ממצאי דוח המבקר על ההיערכות לרעידת אדמה
(צילום: דוברות מבקר המדינה)
הכתובת מופיעה חזק על הקיר, אבל הממשלה ממשיכה להתעלם: כחודש לאחר רעידת האדמה החזקה בטורקיה ובסוריה, שגבתה את חייהם של יותר מ-50 אלף בני אדם בשתי המדינות, מתברר כי למרות ההתראות החוזרות ונשנות, לא חוזקו רוב המבנים בישראל, שנמצא כי יש צורך לחזק אותם מפני רעידת אדמה. כך עולה מדוח מיוחד שפרסם אחר הצהריים (ג') מבקר המדינה מתניהו אנגלמן.
עוד בדוח המבקר:
מבקר המדינה: "במקום להמתין לוועדת חקירה לאחר אסון - יש לתקן את הליקויים מיד"
(צילום: דוברות מבקר המדינה)
4 צפייה בגלריה
יידרשו עשרות שנים להשלים את חיזוק כלל מבני המגורים. תרגיל רעידת אדמה של פיקוד העורף
(צילום: דובר צה"ל)
הדוח הנוכחי מגיע אחרי לא מעט דוחות שפרסם המבקר לאורך השנים ומצייר תמונה של כשל רב שנים בהיערכות המדינה לאירוע של רעידת אדמה, בפרט בערים ששוכנות לאורך קו השבר הסורי-אפריקני. הדוח מדגיש את הנחיצות בפעילות רבה שמשלבת ראייה ארוכת טווח על מנת לטייב את היערכות המדינה לרעידת אדמה בעוצמה גבוהה.
לפי דוח המבקר, עדיין לא חוזקו 93% מהמבנים שנקבע שיש לחזק בבית שאן, טבריה, צפת, קריית שמונה וחצור הגלילית, יישובים שמועדים לפגיעה קשה בזמן רעידת אדמה. אבל לא מדובר רק במבני מגורים. לפי המבקר, מתוך 54 בתי הספר שיש לחזקם, 38 עדיין לא חוזקו - 70%.
המבקר מתח ביקורת על קצב התקדמות חיזוק המבנים. לפי הדוח, למרות שהרשויות המקומיות ערות למצב הפיזי של בתי ספר רבים שטעונים חיזוק מיידי מפני רעידת אדמה, רק כ-30% מאותם בתי ספר חוזקו כנדרש. עיריית בית שאן חיזקה רק בית ספר אחד מתוך העשרה שנקבע שיש לחזק, ואילו בצפת חוזקו רק שני מבנים מתוך 12 בתי הספר שזקוקים לחיזוק.
המבקר העיר כי התקדמות חיזוק המבנים בקצב הזה תוביל לכך שיידרשו עשרות שנים כדי להשלים את חיזוק כלל מבני המגורים שיש סכנה מוחשית ומיידית שלא יהיו עמידים בפני רעידת אדמה בעוצמה גבוהה. לדבריו, עלות חיזוק ותוספת המיגון של המבנים בחמש הרשויות המקומיות עומדת על 2.34 מיליארד שקלים.
ישראל שוכנת באזור גיאוגרפי המועד לרעידות אדמה. המבקר מדגיש כי לא ניתן לחזות את מועד רעידת האדמה הבאה, את מקומה ואת עוצמתה, אולם ההנחה הרווחת היא שאם תתרחש רעידת אדמה בישראל, קיים סיכוי שתהיה בעצימות גבוהה.
המבקר כתב כי היערכות מוקדמת של הרשויות המקומיות והמדינה עשויה לצמצם במידה ניכרת את היקף הפגיעה בנפש ואת הנזק לתשתיות בעת התרחשותה של רעידת אדמה. במסגרת ההיערכות להתמודדות עם רעידות אדמה נקבעו נורמות שתכליתן, בין היתר, שיפור וטיוב של מוכנות התשתיות הפיזיות במדינת ישראל לרעידות אדמה.
הממשלה מבינה היטב את הצורך הדחוף בפעולה, אך משום מה כמעט דבר לא נעשה. בהחלטת ממשלה מספטמבר 2006 נקבע כי יאומצו המלצות ועדת המנכ"לים בעניין עידוד חיזוקם של מבנים קיימים, על מנת להבטיח את עמידותם בפני רעידות אדמה, במסגרת יישום תוכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה (תמ"א 38). בהחלטה מינואר 2008 נקבע כי יוקצה תקציב ליישום המלצות ועדת המנכ"לים במסגרת תוכנית תמ"א 38. בהחלטה מדצמבר 2008 נקבעה הקצאת תקציב רב-שנתי בסך 3.5 מיליארד שקלים, בפריסה למשך 25 שנה, לחיזוק מבני ציבור בפני רעידות אדמה. בהחלטה מנובמבר 2020 הוחלט להקים צוות לבחינת כלים משלימים לעידוד חיזוק מבני מגורים מפני רעידות אדמה באזורי סיכון בפריפריה.
אחת התוכניות לחיזוק מבנים היא תמ"א 38, אבל חוסר כדאיות כלכלית גרמה לכך שרוב המבנים שחוזקו היו באזור המרכז. המבקר אנגלמן מצא כי תמ"א 38 לא יושמה בערים בית שאן, טבריה, צפת וקריית שמונה ובמועצה המקומית חצור הגלילית, אף שכולן נמצאות באזורים המועדים להיפגע קשות מרעידת אדמה, ואף שתמ"א 38 הייתה התוכנית העיקרית ליישום מדיניות הממשלה לחיזוק מבנים. זאת, בשל התבססותה של התוכנית על מודל כלכלי, ולפיו יישומה מעלה את שווי הנכסים באזורים שבהם ערך הקרקעות גבוה.
לגבי מיפוי המבנים הטעונים חיזוק, כתב המבקר כי אף שב-2018 מיפה פיקוד העורף 1,208 מבנים הטעונים חיזוק בבית שאן, טבריה, צפת, קריית שמונה וחצור הגלילית, ואף על פי שמידע זה היה בידי רשויות אלה, לא נמצאו אסמכתאות המעידות כי הן משתמשות בו לקידום חיזוק המבנים הטעונים חיזוק בתחום שיפוטן בהתאם לממצאי המיפוי. עוד נמצא בביקורת כי לא הוכנה תוכנית אופרטיבית, ובכלל זה לא נקבעו המקורות התקציביים למימונה, לטיפול בחיזוק כלל המבנים שאותרו ולהתאמתם להתמודדות עם רעידות אדמה.
לצד חוסר המעש בישראל, הדגיש המבקר כי במדינות המערב לוקחים את הנושא ברצינות רבה וערים נערכות לרעידת אדמה בתחום שיפוטן, למשל עיריית ונקובר בקנדה פיתחה תוכנית מפורטת להיערכות לרעידת אדמה. התחומים העיקריים שטופלו במסגרת היערכות עיריית ונקובר הם: מערכות המים והביוב; מערכת כיבוי האש; חיזוק מערכת הגשרים; תוכניות פעולה להסדרת דרכי הגישה לגשרים ולתחבורת החירום העירונית בהתרחש רעידת אדמה.
אבל החשש הוא לא רק מקריסת מבנים, אלא מקריסת גשרים וכבישים, שתוביל לקשיים בפינוי נפגעים. המבקר כתב כי שלוש מארבע הכניסות לבית שאן הן באמצעות גשרים, והצפי הוא שאם תתחולל רעידת אדמה יקרסו שניים משלושת הגשרים. בתיקי האב של עיריות טבריה, צפת וקריית שמונה והמועצה המקומית חצור הגלילית נקבע כי יש סיכון שאם תתחולל רעידת אדמה הן ינותקו מהבחינה התחבורתית - בגלל חסימת כבישי הגישה אליהן.
בסיכום לפרק, כתב המבקר אנגלמן כי לנוכח הניסיון הבינלאומי המראה שהשקעה מוקדמת בהיערכות לרעידת אדמה מצמצמת באופן ניכר פגיעות בנפש ונזקים לרכוש עם התרחשותה, הדרך הטובה ביותר למזעור נזקים ולמניעת התרחשותו של אסון כבד עקב רעידת אדמה היא שיפור עמידות המבנים - מבני מגורים, מבני ציבור ותשתיות - בפני רעידת אדמה. הוא הוסיף כי על ראש הממשלה, שר הביטחון, שר הבינוי והשיכון, שר הפנים ושר האוצר וכן ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה לפעול לקידום המוכנות של מדינת ישראל והשלטון המקומי להתמודדות עם רעידות אדמה, בפרט בעניין הרשויות המקומיות הפריפריאליות השוכנות לאורך קו השבר הסורי-אפריקני.
לא מדובר בדוח ראשון של מבקר המדינה בנושא, אלא באחד מדוחות רבים שמתריעים על הסכנה הצפויה, אך ככל הנראה הדוחות מעלים אבק במשרדים של מי שצריך לפעול. ככלל, לנוכח ממצאי דוחות הביקורת מצטיירת תמונת מצב ולפיה המדינה אינה ערוכה כנדרש לאירוע של רעידת אדמה, וכי נדרשת פעילות רבה המשלבת ראייה ארוכת טווח על מנת לטייב את היערכותה לרעידת אדמה בעצימות גבוהה.
בדוח על "מוכנות המדינה לרעידת אדמה - תשתיות לאומיות ומבנים" מ-2018 עלה בין היתר הנושא של היעדר הכוונה מרכזית לחיזוק תשתיות כי "החלטת הממשלה משנת 2008 על חיזוקן של תשתיות ציבוריות כבתי חולים ומוסדות חינוך בפני רעידות אדמה והקצאת התקציבים לכך, לא גובו במערך הנדסי לוגיסטי תומך ליישום ההחלטה, כגון מינהלה הנדסית להנעת פרויקט החיזוק. כל אחד מגורמי התשתית הרלוונטיים נאלץ לפעול בכוחות עצמו, באמצעות פנייה לגורמי מקצוע חיצוניים, לשם גיבוש נוהלי עבודה והנחיות לחיזוק התשתיות. הדבר עיכב מאוד את עבודות החיזוק, שעודן בתחילתן, והביא לידי הקפאת התקציבים הייעודים לחיזוק".
בדוח על "טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים" מ-2022 עלה בנושא בדיקות יזומות לאיתור מבנים מסוכנים כי "משרדי הפנים והשיכון לא הנחו את הרשויות המקומיות לבצע סקר מבנים, לרבות פירוט של אופן הכנת הסקר, של תדירות ההכנה הנדרשת ושל זהות הגורם הבודק". ובהתייחס לנושא ההכרזה על מבנה כמבנה מסוכן וטיפול בו עלה בדוח כי "אין לגורמי השלטון המרכזי שנבדקו - משרד הפנים, משרד השיכון, מינהל התכנון והרשות לאכיפה במקרקעין - נתונים על אודות המבנים שהוכרזו על ידי הרשויות המקומיות כמבנים מסוכנים ועל סטטוס הטיפול בהם".
השורה התחתונה בדוח המבקר היא קריאה לפעולה למקבלי ההחלטות, שעסוקים בנושאים אחרים. המבקר כתב כי על הממשלה והשלטון המקומי לפעול במהירות ובנחרצות לטיפול בנושא, "ויפה שעה אחת קודם".
פורסם לראשונה: 15:58, 14.03.23
