על רקע הזעם על מינויה של שרת התחבורה מירי רגב לנהל את טקס הזיכרון המתוכנן לקורבנות טבח 7 באוקטובר, בקיבוץ בארי, בקיבוץ נחל עוז בתנועה הקיבוצית וגם ראש המועצה האזורית אשכול לשעבר - ותושב בארי חיים ילין - הצטרפו היום (שלישי) לביקורת החריפה על הבחירה ברגב להוביל את טקס הזיכרון. הטקס צפוי להתקיים ללא קהל, ובהקלטה מראש. "כששמעתי על זה חשבתי שבירושלים אין לב. הם עדיין לא מבינים את האירוע", אמר ילין.
משפחות של קורבנות טבח 7 באוקטובר הודיעו אמש כי החליטו לקיים טקס עצמאי לציון שנה לטבח - ולא להשתתף בזה שמתכננת לקיים הממשלה. לדברי המארגנים, תוכנו של הטקס המרכזי יגובש על-ידי נציגי המשפחות והוא יתקיים בהשתתפות קהל - בניגוד לזה שמתכננת הממשלה. גם בקיבוץ בארי יקיימו טקס זיכרון ב-7 באוקטובר. ההחלטה על קיומו התקבלה עוד לפני שהממשלה החליטה לערוך את הטקס. במועצות האזוריות בעוטף עורכים טקסים וכך גם ביישובים. "זה לא טקס זיכרון אלטרנטיבי, זה ה-טקס של הקהילה", אמרו בבארי.
ילין תקף בשיחה עם ynet את הממשלה: "הממשלה שהייתה אמונה על ביטחוננו באוקטובר 2023 זו אותה ממשלה שעומדת ב-2024, והיא גם רוצה לעשות מה? אזכרה? טקס? אין לי שם לזה כמו שאין לי שם ל-7 באוקטובר - שואה? תקלה? מה הממשלה הולכת לעשות כשהיא לא לוקחת אחריות על האירוע הזה ולא מבקשת סליחה?". הוא ציין כי "יצהר הופמן הגיע לים המלח בנובמבר וביקש סליחה מכל החברים על זה ששלדג הגיעו באיחור ולא הצליחו להציל יותר אנשים. הם ידעו לקחת אחריות ולבקש סליחה, איפה הממשלה? בירושלים יש רק פוליטיקה, אין שם לב. אנחנו חייבים שהערכים ינצחו, ערכי האחריות והדוגמה האישית".
אתה חושב שיש כאן איזשהו ניסיון לייצר פילוג?
"אני יודע שממשלת ישראל לא מובילה ללכידות חברתית - זה הנשק האסטרטגי מספר אחת, והיא פשוט לא מובילה לשם. העם חייב לעמוד איתן על זה, שאם לא תהיה לכידות חברתית, בסופו של דבר לא משנה אם ננצח את החמאס ואת חיזבאללה, אנחנו פשוט נפסיד. כל אירוע בקיבוץ יהיה בצביון הקיבוצי של אותו מקום. אבל יש גם וגם, אופקים, שדרות, הנובה. מי שרוצה לעשות טקסים כמו בנובה או במקומות אחרים, יבורך. אנחנו לא מכתיבים לכולם מה לעשות. כבר חודש עובדים הצוותים בתוך בארי כדי שיהיה לנו יום שאנחנו נזכור את 101 הנרצחים ואת 33 הנופלים שנפלו למעננו".
במקביל, קיבוץ בארי יצא בהודעה רשמית "נגד עיסוקה של ממשלת ישראל בהפקת טקס זיכרון ממלכתי, ודורש כי הממשלה תעסוק בחיים שניתן להציל, חיי החטופים שנמצאים בעזה, ולא בחיי אדם שהפקירה למותם - עם חסרונם של 101 חברינו ובני משפחותינו אנחנו מתמודדים יום-יום, וטקס לזכרם נקיים באופן פרטי. רק הבוקר היינו עדים למחיר הכבד שגובה ההפקרה עם קבלת ההודעה האיומה על דבר הירצחו בשבי של חברנו אברהם מונדר מקיבוץ ניר עוז".
ההתייחסות של בארי לחטופים באה במקביל לדברים שאמר ראש הממשלה בנימין נתניהו לאנשי פורום תקווה והגבורה, לפיהם ישראל לא תצא מציר פילדלפי או ממסדרון נצרים. במטה משפחות החטופים האשימו כי דברי נתניהו מהווים "הלכה למעשה טרפוד של העסקה".
בקיבוץ נחל עוז מתכננים לקים טקס אינטימי קהילתי משלהם, ועוד התכנסות קהילתית שתתקיים יום לפני. "זה יום שלנו של הקהילה ולכן אנחנו לא משתפים פעולה עם טקסים חיצוניים", אמרו בקיבוץ.
בקיבוץ רעים, גם הוא בעוטף, מתכננים טקס קהילתי ואינטימי. הטקס יתקיים לזכרם של חברי הקיבוץ שנרצחו ב-7 באוקטובר, ואנשי כוחות הביטחון שנפלו בלחימה להצלת חברי הקיבוץ. ברעים אמרו כי "חברי הממשלה והשרה רגב לא צריכים לעסוק בטקסים ויחסי ציבור. ראוי כי יתעסקו אך ורק במטרות החשובות ביותר – השלמת העסקה, החזרת החטופים, דאגה לחיילים, למפונים ולעם ישראל כולו. זו השעה להתאחד ולא לקיים טקסים סגורים למוזמנים עם שידורים מוגבלים. אנו מצפים לממלכתיות ושקיפות בכל הקשור לנושא זה".
גם התנועה הקיבוצית הצטרפה לביקורת על הממשלה, ובהודעה רשמית מסרה כי "טקס הזיכרון ל-7 באוקטובר צריך לבטא באומץ ובכאב את האסון הלאומי וההפקרה שהתרחשו בנגב המערבי. השפעות המלחמה והכאב העמוק על טבח 7 באוקטובר הגיעו אל כל קצות החברה הישראלית. חוסר האמון כלפי מארגני טקס הזיכרון הוא מוצדק. זכרם של כל הנרצחים והנופלים יקר ואהוב, ואסור שהטקס יזוהם עם פוליטיקה וייהפך למפגן תעמולה זול, דוגמת מדינות דיקטטוריות. ראוי שתימצא אישיות ממלכתית מקובלת שתדע לנהל טקס פתוח לציבור ולמשפחות הנרצחים, טקס שיבטא ברגישות הנדרשת זיכרון, כאב ותקומה, בכל קצוות החברה הישראלית".
גלית ולדמן, שבנה רס"ן אריאל בן משה נפל ב-7 באוקטובר, אמרה ל-ynet בנוגע לטקס כי "חייבים נהיה לציין את השואה הזאת לדורות. אי-אפשר לעבור על סדר היום כאילו לא קרה. מדינת ישראל שינתה פניה. אם רוצים שהחיטה תצמח שוב, היא תצמח, מצפון והדרום על המגן האנושי ששילם בחייו. פקודת חיינו היא להרים את הראש. אריאל אמר לפקודיו ש'גובה הצמרות נמדד בעומק שורשים', שהם הנופלים, החטופים, נרצחי הנובה".
הטקס הזה מעורר הרבה התנגדות, זו הדרך הנכונה?
"הטקס הזה ראוי היה שיצא מתוך העם. מתנועות הצופים, מהשומר החדש, מעושים שכונה, ממשפחות שכולות. הבן שלי גם השיא משואה, כי הגיע לו כמו לכל לוחמי צה"ל להרים את הראש באותו טקס שעשתה שרת התחבורה. להגיד לך אם היא המיליה שלי או לא, זה לא המקום, זה גם לא נכון. זה לא עובד ככה. אני לא בטוחה בכלל שזאת הדרך, וצריך להתחשב בדעת הקהל. לא נשפוט אנשים עד שלא נהיה במקומם".
מה המסר שלך לשרה רגב?
"תייעצי לראש ממשלת ישראל ולממשלתו לקחת את עצמכם וללכת למעגלי שיח בניר עוז, בארי ושכניהם - ולדבר. כן, לשמוע גם עלבונות, אין מה לעשות, ומשם בהידברות תחליטו איך, כמה ולמה, ולא בהנחתה שרירותית, זה הכל".
הדסה לזר, אחותו של החטוף שלמה מנצור בן ה-86, התייחסה לחילוץ גופותיהם של ששת החטופים, שנחשף הבוקר. "זה היה בהחלט קשה לשמוע, אני כל הזמן שואלת מי הבא בתור. קשה לנו עם ההפקרה הזאת, שבאמת יכלו לעשות כבר את העסקאות האלה הרבה לפני, וכל פעם זה ירד מהפרק. בכל פעם אנחנו שומעים על נרצח אחר. זו רכבת הרים קשה".
היא הוסיפה כי "במקום לדבר על שחרור החטופים כמה שיותר מהר, מדברים על הטקס. אני חושבת על זה שמירי רגב קיבלה את התפקיד, ויש לי שתי מילים לומר, זה רצחת וגם ירשת מצד ממשלה שכשלה, הפקירה ועדיין מפקירה את אזרחיה. זה חורבן הבית השלישי. הטקס בכלל לא צריך להתקיים, צריך להיות פה יום צום כמו בתשעה באב. נחרב הבית ונחרבו גם הערכים ביחד איתו. מצד שני צריך גם לברך על ההסכמה שראש הממשלה אמר כן, ולומר ולמסור תודה לביידן ולבלינקן על העבודה הקשה. אני מקווה שהם ילחצו על החמאס, כמו שלחצו עלינו, וזה יצא לפועל".