אין החלטה שקוראת לעצירת המלחמה בעזה: אחרי שקבע שיש לו סמכות לדון בסוגיה האם נעשה רצח עם בעזה, וציין שיש צדק מסוים בדרישה של דרום אפריקה להגן על אזרחי עזה - בית הדין הבינלאומי בהאג השית על ישראל בצהריים (שישי) ברוב גדול שישה צווים שקוראים לה בין היתר לאפשר את הגדלת הסיוע ההומניטרי לרצועה, למנוע הסתה לרצח עם ולהעניש את מי שקורא לבצע אותו. צו נוסף קובע שישראל תגיש לבית הדין בתוך חודש דוח מעקב על יישום הצווים.
אבל בין הצווים שפורסמו לא נכלל הצו המרכזי שאותו דרשה דרום אפריקה - להפסקת הלחימה - וגם לא כזה שדורש החזרה של אזרחים פלסטינים לבתיהם בצפון הרצועה, וגורמים מדיניים בישראל הביעו לפיכך סיפוק מההחלטה. החלטת הביניים, נזכיר, התפרסמה במסגרת התביעה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל בגין מעשים שאופיים "רצח עם" במלחמה בעזה - כשהפסיקה בטענה המהותית הזו צפויה רק עוד שנים, כשלפי ההערכות היא תידחה בסופו של דבר. ynet העביר את הדיון הדרמטי מהאג וההפגנות מחוץ לאולם בית הדין בשידור ישיר.
ההחלטה בהאג - וההשלכות | עוד כותרות:
• ישראל הצליחה בקרב הבלימה, אבל עלילת הדם ממשיכה להדהד | נדב איל
• נתניהו נגד השופטים בהאג: "הנכונות לדון בהאשמה ברצח עם - אות קלון שלא יימחה לדורות"
• אהרן ברק כתב על השואה שלו: "אם היינו קוראים להפסקת המלחמה, ישראל הייתה חסרת הגנה"
• ישראל מרוצה: "ההחלטה הכי טובה שיכולנו לקבל", דרום אפריקה חוגגת: "זה ניצחון מכריע"
נשיאת בית הדין מקריאה את צווי הביניים בהאג
(צילום: רויטרס)
בהחלטת בית הדין הבינלאומי לצדק הוצאו כאמור שישה צווים בנוגע למלחמה בעזה, כשדרום אפריקה דרשה תשעה צווי ביניים. ברוב של 15 מול 2 נקבע שישראל נדרשת לפעול על פי מחויבותה לאמנת הג'נוסייד - ולנקוט בכל הצעדים האפשריים כדי למנוע רצח עם; ברוב של 15 מול 2 נדרשת ישראל "להבטיח באופן אקטיבי ומיידי" שצה"ל לא מבצע רצח עם; ברוב של 16 מול 1 ישראל נדרשת לנקוט "בכל הצעדים בכוחה כדי למנוע ולהעניש על הסתה לרצח עם"; ברוב של 16 מול 1 "לעשות פעולות מיידיות ואפקטיביות כדי לאפשר שירותים בסיסיים וסיוע הומניטרי לתושבים הפלסטינים בעזה"; ברוב של 15 מול 2 ישראל גם נדרשת "לנקוט צעדים אפקטיביים במטרה למנוע הרס ולהבטיח שימור ראיות שנוגעות להאשמות" כלפיה; וברוב של 15 מול 2 ישראל נדרשת כאמור לדווח על יישום הצווים לבית הדין בתוך חודש.
נשיא בית המשפט העליון בדימוס השופט אהרן ברק, שנשלח על ידי ישראל כנציגה בהרכב השופטים, נמנה עם עמדת המיעוט ברוב הצווים והתנגד להם - מלבד שניים: הוא תמך בצו שדורש לאפשר סיוע הומניטרי לעזה ובצו שדורש למנוע הסתה לרצח עם ולהעניש על כך. גורם משפטי בכיר בישראל אמר כי ברק פעל מאחורי הקלעים נגד הצו לעצירת המלחמה, שאכן לא הוצא בסופו של דבר.
גורמים מדיניים על ההחלטה בהאג: "הכי טוב שיכולנו לקבל"
לדעת המיעוט של השופט ברק הצטרפה השופטת ג'וליה סבוטינדה מאוגנדה, ובניגוד אליו היא הצביעה גם נגד שני הצווים שבהם הוא תמך. היא שופטת בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג מ-2012, וצפויה לסיים את כהונתה הנוכחית ב-2030. סבוטינדה עבדה במשרד המשפטים של אוגנדה, ושימשה כשופטת בבית המשפט העליון במדינתה.
6 צפייה בגלריה
הצטרפה לדעת המיעוט. השופטת האוגנדית ג'וליה סבוטינדה
(צילום: INTERNATIONAL COURT OF JUSTICE)
גורמים מדיניים בישראל הביעו כאמור סיפוק מהחלטת בית הדין. "זו החלטה טובה מאוד יחסית. זה אולי הכי טוב שיכולנו לקבל כי דרום אפריקה נכשלה בניסיון לעצור את המלחמה", אמרו. "כל הדרישות אלה דברים שישראל מחויבת להם ממילא, ואין פה משהו אופרטיבי. יש פה בדיוק את התרחיש שחשבנו עליו - דרישות לצעדים בסיסיים ולא אמורים להיות בעייתיים".
גורמים ישראליים בכירים הדגישו כי כל הדרישות המוצגות בצווי הביניים שבית הדין בהאג כן הוציא אחר הצהריים הן דרישות שישראל מחויבת להן ממילא, ולדבריהם אין בהן שום ממד אופרטיבי: "בית הדין התייחס לסיוע ההומניטרי – שאנחנו ממילא מכניסים; בית הדין ביקש להימנע מצעדים שיגרמו לרצח עם – אנחנו ממילא נמנעים מרצח עם. אין צו שאוסר עלינו לעשות משהו שאנחנו עושים כיום, והלחימה תימשך כרגיל". בכירים בישראל טוענים כי גם הצו הנוגע לצורך לפעול נגד בכירים ישראלים הקוראים לרצח עם אינו משמעותי מאוד, משום שהיועצת המשפטית לממשלה הודיעה ממילא כי היא בודקת אמירות כאלה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו מסר בתגובה להחלטה: "ישראל נלחמת מלחמה שאין צודקת ממנה. אנחנו נלחמים נגד מפלצות החמאס שרצחו, אנסו, ערפו וחטפו את אזרחינו. אנחנו נמשיך לעשות הכול כדי להגן על עצמנו ועל אזרחינו, תוך שמירה על הדין הבינלאומי. כמו לכל מדינה, לישראל יש את הזכות הבסיסית להגנה עצמית. בית הדין בהאג דחה בצדק את הדרישה המקוממת לשלול מאיתנו זכות זו".
לדברי נתניהו, "עצם הטענה שישראל מבצעת רצח עם בפלסטינים היא לא סתם שקרית - היא מקוממת, והנכונות של בית הדין בכלל לדון בזה - זה אות קלון שלא יימחה לדורות.אנחנו נלחמים מלחמה צודקת, ואנחנו נמשיך בה עד לניצחון המוחלט - עד שננצח את החמאס, נחזיר את כל חטופינו ונבטיח שעזה לא תהווה יותר איום על ישראל".
תגובת נתניהו להחלטה
(צילום: לע"מ)
את ההחלטה הקריאה נשיאת בית הדין הבינלאומי לצדק, השופטת האמריקנית ג'ואן דונהיו, שציינה בפתח דבריה את מהלך התביעה של דרום אפריקה נגד ישראל ואת נסיבות הקשר המיידי של המקרה. "ב-7 באוקטובר חמאס וארגונים חמושים אחרים יצאו במתקפה נגד ישראל, הרגו מעל 1,200 בני אדם, פצעו אלפים וחטפו מאות", אמרה השופטת דונהיו.
היא הוסיפה: "בהמשך להתקפה, ישראל פתחה במתקפה רחבה, בים באוויר וביבשה שגרמה למספר רחב מאוד של קורבנות. בית המשפט מודע לגודל הטרגדיה ההומניטרית ומודאג מהמשך אובדן החיים. המשך העימות בעזה נידון בכמה סוכנויות של האו"ם, העצרת הכללית ומועצת הביטחון. היקף המקרה שהובא בפני בית הין מוגבל. בית הדין בחן את התנאים להוצאת סעדים זמניים.
"סעיף 9 של האמנה הבינלאומית קובע כי מחלוקת בין הצדדים שנוגעים לאחריות של מדינה לרצח עם תידון בבית הדין לבקשת אחד הצדדים לסכסוך. ישראל ודרום אפריקה חתומות על האמנה. כדי שסכסוך יתקיים, צריך להוכיח שעמדה של צד אחד נדחית על-ידי הצד השני. בית הדין צריך לבחון האם הטענות של דרום אפריקה נופלות תחת הגדרת האמנה".
השופטת דונהיו אמרה עוד: "כדי להחליט אם קיימת מחלוקת בין הצדדים בזמן הגשת התביעה - היא לוקחת בחשבון מסמכים שהוחלפו בין הצדדים או בארגונים בינלאומיים. קיומה של מחלוקת הוא עניין של הכרעה אובייקטיבית. עניין מהותי ולא עניין של הליך. דרום אפריקה פרסמה הודעות פומביות בכמה הזדמנויות שבהם הביע שלנוכח היקף המבצע הצבאי של ישראל בעזה - פעולות ישראל מהוות הפרה של התחייבויות ישראל באמנת רצח העם.
"ישראל דחתה כל טענה לרצח עם. בהודעה שפרסם משרד החוץ הישראלי נכתב כי 'ההאשמות לרצח עם לא רק לא מבוססות אלא מגונות מוסרית". ישראל טענה שההאשמות ברצח עם חסרות בסיס. בית הדין מגיע למסקנה שהצדדים מחזיקים דעות הפוכות - בית הדין קובע שהייתה כאן מחלוקת בין הצדדים בנוגע לפרשנות ומימוש אמנת רצח העם".
הנשיאה דונהיו ציינה בדבריה אמירות שונות של נציגים מסוכנויות האו"ם בנוגע למצב ההומניטרי הקשה בעזה, ומנתה סעיפים נוספים שנקשרים לסעדים הזמניים שאותם ביקשה דרום אפריקה להשית. "בית הדין מציין כי המבצע הצבאי שמבוצע על-ידי ישראל בהמשך למתקפה עליה גרמה למספר רב של הרוגים ופצועים, עקירת רבים מבתיהם ונזק נרחב לתשתית אזרחית", אמרה השופטת דונהיו. "יותר מ-25 אלף פלסטינים נהרגו, בתים רבים ניזוקו. 1.7 מיליון נעקרו מבתיהם. ארגון הבריאות של האו"ם קבע ש-93% מאוכלוסיית עזה סובלת מרעב".
השופטת ציטטה כמה הצהרות של פוליטיקאים ישראלים: "שר הביטחון הישראלי יואב גלנט הורה למצור מוחלט על העיר עזה ואמר שלא יהיה חשמל, מזון, דלק ושהכול יהיה סגור. למחרת גלנט אמר בשיחה עם חיילים: 'הורדתי את כל המגבלות, ראיתם נגד מי אנו נלחמים. אנו נלחמים בחיות, הדאעש של עזה. עזה לא תחזור למה שהייתה, לא יהיה חמאס, נשמיד הכול. אם זה לא ייקח יום, ייקח שבוע, חודשים. נגיע לכל המקומות'".
נשיאת בית הדין גם ציטטה את נשיא המדינה יצחק הרצוג שאמר "אנו פועלים צבאית בהתאם לחוק הבינלאומי, זו אומה שלמה שאחראית. זה לא נכון שאזרחים לא היו מודעים. אנו במלחמה, אנו מגינים על בתינו. כשאומה מגינה על בתיה, היא נלחמת ונילחם עד שנשבור את עמוד השדרה שלהם. דונהיו ציטטה גם את השר ישראל כץ שצייץ ברשת X אחרי פרוץ המלחמה: "נילחם בארגון חמאס, נשמיד אותו. האוכלוסייה האזרחית נדרשת לעזוב מיד. אנו ננצח, הם לא יקבלו טיפת מים או חשמל".
לדברי הנשיאה, "בית הדין הבינלאומי קובע שחלק מהצווים שביקשה דרום אפריקה שומרים על הזכויות של פלסטינים להיות מוגנים ממעשי רצח עם, והזכות של דרום אפריקה לדרוש ציות של ישראל לאמנה. יש צדק מסוים בדרישה של דרום אפריקה להגן על אזרחי עזה. בית הדין קובע שהאוכלוסייה האזרחית פגיעה מאוד. ראש הממשלה הצהיר ב-18 בינואר שהמלחמה תיקח עוד הרבה חודשים. במצב הנוכחי פלסטינים רבים אינם זכאים לגישה למזון, מים נקיים, חשמל, תרופות וחימום.
"במצב הנוכחי, בית הדין קובע שהמצב ההומניטרי הקטסטרופלי בסכנה שיחמיר לפני שבית הדין יגיע לפסיקתו הסופית. בית הדין רושם לפניו את הצהרת ישראל שנקטה שורת צעדים לשפר את המצב ההומניטרי. היועצת המשפטית לממשלה הודיעה שהיא בוחנת צעדים נגד מי שקרא לרצח עם. יש לעודד צעדים כאלה, אך אין בהם מספיק כדי למנוע הוצאת צווים".
לפני הדיון הפגינו בסמוך פרו-פלסטינים ומהעבר השני גם תומכי ישראל. את ישראל מייצגים בדיון היום עורכי הדין הזרים פרופ' מלקולם שואו וד"ר כריסטופר סטייקר, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה ד"ר גיל-עד נועם, סגן שגריר ישראל בהולנד ירון ווקס והיועצת המשפטית בשגרירות ישראל בהאג אביגיל פריש. לדיון הגיעה גם שרת החוץ של דרום אפריקה נלדי פלדור.
לקראת החלטת 17 השופטים, ובכללם נציג ישראל נשיא בית המשפט העליון בדימוס השופט אהרן ברק ושופט מדרום אפריקה, נערך אתמול דיון במשרדו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שבו השתתפו שר המשפטים יריב לוין, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה והשר רון דרמר. בפגישה הוצגו התרחישים האפשריים בבית הדין הבינלאומי לצדק ואפשרויות התגובה של ישראל.
במהלך הצגת טיעוני התביעה, טענו הדרום אפריקנים בין השאר כי ישראל "מפציצה את עזה במה שמוערך כמתקפה הגדולה בהיסטוריה. האזרחים בעזה יכולים למות ממנה ויכולים למות מרעב ומחלות בגלל שעזרה לא נכנסת. לנו ברור שחלק מהפעולות של ישראל עוברות על החוק הבינלאומי. ההרס הוא חגיגה עבור הצבא הישראלי. החיילים מצלמים את עצמם מפוצצים בתים שלמים ומניפים את דגל ישראל".
נציגי ההגנה מטעם ישראל הזכירו כמובן את זוועות 7 באוקטובר שביצעו מחבלי חמאס והג'יהאד האיסלאמי, וציינו את המקום שממנו מגיעה התובעת: "דרום אפריקה מתגאה בקשריה עם חמאס. הם מתארים את הסבל של עזה ככזה שלא נראה מעולם - כאילו לא היו מלחמות בעולם. לצערנו, מה שבאמת לא ניתן להשוואה הוא השימוש של חמאס באזרחים כמגינים אנושיים".
בסיום היום השני של הדיונים בתביעה, שבמהלכו הציגה ההגנה הישראלית את טענותיה, הביעו בצוות המשפטי המייצג את המדינה סיפוק והעריכו כי הצליחו לקעקע את ההאשמות של דרום אפריקה. עם זאת, ישנו חשש כי שיקולים פוליטיים יתערבבו עם השיקולים המשפטיים ויביאו להכרעה מוטה נגד ישראל.
פורסם לראשונה: 13:32, 26.01.24
