באוקראינה נמשך בצהריים (יום ג') מבצע הפינוי ההמוני של אלפי תושבים מיישובים השוכנים על גדות נהר הדנייפר, אחרי שפיצוץ בסכר הענקי באזור חרסון גרם לפריצתו – וכמויות אדירות של מים נשפכות ממנו כעת במורד הנהר. בקייב מאשימים כי רוסיה פוצצה את הסכר בנובה קחובקה בפעולה לילית, במטרה לסכל את מתקפת-הנגד שתכננה – וכי בכך ביצעה פשע מלחמה שעלול להביא לאסון הומניטרי ואקולוגי נרחב. בצבא האוקראיני האשימו כי פיצוץ הסכר הוא "שלב חדש בתוקפנות הרוסית", אבל הצהירו כי היא לא תעצור את מתקפת-הנגד המתוכננת.
ברוסיה האשימו כצפוי את אוקראינה, אבל החשד בעולם נופל בעיקר על מוסקבה: היא זו שעשויה להניב יתרון מרכזי מפיצוץ הסכר, כיוון שנהר הדנייפר מהווה כעת את קו החזית והגבול שבין השטח שבשליטה רוסית במחוז חרסון (מדרום לנהר) לבין השטח שבשליטה אוקראינית במחוז הזה (מצפון לנהר, כולל עיר הבירה המחוזית חרסון) – והסכר מאפשר מעבר מהיר של כוחות צבא ושריון מגדה אחת לגדה השנייה, כך שהיה יכול לסייע לאוקראינה במתקפת-הנגד המתוכננת.
המלחמה באוקראינה – עוד כותרות:
• רוסיה גרמה לאסון אנושי ואקולוגי – כדי לבלום את מתקפת-הנגד | רון בן ישי
• אוקראינה מאשימה את רוסיה בהפצצת סכר מרכזי, חשש מהצפות ענק | תיעוד
• "לאוקראינה יש רשת של פעילי חבלה בתוך רוסיה, היא מבריחה להם כטב"מים"
• שוב קרבות ברוסיה, המורדים: "לכדנו כמה חיילים". קייב לפני מתקפת-הנגד: "דממה"
גם העובדה שגורמים רוסיים סיפקו לאורך הבוקר הסברים מנוגדים בנוגע לקריסת הסכר תמוהה למדי: כמה מהם טענו שאוקראינה הפגיזה את הסכר – שנמצא בשליטה רוסית כבר משלביה הראשונים של המלחמה – אבל אחרים טענו כי הוא "נפרץ מעצמו" בעקבות נזק שספג בעבר. רק בחלוף כמה שעות התייחס בצהריים הקרמלין באופן רשמי לתקרית בנובה קחובקה, והאשים את אוקראינה ב"חבלה" בסכר, כזו שלדבריו עלולות להיות לה השלכות קשות על רבבות בני אדם. הקרמלין הוסיף כי הנשיא ולדימיר פוטין עודכן על המתרחש בשטח.
הסכר הסובייטי, שמספק מים גם לחצי האי קרים
הסכר בנובה קחובקה הוא סכר מרכזי ביותר באוקראינה, והוא אחד משישה סכרים שהוקמו על גבי נהר הדנייפר: אורכו 3.2 ק"מ והוא מתנשא לגובה של 30 מטרים. הוא נבנה בתקופה הסובייטית, ב-1956, ולצד החשמל הקריטי שמייצרת התחנה ההידרואלקטרית בסכר, הוא מהווה מקור מים חשוב לשתייה וחקלאות באזור כולו. המאגר הענקי שהוא יוצר במעלה הנהר, מאגר קחובסקה, מתפרש על פני 2,155 קמ"ר ונפחו הוא 18 מיליארד קוב של מים – שכעת מתפרצים במורד הנהר.
המים במאגר קחובסקה משמשים גם את תושבי חצי האי קרים, שאותו רוסיה כבשה וסיפחה כבר ב-2014, וכן את תחנת הכוח הגרעינית זפוריז'יה, התחנה הגדולה ביותר מסוגה באירופה שנמצאת גם היא תחת שליטה רוסית. סכר נובה קחובקה כבר הופגז במהלך הקרבות שהיו באזור בסוף השנה שעברה, וגם אז שני הצדדים האשימו זה את זה. באוקראינה התריעו עוד באוקטובר שרוסיה עלולה לפוצץ אותו ולגרום בכך לאסון של ממש.
סוכנות הידיעות AP מדווחת כי האזורים שמהם נדרשו להתפנות תושבים כוללים מאות אלפי בני אדם, אבל לא ברור לפי שעה אם כולם אכן נדרשו להתפנות. כך או כך, מבצע הפינוי הוא נרחב ולדברי הרשויות 80 יישובים במורד נהר הדנייפר נמצאים בסכנת הצפה. עד כה, כך נמסר, 24 מהם הוצפו. גם בחלקים מהעיר הגדולה חרסון הוכרז על פינוי. אחר הצהריים האשימו באוקראינה כי רוסיה הפגיזה את האזור למרות מבצע הפינוי, וכי שני שוטרים נפצעו. רוסיה, יצוין, מפגיזה את האזור בתדירות רבה מאז שנסוגה מהעיר חרסון בנובמבר אשתקד.
תושבים בחרסון: "רוסיה רוצה להטביע אותנו, לא להיבהל"
חלק מהתושבים בעיר, שבמשך חודשים שהו תחת כיבוש רוסי עד שחרורה במתקפת-הנגד הקודמת של אוקראינה אשתקד, אומרים כי הם אינם מבוהלים: "טוב, רוסיה עשתה עוד מעשה טרור. אני חושב שלא צריך להיכנס לפאניקה ולהקשיב להנחיות של הרשויות", אמר לכלי התקשורת האירופי EVN תושב חרסון בשם מקסים. תושב אחר, אנדריי, האשים: "רוסיה רוצה להטביע את העיר".
בעקבות פיצוץ הסכר כינס הבוקר הנשיא האוקראיני וולודימיר זלנסקי דיון חירום של המועצה לביטחון לאומי, ובסיומו מסר כי הוחלט לפנות את היישובים שנמצאים בסכנת הצפה ולפעול על מנת לספק מי שתייה לערים וליישובים אחרים שעד כה קיבלו את המים שלהם ממאגר המים קחובסקה. "אנחנו עושים הכול כדי להציל אנשים. כל השירותים, הצבא והממשלה – מעורבים", אמר זלנסקי, והוסיף כי הוחלט גם לנקוט צעדים "ביטחוניים ובינלאומיים" בתגובה למה שכינה "פעולת טרור".
גם בשטחים בחרסון שנמצאים תחת כיבוש רוסי הוכרז על פינוי תושבים, ואחת העיירות שנראה שנפגעה קשות היא נובה קחובקה – שהוקמה במאה שעברה כדי לשכן את בוני הסכר. בצילומים משם נראו בתים רבים מוצפים. לפי הרשויות המקומיות מפלס המים זינק בלפחות עשרה מטרים ולפחות 600 מבנים הוצפו: "העיר נמצאת מתחת למים", הן דיווחו.
"אקוסייד", ושוב חשש לשלום התחנה הגרעינית
לצד החשש לשלום תושבי האזור, עולות גם שאלות בנוגע לעתידה של תחנת הכוח הגרעינית בזפוריז'יה, שמקבלת כאמור את מימיה מהמאגר שיוצר הסכר. גורמים רוסיים וגם אוקראיניים הדגישו כי לא נשקפת לתחנה סכנה מיידית, אבל לא ברור מה יהיו ההשלכות ארוכות-הטווח, כיוון שהתחנה זקוקה למים כדי למלא את בריכות הקירור שלה. גם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) הודיעה כי לא נשקפת לתחנה סכנה מיידית, אבל מסרה כי היא עוקבת מקרוב אחר המצב שם.
ראש סבא"א רפאל גרוסי אמר בצהריים כי אם הגובה במאגר המים הפנימי של התחנה יפחת ל-12.7 מטר (כעת הוא עומד על 16.6 מטר), אזי לא ניתן יהיה לשאוב משם את מי הקירור הדרושים לכורים. הוא ציין כי לתחנה יש מקורות מים נוספים, אבל הדגיש כי ישנה חשיבות רבה בשמירה על מאגר המים שלה. חברת האנרגיה הגרעינית האוקראינית "אנרגואטום" דיווחה הבוקר כי המצב בתחנה "תחת שליטה", וציינה כי מאגרי המים הפנימיים שלה מלאים כעת, אבל החשש הוא שאם אלו יתרוקנו – המצב שם עלול להידרדר.
המצב בתחנת הכוח בזפוריז'יה, נזכיר, עורר דאגה רבה בעולם בשנה שעברה, כאשר זו הופגזה שוב ושוב. גם אז שני הצדדים האשימו אחד את השני. המתקנים הקריטיים במתחם אמנם לא נפגעו, אבל החשש מפני אסון גרעיני, כזה שאולי יזכיר את האסון בצ'רנוביל, לא התפוגג. בתחנה יש שישה כורים גרעיניים, אבל חמישה מהם מושבתים ומומחים מסבירים כי אין צורך במים רבים כדי לתחזק אותם. הכור השישי עדיין מתפקד, וזקוק למי קירור מאותו מאגר פנימי.
בכירים בקייב הביעו גם חשש מההשלכות הסביבתיות של פריצת הסכר, והצפתם של שטחים פתוחים נרחבים. "אסון אקולוגי מתחולל כעת, ואלפי חיות ומערכות אקולוגיות יושמדו בשעות הקרובות", הזהיר מיכאילו פודוליאק, יועצו הבכיר של הנשיא זלנסקי. ראש לשכתו של הנשיא, אנדריי ירמאק, כינה את פיצוץ הגשר "אקוסייד", כלומר פגיעה סביבתית קשה וארוכת-טווח הנעשית בכוונה תחילה. הממשלה בקייב מסרה בהמשך כי בעקבות הנזק לסכר, לפחות 150 טונות של שמן מכונות נשפכו לנהר הדנייפר, והדליפה של השמן הזה נמשכת לדבריה.
פיצוץ מבפנים, "בחדר המנועים"
לפי שעה עדיין לא ברור מה בדיוק אירע בסכר נובה קחובקה, וכיצד נפרץ. הנשיא האוקראיני זלנסקי טען בצהריים כי "טרוריסטים רוסים" ביצעו בתחנת הכוח ההידרואלקטרית "פיצוץ פנימי", בשעה 02:50 לפנות בוקר. בתגובה לטענה הרוסית שאולי הסכר הופגז, השיב זלנסקי: "בלתי אפשרי מבחינה פיזית לפוצץ את הסכר מבחוץ, באמצעות הפגזה. הוא מולכד. הכובשים הרוסים מלכדו אותו ופוצצו אותו". החברה האוקראינית האחראית על תחנות הכוח ההידרואלקטריות במדינה דיווחה מוקדם יותר כי פיצוץ התרחש בתוך חדר המנועים במתקן, ולדבריה התחנה "הושמדה לחלוטין" ולא ניתן לשקמה. בסוכנות הידיעות הרוסית TASS דיווחו במקביל כי חלקים מהסכר המשיכו לקרוס גם שעות לאחר הפיצוץ שאירע שם.
בקייב טוענים כאמור שמטרת הפעולה הייתה לשבש את מתקפת-הנגד המתוכננת שלהם – שלגביה הם מקפידים לשמור על עמימות, ולא ברור אם כבר החלה. מאז יום ראשון דווח על לחימה מוגברת בחזית המזרחית, במחוז דונייצק, ורוסיה טענה כי הדפה שם "מתקפות רחבות-היקף" של האוקראינים, בעוד בקייב טענו מצד אחד כי אין להם מידע על מתקפות גדולות, אבל מהצד השני הצהירו על התקדמות מסוימת בסביבת העיר בחמוט, זו שעמדה במוקד הקרבות בדונייצק בחודשים האחרונים, עד שנפלה לידי הרוסים בחודש שעבר. כך או כך, ייתכן מאוד שברוסיה נערכו לאפשרות שההסתערות המרכזית תצא לפועל דווקא בחזית הדרומית, בחרסון או במחוז זפוריז'יה הסמוך.
דוברת הפיקוד הדרומי של צבא אוקראינה, נטליה חומניוק, טענה שפיצוץ הסכר היה "תגובה היסטרית" מצד הרוסים לאפשרות שהאוקראינים יתקפו בחזית הזו: "הם היו מודעים לכך שתנועה של כוחות הביטחון תיערך, ובדרך הזו ניסו לגרום לכך שהחצייה של נהר הדנייפר, ממנה הם חששו, לא תתרחש". סרחיי נאב, גנרל בכיר בכוחות היבשה האוקראיניים, הבטיח בצהריים כי פיצוץ הסכר לא יעצור את מתקפת-הנגד וטען כי הצבא האוקראיני נערך מבעוד מועד ל"פעולות בוגדניות שכאלו מצד האויב". לדבריו, פיצוץ הסכר "לא אמור לעצור את ההתקדמות שלנו בכיוונים שבהם עשויה להיות זליגה של מים".
אחרי ההצהרות המנוגדות שהשמיעו גורמים רוסים מקומיים, בקרמלין האשימו כאמור את קייב ב"פעולת חבלה". דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב טען כי המטרה הייתה להסיט את תשומת הלב ממה שהרוסים טוענים כי הוא כישלון מתקפת-הנגד האוקראינית בחזית המזרחית: "ככל הנראה, החבלה הזו קשורה לכך שלמרות שהצבא האוקראיני פתח לפני יומיים בפעולות התקפיות רחבות היקף, הוא לא מצליח להשיג את מטרותיו – והפעולות ההתקפיות שלו מדשדשות", טען. בתדרוך לעיתונאים נשאל פסקוב על האשמה האוקראינית ולפיה מוסקבה היא שפוצצה את הסכר, והשיב: "אנחנו דוחים את זה נחרצות. אנחנו מצהירים רשמית שאנחנו מדברים בהכרח על פעולת חבלה מהצד האוקראיני".
במערב מגנים: "זה תוכנן מראש, דיברו על זה בטלוויזיה הרוסית"
ב"ניו יורק טיימס" מדווחים כי בלוגרים רוסים צבאיים, אלו שתומכים בפלישה הרוסית לאוקראינה, העלו טענות שמסבירות לכאורה מדוע קייב היא זו שתניב יתרון מפיצוץ הסכר: אחד הבלוגרים הללו, איגור גריקין, טען שפיצוץ הסכר יגרום למפלס המים במעלה נהר הדנייפר, באזורים בחרסון ובזפוריז'יה, לרדת – מה שיקל על חצייתו בידי הכוחות האוקראיניים. הוא טען כי על הכוחות הרוסיים לשלוח כעת כוחות תגבור לאותם אזורים, כדי למנוע שם מתקפת-נגד אוקראינית.
במערב דוחים את הטענות הרוסיות, ושלל מנהיגים הצטרפו לאורך הבוקר והצהריים להאשמותיה של אוקראינה. נשיא המועצה האירופית שארל מישל כינה את פיצוץ הסכר "פשע מלחמה" מצד מוסקבה, ובהמשך מסרה הנציבות האירופית, הגוף המבצע של האיחוד האירופי: "זהו סימן חדש להסלמה, שמביאה את האופי הברברי והנוראי של התוקפנות הרוסית לרמות חסרות תקדים". בבריטניה כינו את פיצוץ הסכר "פעולת טרור" – ומשרד החוץ בלונדון דרש לקיים כינוס חירום של מועצת הביטחון של האו"ם. בהודעת המשרד נאמר כי "תועמלנים רוסים" דיברו בעבר על האפשרות לפוצץ את הסכר בשידורי הטלוויזיה הרוסית: "זה מעיד על כך שזה תוכנן מראש", האשימו בלונדון.