לאחר שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה פרסמה היום (ראשון) את עמדתה לבג"ץ לקראת הדיון ההיסטורי, בהשתתפות כל 15 שופטי העליון, בעתירות נגד ביטול עילת הסבירות, וקראה לפסול את ההצעה בשל "מצב חריג שבו התיקון פוגע ביסודות המשטר הדמוקרטי" - הממשלה הגישה בקשה דחופה לדחיית מועד הדיון לחודש הבא. עו"ד אילן בומבך הגיש לשני הצדדים את טיוטת הבקשה, שתוגש בהמשך לבג"ץ, ובה ביקש גם לקבוע מועד חדש להגשת תשובת הממשלה.
4 צפייה בגלריה
הממשלה מבקשת לדחות את הדיון בנוגע לביטול עילת הסבירות פעם נוספת
(צילום: יואב דודקביץ, EPA, אלכס קולומויסקי)
בטיוטת הבקשה נכתב כי "היועצת המשפטית לממשלה הגישה תשובה המחזיקה 148 עמודים וכוללת 440 סעיפים. בכל הכבוד, משיבי הממשלה אמורים להתייחס בתשובתם, שאמורה להיות מוגשת עד יום רביעי הקרוב, גם לדבריה של היועמ"שית, והזמן לא מאפשר זאת". לדברי עו"ד בומבך, "יש לדחות את הדיון בכמה שבועות, על מנת שיהיה זמן לתשובה הולמת, בנסיבות חריגות מאוד בהן עמדת היועמ"שית איננה משקפת את עמדת הממשלה, ולמעשה אף מחזקת ותומכת בעותרים.
"היועצת המשפטית לממשלה נוקטת בעמדה הקיצונית ביותר, כאשר היא תומכת בסעד הקיצוני ביותר הקיים במשפט הישראלי - הכרזה על בטלות של חקיקת יסוד", הוסיף עו"ד בומבך. "מדובר ברעידת אדמה במשפט הישראלי, ואין כל נימוק מדוע ההתייחסות הלעומתית (של משיבי הממשלה וייתכן גם של הכנסת) לעמדה כה קיצונית".
בומבך טען כי "בתיק החשוב והמכריע מכולם - לוח הזמנים בהול ומזורז מכולם. אין שום דבר דחוף בעתירות האלה, ושום אסון לא היה קורה אם הדיון בהן היה מתקיים בעוד שלושה, או ארבעה, או חמישה חודשים, כפי שנעשה הדבר בעתירות דומות אחרות - ואף כאשר נתקף תיקון לחוק יסוד".
בטיוטת הבקשה לדחיית הדיון, התייחס בומבך לפרישתן של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ב-15 באוקטובר והשופטת ענת ברון ב-12 באוקטובר, ואמר כי "נבקש לכבד את היבט מועד הפרישה, ולדחות את הדיון לראשית החודש - לפני מועד פרישתן".
גם במערכת הפוליטית הגיעו תגובות לדבריה של היועמ"שית, ויו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן תקף ואמר כי "ממשלת ישראל זקוקה ליועצת משפטית". רוטמן הוסיף כי קרא בעיון את תגובתה: "לצערי אין בתשובתה הפנייה אף לא לחוק או חוק יסוד שמאפשר לבג"ץ לבטל את התיקון לחוק היסוד. יש בתשובתה אך ורק פלטפורמה לעו"ד גלי בהרב להבעת עמדתה האישית".
ח"כ טלי גוטליב טענה כי היועמ"שית "תקבל חיזוק וכפיים מהעותרים, כשבתגובתה המתישה לבג"ץ היא ממציאה נימוקים שאפילו הם לא חשבו עליהם, שלא לומר אף משפטן רציני לא העלה אותם בדעתו". לדבריה, "לשיטתה צמצום עילת הסבירות פוגע בהפרדת הרשויות. אומנם השופט אמור לשפוט לפי החוק שהכנסת מחוקקת, אבל רק לא הכנסת הזו. מקורי".
- לקריאת התגובה המלאה של היועמ"שית - לחצו כאן
בניגוד לחברי הקואליציה, בקרב אנשי המחאה נגד המהפכה המשפטית נשמעו קולות תמיכה בבהרב-מיארה. 1,340 יוצאי המ"מ (מערך המבצעים המיוחדים) באמ"ן התייחסו גם הם לעמדתה, ותקפו את הקולות נגדה: "שימו על MUTE את הטינופות שמשפריצה מפיותיהם של שרי כנופיית - ממשלת ישראל. אנו גאים שכבר מחודש מרץ איננו מצייתים לשלטון עברייני גזעני ובלתי-חוקי. נתניהו יודע שאין לו צבא ושירותי ביטחון. הוא טעה בענק כשחשב שנהיה סוליית המגף שלו.
"אנו מצדיעים ליועמ"שית. חוק ביטול הסבירות ייזרק לפח האשפה של ההיסטוריה, כמו כל חוקי ההפיכה", הוסיפו יוצאי המ"מ, שקראו להמונים להגיע לתמוך בבג"ץ: "החודש הכול יהיה ברור כשמש. שני הקרוב 11 בספטמבר כולנו במפגן תמיכה בבג"ץ בירושלים".
כ-350 רופאות ורופאים חתמו היום על מכתב תמיכה בבהרב-מיארה, וטענו כי "ההשתלחות וההסתה הם בלתי נסבלים. נודפת מהם צחנה עזה של בריונות וכוחנות, עם קווים שוביניסטיים". הם הוסיפו: "תודה על העוצמה שאת מפגינה, האומץ והקול השפוי והברור שאת משמיעה. תודה על כך שאת מהווה דוגמא אישית לנשים ונערות בכל הגילאים, לכיפות האדומות הפוסעות ביערות החיים, ולומדות ממך לעמוד על שלהן ולא נבהלות מזאבים מייללים וחושפי שיניים. המאיימים, המשתלחים והמהרסים, כדאי שיבינו ויפנימו: אנחנו ובראשנו גלי בהרב-מיארה, לא מפחדות".
גם בארגון "כוח קפלן" חיזקו את היועמ"שית, ואמרו כי "המובן מאליו נאמר, חוק אנטי-דמוקרטי מובהק, שמפורר את יסודות המשטר בישראל וחוקק בניגוד מוחלט לרצון העם חייב להיפסל". הם הוסיפו: "ביום שני הבא, נעלה לירושלים לתת גב לבג"ץ לעשות את חובתו ולשמור על מבצר הדמוקרטיה".
בהרב-מיארה פרסמה כאמור מוקדם יותר היום את עמדתה לבג"ץ, כחודש וחצי לאחר שהתיקון לחוק יסוד: השפיטה עבר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית. היא ציינה כי בשל "הפגיעה האנושה שלו ביסודות המשטר הדמוקרטי, ובהתאם לאמות המידה שהותוו בפסיקה סבורה היועצת המשפטית לממשלה כי אין מנוס מלהכריז על בטלותו".
היועמ"שית התנגדה לתיקון כבר בדיונים המקדימים בוועדת החוקה של הכנסת - וב-ynet פורסם בחודש שעבר כי היא תקרא לפסול את החקיקה, על אף שמדובר בתיקון לחוק יסוד. כעת, בתגובתה הרשמית לעתירות - התומכת בהן - היא מסבירה כי אין מנוס מביטול התיקון לחוק - על אף שמדובר בתיקון לחוק יסוד, "בשל פגיעתו הקשה של התיקון בציבור והשלכותיו החמורות על הפרדת הרשויות, שלטון החוק וזכויות הפרט". לדבריה, "למעשה, הרשות המבצעת רתמה את כוחה הקואליציוני לקידום חקיקת יסוד שבאמצעותה הוגבלה אפשרותו של בית המשפט באופן מיידי לפקח על כך שהיא - הרשות המבצעת - לא תעשה שימוש לרעה בכוחה".
