במשך שנים הוזנח תחום פנימיות הנוער בישראל בצורה פושעת. המשאבים הדלים וכוח האדם המצומצם שהושקע במערך הכל כך חשוב הזה גרמו להחמצת הסיבה להקמתו - שיקום וסיוע לבני הנוער. על מנת לתת מענה למצוקתם פתח משרד הרווחה והביטחון החברתי ברפורמה שמטרתה להעניק להם סיכוי לעתיד טוב יותר.
התוכנית יצאה לדרך בראשית החודש והמשרד הקדיש לטובתה כרבע מתקציבו - בסך 200 מיליון שקלים - כדי להעניק לבני הנוער הזדמנות. הרפורמה תכלול תוספת פנימיות ושיפוץ פיזי של הקיימות, הגדלת ההשקעה בכל חניך וכן תוספת של רכזי לימודים, פסיכולוגים ופסיכיאטרים בכל פנימייה. הגדלת מספר הפנימיות תסייע לכך שהחניכים יהיו קרובים יותר לקהילות שמהן הגיעו.
חלק מהפנימיות מוגדרות פוסט-אשפוזיות ומטפלות בילדים לאחר שסיימו טיפול נפשי בשל התמודדות נפש. בפנימיות אחרות חיים ילדים ובני נוער עם קשיים חברתיים ורגשיים - כאלו שסובלים מהזנחה ומבעיות בקשר עם ההורים.
כיום חיים 6,500 נערות ונערים ב-109 פנימיות של משרד הרווחה. עד פסח 2022 אמור מספרן לגדול לכ-200. מדובר בילדים ובבני נוער שהוצאו מביתם בהסכמת המשפחה או בצו בית משפט. התעריף לילד עומד כיום על 1,100 שקלים בחודש, ואחרי הרפורמה הוא יגדל ל-3,500 שקלים, בהתאם למסגרת ולצרכים. מדריכי הלילה יהיו אחראים על 12-8 חניכים לעומת 120-30 כיום. בכל פנימייה יהיו לכל היותר 72 חניכים לעומת 220 כיום. בנוסף יוקמו פנימיות המתמחות בעבודה עם בני נוער בעלי קשיים התנהגותיים ובעיות פסיכיאטריות.
נתוני משרד הרווחה לשנת 2020 מצביעים על מצוקת החניכים: 44% מהם סובלים מדיכאון או מחרדות, 15% מוגדרים בסכנת אובדנות, 26.5% נוהגים בתוקפנות, 34% הם בעלי תפקוד חברתי לקוי, 9.5% צורכים אלכוהול ו-6.5% צורכים סמים, 21% בעלי הישגים נמוכים בלימודים, 37% בלבד לומדים במסלול לבגרות מלאה לעומת 70% באוכלוסייה הכללית ול-56% יש בעיות בקשר עם המשפחה.
המצוקה הייתה כתובה על הקיר מזמן. כבר ב-2016 כתב מבקר המדינה דוח חריף על מצבן העגום של הפנימיות. שנת הקורונה גרמה להידרדרות במצבם הנפשי של בני הנוער. הסגרים, הבידודים והמשבר הכלכלי יצרו סיר לחץ בבתים - מה שגרם לכך שילדים ובני נוער רבים הוצאו מבתיהם ונשלחו לפנימיות.
"זאת מהפכה של פעם בכמה עשורים", אמר שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן. "תפקידנו לוודא שלבוגרי הפנימיות יהיו את הכלים שיאפשרו להם הזדמנות שווה בחיים. אין לי ספק שנראה את תוצאות הרפורמה בשנים הקרובות". מנכ"לית המשרד סיגל מורן הוסיפה: "נלווה את הפנימיות עד ליישום מלא של הרפורמה, תוך מתן דגש מיוחד גם לטיפול הרגשי בילדים וגם לחינוך איכותי שייתן להם כלים לחיים בוגרים עצמאיים".
רקפת בן-גיא, ראש אגף בכירה במערך ההשמות החוץ-ביתיות, סיפרה גם היא על הרפורמה. "במסגרת צמצום הצפיפות בפנימיות והגדלת הטיפול האישי בכל ילד יקטין המשרד את מבנה היחידה הטיפולית בפנימייה, כך שלא יהיו יותר מ-60 ילדים בפנימיות לילדים עם צרכים נורמטיביים, במקום 175 בממוצע כיום, וכן 40 ילדים בפנימיות פוסט-אשפוזיות לאחר אשפוז פסיכיאטרי במקום 90 בממוצע כיום".
4 צפייה בגלריה
"המשאבים שלנו קטנים מדי כדי לתת לילדים מענים". יניב יהב ושושנה פרידמן מכפר נרדים
(צילום: חיים הורנשטיין )
"מדובר ברפורמה משמעותית", אמר יניב יהב, מנהל פנימיית כפר נרדים בערד. "המשאבים שלנו קטנים מדי כדי לתת לילדים מענים. מבחינה לימודית למשל נאלצנו לגייס תרומות כדי שתלמידים יצליחו לגשת לבגרות מלאה או לקבל תעודת מקצוע. הפערים הלימודיים גדולים. קורה שילד בכיתה ה' מגיע מבלי שהוא יודע לקרוא ולכתוב". לדבריו, כיום אחראית עובדת סוציאלית אחת בפנימייה על 25 ילדים, ופסיכולוג אחד מטפל ב-75 ילדים. "אנחנו לא מצליחים להגיע ככה לכל הילדים, מגיע להם הרבה יותר מזה".
שושנה פישמן, רכזת בפנימייה, הוסיפה: "המצב של הילדים הפך עם השנים להרבה יותר מורכב והטיפול שלנו צריך להיות בהתאם. כשיש קבוצה של 10 ילדים ורק איש צוות אחד שנמצא איתם 24 שעות ביממה - הוא לא מסוגל לעשות את הכל. הרי לזוג הורים שמגדלים שלושה-ארבעה ילדים זה קשה, אז אחד על 10 קשה פי כמה וכמה".
