3 צפייה בגלריה
שגריר ישראל ברומניה ראובן עזר נפגש עם נשיא מפלגת הימין הקיצוני AUR בבוקרשט
(צילום: AUR)
גורמים במשרד החוץ מותחים ביקורת על החלטת ועדת המינויים העליונה של המשרד למנות את הדיפלומט הבכיר ראובן עזר, אשר רק לפני שנה מונה כשגריר ברומניה, לשגריר ישראל בהודו. גורמים במשרד החוץ אומרים כי עולה חשד כבד שעזר קיבל את המינוי הבכיר, שנה בלבד לאחר שהגיע לרומניה, כפועל יוצא מפעילותו להכרה במפלגת הימין הקיצוני AUR והחיבוק שהעניק למנהיגה האנטישמי – דבר ששירת פוליטית את שר החוץ אלי כהן, שדוחף להכרה במפלגות ימין קיצוני באירופה.
עזר עלה לכותרות לפני כשבועיים לאחר שנפגש ולחץ את ידו של נשיא מפלגת הימין הקיצוני AUR, ג'ורג' סימיון, בפרלמנט הרומני בבוקרשט, וזאת בניגוד להמלצת יד ושם. מדובר היה בפעם הראשונה ששגריר ישראל נפגש עם מנהיג מפלגת AUR, שלה רקע של אנטישמיות והכחשת שואה. בין היתר, המפלגה טענה בעבר שהשואה הייתה "נושא מינורי" והביעה הערצה כלפי שליט רומניה במלחמת העולם השנייה, יון אנטונסקו, שרצח 300,000 מיהודי רומניה.
ועדת המינויים העליונה של משרד החוץ, שבראשה עומד מנכ"ל המשרד רונן (מעוז) לוי, בחרה את עזר מבין שורה של מועמדים בכירים, בהם סמנכ"לים מכהנים, לשמש כשגריר בהודו. אין ויכוח שעזר הוא דיפלומט מקצועי עם ניסיון עשיר: בתפקידיו האחרונים הוא שימש כיועץ המדיני של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ראש אגף במל"ל וסגנו של השר רון דרמר, בעת שכיהן כשגריר בוושינגטון. ואולם, מעבר תפקיד ממדינה אחת לאחרת נחשב לחריג לאחר שנה אחת בלבד. גורמים במשרד החוץ הודו שהייתה פניות למען עזר מצד בכירים בלשכותיהם של ראש הממשלה והשר דרמר.
מהתכתבות שהגיע לידי ynet עולה כי השגריר עזר סייע לשר החוץ כהן להכיר במפלגת AUR. בחודש אפריל השנה עזר פנה ליד ושם - מאחורי גבם של חלק מהגורמים המקצועיים במשרד החוץ - ובדק האפשרות להכיר במפלגה האנטישמית. ביד ושם העמידו ארבעה תנאים להכרה הזאת ואולם - התנאים לא מולאו במלואם על ידי AUR.
על אף שהמפלגה לא עמדה בכל התנאים שקבע יד ושם, ובעקבות דחיפה מכיוון לשכת שר החוץ, התקיים המפגש ולחיצת היד בין השגריר עזר לבין מנהיג המפלגה סימיון. באותה פגישה השתתף גם ראש המועצה האיזורית שומרון, יוסי דגן, אשר דחף להכרה ב-AUR תמורת הכרה של המפלגה בהתנחלויות וביקור של מנהיגה ביהודה ושומרון. עוד עולה מההתכתבויות שעזר גם בחן בקשה של לשכת שר החוץ להסדיר פגישה בין ראש המפלגה לבין השר כהן.
אחרי הפגישה ולחיצת היד, במשרד החוץ טענו כי AUR כן קיבלו את ארבעת התנאים של יד ושם: "המפלגה הסכימה לאמץ באופן פומבי את ארבעת העקרונות המרכזיים עבור מדינת ישראל: אחריות רומניה לשואת היהודים שהיו תחת שליטתה במהלך מלחמת העולם השנייה, גינוי האנטישמיות ואימוץ הגדרת האנטישמיות של הברית הבינלאומית להנצחת זכר השואה, איסור האדרה של פושעי מלחמה, בראשם יון אנטונסקו, ותמיכה בהכללת הנצחת זכר השואה במערכת החינוך הרומנית".
עוד מסרו ממשרד החוץ כי "מדובר בפגישה ראשונה עם נציגי המפלגה, והשיח עמה בהמשך יתבסס על התחייבותם בהצהרה זו. השניים דנו על חשיבות הנצחת זכר השואה והמאבק באנטישמיות, היחסים הבילטרליים ונושאים אזוריים". מנגד, ביד ושם סברו כאמור שהמפלגה לא עמדה בתנאים שנקבעו, ולדעתם לא התקיימו התנאים שהצדיקו את הפגישה.
ההכרה הישראלית במפלגה גררה ביקורת חריפה מצד גורמים בממשלת רומניה וגורמים במערכת הפוליטית במדינה. גם המפלגה הסוציאליסטית וגם המפלגה הליברלית ברומניה רואות במפלגת הימין הקיצונית AUR איום על החברה הרומנית והערכים הדמוקרטיים. אלכסנדר מורארו, חבר הפרלמנט הרומני מטעם המפלגה הליברלית ומי שכיהן בעבר כשליח הממשלה הרומנית למאבק באנטישמיות, פרסם תגובה חריפה לפגישה.
מורארו פנה ישירות לשגריר עזר ושאל אותו: "איך היית מרגיש אם השגריר הרומני בתל אביב היה נפגש עם מנהיגי חמאס וחיזבאללה ולוחץ להם ידיים? זה בדיוק מה שאתה עשית לרומניה, נתת לגיטימציה למפלגה קיצונית עם נטיות טרוריסטיות". מורארו האשים את עזר גם בגרימת "נזק לדמוקרטיה הרומנית דרך מתן לגיטימציה למפלגה קיצונית ואנטישמית". מנהיגים של כמה קהילות יהודיות במדינה הביעו גם הם הסתייגות מההתנהלות הישראלית.
מנגד, גורמים בכירים אחרים במשרד החוץ דוחים את הטענות לקשר כלשהו בין מינויו של עזר לשגריר בהודו לבין פעילותו להכרה במפלגת AUR. לדבריהם, עזר פעל בהנחייתן של שר החוץ כהן תוך שמירה על היושרה המקצועית שלו, התעקשות על פנייה ליד ושם, ומאבק שהמפלגה הרומנית אכן תעמוד בתנאים שנקבעו. עוחד ציינו כי מדובר במפלגה שלפי הסקרים מחזיקה ב-20 עד 30 אחוזי תמיכה, ועשויה לעלות לשלטון ברומניה בעתיד. עוד אומרים אותם גורמים שאי אפשר להטיל ספק במקצועיותו של עזר ובניסיונו העשיר: "כל העניין הזה נכפה עליו, ולמרות זאת הוא נלחם כדי שהמפלגה באמת תפרסם הצהרה ברוח התנאים שהציב יד ושם".
ממשרד החוץ נמסר בתגובה: "הטענות שעולות בכתבה משוללות יסוד ואין להן שום קשר למציאות. ועדת המינויים של משרד החוץ בוחרת מתוך שורה של מועמדים את המועמד המתאים ביותר לתפקיד, אשר ייצג את מדינת ישראל בצורה הטובה ביותר. בניגוד לטענות העולות בכתבה, כל פעולה שביצע השגריר עזר הייתה ביוזמת ובהנחיית מטה משרד החוץ ולאחר התייעצות עם הגורמים המתאימים".
