תופעת האלימות נגד מורים לא חדשה, אך כעת מתברר שמי שסובל ממנה ביתר חומרה הם חבריהם לעבודה המשתייכים לקהילה הגאה. מחקר חדש שמתפרסם לראשונה ב-ynet וב"ידיעות אחרונות", שנערך בקרב 212 מורים מהקהילה, מגלה כי 94% מהם ספגו עלבונות מתלמידים ו-53% נחשפו להערות פוגעניות מצד עמיתיהם להוראה.
לפי ממצאי המחקר, האלימות נגד מורים להט"בים גבוהה פי שניים ויותר מזו המופגנת נגד עמיתיהם שלא משתייכים לקהילה. 24% מהמורים הלהט"בים ספגו לפחות התנכלות אחת בחודש, 52% חוששים שתפקידם יהיה בסכנה אם זהותם המינית תיחשף, 90% דיווחו שהם משלבים תוכן להט"בי רלוונטי בכיתות, 73% דיווחו על יצירת נראות להט"בית ו-11% סיפרו על אפליה כדוגמת עוינות בריאיון קבלה לעבודה או התנגדות לכך שיחשפו את זהותם המינית, או יחצינו אותה, בעת עבודתם.
מורים רבים סיפרו על כינויי גנאי שמוטחים בהם, כמו "מתרומם" ו"קוקסינל" לצד ביטויים כמו "זה כל כך גיי" המלווים בתנועות מיניות. חלקם אף דיווחו על איומים, דחיפות ומכות מצד תלמידים. אחד המורים שהשתתף במחקר סיפר כי "תלמידים הטיחו זה בזה את המילים 'קוקסינל' ו'הומו'. הסברתי להם את פירוש המילה קוקסינל ואת ההבדלים בין הומו לטרנסג'נדר". לדברי אותו מורה, בעקבות כך הוא ספג נזיפה מהורים, שהבהירו כי הם לא מסכימים ש"יכניסו תוכן להט"בי לראש של הילדים כי זה מידבק".
"אחד המורים אמר לי - 'אם הבן שלי היה לומד אצלך הייתי מעביר אותו בית ספר כי את לסבית'", סיפרה מורה. "מורה אחר אמר לי שאני חולה וצריכה טיפול. הוא אמר את זה גם לתלמידים בכיתה". מורה נוספת סיפרה ש"עובד השמיע הערות מיניות וניסה לגעת בי כמה פעמים, בנימוק שזה בסדר כי אני ממילא לסבית". מורה אחר סיפר: "המנהל זימן אותי לראיון וכיוון את השיחה לאופן שבו ישמע ממני דברים אינטימיים. באמצע קטע את השיחה, ואחרי הפגישה נמסר לי שאם אני רוצה להיות מורה עדיף שאשמור בסוד את נטייתי". לפי עדות נוספת, "תלמיד שהתבקש להמתין אמר לחבריו - 'ההומואים תמיד איטיים'".
רותם כץ, מורה למתמטיקה מהדרום, סיפר: "אני חווה התייחסות מבזה ומשפילה בשל הנטיות המיניות שלי ובשנה האחרונה התופעה גברה. מטיחים בי כינויי גנאי כמו 'מוצץ', מנסים לתת לי תחושה שאני כלום. קשה מאוד להיות מורה הומו, כי נקודת ההתחלה שלך נחותה. אני במקצוע בתחושת שליחות ולא מצטער שחשפתי את זהותי המינית".
טל עוז (32), מורה לאמנות ומחנכת כיתה ט' בכפר ורדים, סבלה גם היא מהתופעה. "הייתי בקבוצת וואטסאפ של מורות לאמנות, ובעת דיון על תכנים לקראת יום המשפחה כתב אחד מחבריה כי 'אין דבר כזה משפחה להט"בית'", סיפרה. "למרות התוכן הפוגעני, איש לא הגיב. שלחתי תמונה משפחתית, להזכיר שאנחנו קיימים, והוסרתי מהקבוצה. כל ניסיונותיי לחזור נכשלו".
המחקר נערך על ידי צוות ממכון מגנוס הירשפלד של עמותת איגי, ובו אבנר רוגל מבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' אורן פזמוני-לוי מאוניברסיטת קולומביה ואורפה סנוף-פילפול מבית הספר למדעי התרבות באוניברסיטת תל אביב.
"מורות ומורים גאים רבים מתמודדים עם סביבת עבודה עוינת", אמר אבנר רוגל, מעורכי המחקר. "חשוב שמערכת החינוך תשקיע מאמצים לתמוך בהם ככל האפשר וכן להסיר חסמים, כמו תהליכי מיון או היבטי העסקה מפלים". עופר נוימן, מנכ"ל איגי, הוסיף: "מדובר על חשיפה לאלימות, השפלה והדרה מהסוג המסוכן ביותר. יש לחזק את נשות ואנשי החינוך ולדאוג לכך שבתי הספר יהפכו למקום מכיל יותר. זה קריטי לצוותי ההוראה ובעיקר לתלמידים ולתלמידות הגאים".
