"ק).
"במקביל, לוחם שהיה בחרך ירי טיפה רחוק ממנו בעמדה זיהה אותו, והמחבל רץ ממש לכיוון העמדה שלו. הלוחם הצליח לירות מספר יריות, המחבל נפל אבל לא נפגע. אנחנו היינו בעמדה יותר קרובה למחבל, איגפנו אותו, והוא קם ופתח בריצה אלינו עם סכין בידו. כשהוא היה במרחק של חמישה מטרים ירינו לעברו מטח עד שהוא נפל, ואז התחלנו סריקות, ראינו שאין עוד מחבלים וחזרנו לשגרה".
"הכוונה לשגרה שבין פיגועים. אנחנו תמיד מתוחים כי רואים את מה שקורה", הסביר רס"ל (מיל') י'. בינתיים גם החתונה מחכה. "לא חשבנו שזה ייקח כל כך הרבה זמן, וכבר דחינו עוד פעם, אבל כרגע אנחנו ממתינים לרגע הנכון. הכי חשוב זה קודם כל לסיים את זה כמו שצריך, ואז נתפנה לחתונה. אנחנו לא נתחתן עד שהמלחמה לא נגמרת".
"המרחק בין נטרול לתוצאות קשות הוא שניות"
סמ"ר (מיל') שקד, לוחם בגדוד המילואים של חטמ"ר עציון, עמד בפילבוקס בכניסה לכפר אל-ערוב ב-22 באוקטובר. "עליתי לשמירה בעמדה אחרי שחבר ביקש שאחליף אותו. פתאום אני מקבל צעקה מהמ"מ שלי על תרומה שהגיעה של שערות סבתא. אנחנו מתלהבים, ואיך שהוא מושיט את השערות אנחנו שומעים צרור יריות. ישר דרכנו את הנשק וניסינו להבין מה קורה.
"בגלל השערות סבתא המ"מ היה איתי למעלה בעמדה, יחד עם הקשר, וניסינו לאתר את מקור הירי. הסתבר שרכב התקרב אל הלוחמים בעמדה, הלוחם יצא מהעמדה כדי לראות במה מדובר והרכב האיץ אליו וניסה לדרוס אותו. בנס מטורף הוא הצליח לקפוץ הצידה.
"הרכב המשיך בדהרה לכיוון עמדה אחרת שלנו, בכניסה השנייה לכפר. בשלב הזה זיהינו אותו וירינו על הרכב, המחבל ירד והתחיל לרוץ לעבר עמדה שלישית עם סכין. באותו רגע, כשהוא היה במרחק של 20 מטרים מאתנו ירינו לעברו והוא נוטרל".
עבור שקד, שגר באזור, התחושה הייתה ממש של הגנה על הבית. "זה אדרנלין מטורף ויש לך מינימום זמן להגיב. המרחק בין הצלחה בנטרול הפיגוע לתוצאות קשות הוא מהירות תגובה של שניות. הזירה כאן מאוד מתעתעת וזה לגמרי שינה את התפיסה.
"תמיד המפקדים מזכירים שזה יכול להתרחש ברגע. בהתחלה אתה אומר לעצמך מה כבר יקרה, הכל שקט פה, מכוניות עוברות, אנשים נוסעים לעבודה. ככה זה ברוב השעות, אבל בשנייה אחת זה משתנה ויכול להיות קטלני".
"חייב להגיב מהר, אחרת קטסטרופה"
רס"ר (מיל') עוז, מפקד בגדוד 8106, הוצב במילואים באזור חברון. "זה אזור מאוד בעייתי, העיר הכי חמאסית באיו"ש. יום קודם היה את הפיגוע במחסום המנהרות, שם נהרג חייל. הבנו בדיעבד שהמחבלים הגיעו מצומת הזית. זה באמת הציר היחיד שפתוח למעבר רכבים בכל חברון, שעוברים בו גם יהודים וגם פלסטינים. סגרנו את כל הכניסות והיציאות כדי להיות בבקרה על האזור".
4 צפייה בגלריה
רס"ר (מיל') עוז. "המחבלים תכננו לפגוע בנו כשאנחנו אוכלים, כי אז הם חשבו שיש לכאורה פחות חייל"
ב-17 בנובמבר עוז עמד בצומת יחד עם כמה לוחמים. "חלק תצפתו על הנכנסים וחלק על היוצאים. בארוחת צהריים החלוקה הייתה שחייל אחד בצמד אוכל והשני שומר. לדעתי, המחבלים תכננו לפגוע בנו כשאנחנו אוכלים, כי ככה הם ראו שזה לכאורה פחות חייל.
"בזמן שהייתי בעמדה זיהיתי רכב שמגיע לעברנו ויד שיוצאת עם קרלו שלוף, והכל בנסיעה, כמו בסרטים. מיד התחלתי לירות לעבר הרכב, שהמשיך בנסיעה לכיוון חברון. שם חיכה לו הצמד השני שהצבתי, וכולם הצטרפו לאש עד שהוא נוטרל".
"אי אפשר להגיד שאין פחד, אתה פוחד שיפתיעו אותך. לא הייתי יכול להיות כאן היום לולא העירנות של כולנו בתוך שניות", הוסיף עוז. "צריך להבין שהפיגועים האלה, שמסתיימים ללא נפגעים, זה לא משחק. זאת מציאות שמשתנה בשניות ויכולה להיות עם תוצאות קשות. אנשים לא מבינים את זה. גם קשה לעכל שבאיו"ש זה יכול לפגוש אותך בכל שנייה, אתה חייב להגיב מהר אחרת זו קטסטרופה".
