המבצע שאותו חשף אתמול (ב') ראש הממשלה נפתלי בנט במליאת הכנסת בעניינו של הנווט השבוי רון ארד התרחש בעקבות מידע שהגיע לישראל בנוגע אליו. המבצע התמקד בכמה מדינות כדי לבחון נתונים ומקורות נוספים שיאששו את המידע ההתחלתי ואף ירחיבו את הידע בישראל על אודות גורלו של רון ארד ועל המקום שבו סיים את חייו.
פרשננו לענייני צבא וביטחון רון בן ישי מציין שהמבצע לא הניב מידע משמעותי חדש. ראש המוסד דוד ברנע הודה לאנשיו על הביצוע המקצועי, היעיל והיסודי שהוביל לשלילת המידע הראשוני שהתקבל – ועל כן גם לא הניב תוצאות חדשות משמעותיות לגבי הנווט הנעדר. בישראל לפי שעה לא יודעים דבר מעבר לידוע באשר לגורלו של רון ארד.
אמש מסר משרד ראש הממשלה כי "המבצע להשגת מודיעין על אודות גורלו של רון ארד היה מבצע מוצלח שבוצע תוך עמידה ביעדים מבצעיים יוצאי דופן". את ההחלטה של ראש הממשלה בנט לפרסם את דבר המבצע בפני חברי הכנסת ובפני הציבור, הסבירו במשרד בכך ש"להבאת המידע בפני חברי הכנסת והציבור הרחב היה ערך, המבטא את המאמץ והמחויבות הכבירה להשבת בנינו לגבולם, גם שנים ארוכות לאחר שנפלו בשבי האויב".
נפתלי בנט: "בחודש שעבר נשות ואנשי המוסד יצאו למבצע לחיפוש מידע על רון ארד"
(צילום: ערוץ כנסת)
בנט עצמו אמר אתמול אחר הצהריים שמדובר היה ב"מבצע מורכב, רחב-ממדים ונועז". בנאומו במליאת הכנסת הוסיף ראש הממשלה: "עשינו עוד מאמץ בדרך להבנה מה עלה בגורלו של רון. אני רוצה להודות ללוחמי המוסד, בשמי וגם בשם תמי ויובל ארד, שעמן שוחחתי, על המסירות, על המחויבות, ועל אחוות הלוחמים גם אחרי כל כך הרבה שנים". דבריו של בנט בעניינו של ארד, שבעוד ימים ספורים ימלאו 35 שנים לנפילתו בשבי, עוררו בקרב הפעילים להשבתו תקוות ושמחה לנוכח המשך המאמצים.
איל בן ראובן, מנכ"ל עמותת "לחופש נולד", שפעלה להשבת חיילי צה"ל, אמר שעל המדינה להמשיך במאמצים להביא את רון ארד – בין אם חי או מת. "התרגשתי לשמוע את הדברים של בנט. הוא נתן תקווה, אבל אנחנו לא יודעים מה בדיוק. מאוד מרגש לדעת שהמדינה והמוסד ממשיכים ולא נוטשים את המשימה", הוא הוסיף. "איבדנו את רון ב-88' בגלל טעות גדולה. נעשו הרבה מאמצים לאיתורו, כולל מבצעים וסיכון חיילים. באמת עשינו הרבה מאוד, אבל לצערי זה לא צלח".
התמונות, הצניחה וקלטת השבי של רון ארד
"אני מתאר לעצמי שהמשפחה, שחוותה רבות את השמועות והניסיונות האלה, שמחה בלב שרון נמצא על סדר יומה של מדינת ישראל", אמר ד"ר אליעד שרגא, שכיהן בעבר כיו"ר עמותת לחופש נולד. "זה מצייר מציאות מתמשכת שבה במשך 35 שנה המוסד עושה פעולות לאורך כל הדרך. משמח לדעת שגם אחרי 35 שנה מדינת ישראל ממשיכה לחפש אחר עקבות לוחמיה".
אורי סלונים, שכיהן כיועץ לכמה שרי ביטחון בנושא השבויים והנעדרים, אמר כי "אסור להרפות מזה. צריך להמשיך לחפש כדי להחזיר אותו. אני מקווה שלא ייפסקו המאמצים לדעת את גורלו ולהשיב אותו".
לבנון, איראן והדו"ח הסודי
ב-16 באוקטובר 1986, כמעט לפני 35 שנה, יצא ארד כנווט לגיחת תקיפת מטרות מחבלים באזור צידון שבדרום לבנון. בעקבות השלכת חימוש שגוי התפוצצה תחמושת בקרבת המטוס ושני אנשי הצוות נטשו, ביוזמת ארד. הטייס ישי אבירם חולץ על ידי מסוק קוברה והנווט ארד נפל בשבי ארגון "אמל" השיעי.
בשנתיים הראשונות לשבי נשמר הקשר עם הנווט השבוי. שלושה מכתבים שכתב ותמונה אחת שלו הגיעו לישראל, ובאמצעות מתווכים אירופים נוהל משא ומתן על שחרורו. לאחר כשנתיים וחצי הועבר רון ארד, ככל הנראה, לידי איראן או ארגון שיעי אחר, וב-5 במאי 1988 התקבל אות החיים האחרון ממנו. במהלך שביו הועלה ארד לדרגת סגן-אלוף.
ב-2006 פורסם סרט שצילמו שוביו עוד בשנות ה-80. בסרט מתועד רון ארד מספר על הכשרתו בחיל האוויר: "אני חייל בצבא הישראלי, בהתחלה היינו טסים ב(מטוס) 'היילנדר'. בשלב הראשון אנחנו טסים ב'פוגה מגיסטר'. לא רק מטוסים... זה מנועים, כל המערכות ההידראוליות. למדנו באוניברסיטת באר שבע שנה ראשונה הנדסת מכונות. למדנו מתמטיקה, מתמטיקה גבוהה, פיזיקה, ולמדנו ביולוגיה. עשינו קצת מעבדות בפיזיקה ולמדנו כימיה ואנגלית. אנגלית טכנית שמתייחסת להנדסת מכונות".
ב-2008 התקבל בישראל דו"ח של חיזבאללה בעניין ארד. בארגון טענו שארד נהרג ב-1988 כשניסה לברוח משוביו. ארגון הטרור של נסראללה הוציא אז מכלל אפשרות שארד הועבר לאיראן.
ואולם, מדו"ח סודי של המודיעין שנחשף ב-2009, עלה שארד נחטף בידי כוח קודס של משמרות המהפכה מביתה של משפחת שוכור בכפר נבי-שית שבלבנון, שבו נכלא על ידי מוסטפה דיראני. דיראני, שלימים נחטף על ידי ישראל ושוחרר ב-2004 בעסקה תמורת אלחנן טננבוים וגופותיהם של חללי הר דב, לא רצה להחזיק בידיו את הנדוניה היקרה שגנב מארגון אמל, כי חשש מפשיטת קומנדו ישראלית. הוא ביקש מהאיראנים לשמור עליו תמורת כסף וחסות שיפרשו משמרות המהפכה עליו ועל ארגונו הקטן.
מפקד משמרות המהפכה בלבנון, מוסטפה חסקר, קיבל את הצעתו של דיראני עם שינוי קטן: הוא לא רצה לשלם ולא רצה להגיד לדיראני מה הוא עומד לעשות עם הנווט הישראלי. לכן הוא ניצל את פעולת צה"ל במיידון במאי 1988, וחטף אותו מבית משפחת שוכור מבלי לעדכן את דיראני.
על פי הדו"ח, ב-1990 הועבר ארד לאיראן, שם הוחזק בתנאי בידוד וסודיות קיצוניים במשך זמן מה. למרות ההנחה שארד אינו בין החיים, הודיעה לשכת ראש הממשלה לאחר פרסום הדו"ח שארד בחיים וממשלת ישראל עדיין פועלת להחזירו.
בנובמבר 2011 נחשפו בתוכנית "עובדה" מכתבים שכתב רון ארד לבני משפחתו כשהוחזק בלבנון. "ועכשיו ליקרות לי מכול, תמי ויובל - אני משתדל לשכוח אתכן כי כל זיכרון שהוא חונק את גרוני, אבל דעו לכן שאני אוהב אתכן וכנראה אתן הסיבה היחידה המונעת ממני לחשוב על הרע מכול", כתב במכתב מ-1 בנובמבר 1986. "אני מבטיח לכן לפחות את הדברים הבאים: א.אני עוד אחזור. שנה? שנתיים? ב. לעולם ושוב לעולם לא אעזוב אתכן שנית אפילו אם אצטרך להפסיק לטוס. ג. יהיה לנו בית חם ואוהב וטוב כפי שלא היה לנו מעולם".
מורן אזולאי השתתפה בהכנת הכתבה
פורסם לראשונה: 22:33, 04.10.21
