בחמוט, עיר קטנה ולא כל כך חשובה במחוז דונייצק שבחבל דונבאס במזרח אוקראינה, משכה תשומת לב רבה בחודשים האחרונים. זה קרה בעקבות קרבות קשים על השליטה במקום, התשה של ממש, שבהם נהרגו אלפים. רוב רובם של הלוחמים בצד הרוסי כלל לא היו חיילי צבא אלא שכירי החרב של קבוצת וגנר, שבראשה עומד יבגני פריגוז'ין, הידוע גם בכינוי "השף של פוטין". פריגוז'ין בן ה-61 נחשב עד לא מזמן לאחד האישים הקרובים לנשיא הרוסי. הוא מילא עד כה בנאמנות מוחלטת כל משימה שהוטלה עליו למען האינטרס הלאומי, בשירותו של הקרמלין, באופן לא רשמי כמובן.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
פריגוז'ין נולד בסנט-פטרסבורג, עיר הולדתו של פוטין. בשנת 1981, בגיל 20, כבר נשפט והורשע בשוד, הונאה והפעלת רשת קטינים בתחום הזנות. נגזרו עליו 12 שנות מאסר, מהן ריצה תשע. הישיבה הממושכת בכלא הרוסי של שלהי תקופת ברה"מ תרמה ככל הנראה לאופיו המחוספס והקשוח, בלשון המעטה. לאחר שחרורו נכנס פריגוז'ין לתחום המזון והמסעדנות בסנט-פטרסבורג. היו אלה שנות ה-90 המטורפות והכאוטיות של תקופת הנשיא ילצין לאחר התפרקות ברה"מ, עם שלל הזדמנויות עסקיות קורצות לצד סיכונים אדירים, כשארגוני מאפיה אימתניים נאבקים אלה באלה עד זוב דם על משאבים והכנסות. פריגוז'ין פתח עם אביו החורג רשת נקניקיות שהצליחה כמעט מיד, ומשם נסק במהירות. הוא הפך לבעלים משותף של רשת המרכולים הראשונה בסנט-פטרסבורג, "קונטרסט", ולאחר מכן החליט להשקיע את הונו בעולם המסעדנות בעיר שהשתנתה במהירות. הוא פתח מסעדות שקהל היעד שלהן היה עשירי העיר החדשים, ובהם גם פוליטיקאים מקומיים ואנשי ממשל.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
ב-1997 שיפץ פריגוז'ין ספינה ישנה והפך אותה למסעדה צפה, "ניו איילנד", שהפכה למוקד בילוי יוקרתי. מעבר להצלחתה הקולינרית והעסקית, המסעדה תעצב את המשך חייו של פריגוז'ין. שם יירקם הקשר שלו עם יליד אחר של העיר, מי שמכהן כיום כנשיא רוסיה.
פוטין הכיר את פריגוז'ין כאשר מילא תפקיד בכיר בשלטון המקומי, האחראי על הקשרים הבינלאומיים של העירייה. זה היה ג'וב חשוב עם הטבות רבות לצידו, רגע לפני שנקרא למלא תפקיד בממשל הנשיאותי בקרמלין במוסקבה. לאחר שהפך לנשיא בשנת 2000, זכר פוטין חסד לפריגוז'ין. הוא אירח במסעדה שלו אורחים רמי מעלה שביקרו ברוסיה, כולל נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש ונשיא צרפת ז'ק שיראק. פוטין עצמו חגג שם את יום הולדתו ב-2003, סימן מובהק לקרבה בינו לבין פריגוז'ין, ואות לעומד לבוא.
קרבתו של פריגוז'ין לפוטין שינתה דרמטית את מעמדו ומצבו האישי. הוא הקים חברת קייטרינג שזכתה במכרזים ממשלתיים בשווי מאות מיליוני דולרים להאכלת תלמידי בתי ספר ועובדי משרדים ממשלתיים בכל רחבי המדינה. המקורב הפך לא רק לאיש עשיר מאוד, אלא גם לזרוע ביצועית חשאית של הנשיא, בעיקר לאחר שזכה בחוזה עתק לאספקת מזון לצבא בשווי של כמיליארד דולר בשנה. פריגוז'ין החל לממן ולנהל רשת של חברות שונות שמטרתן קידום השפעה רוסית בעולם באמצעות רשת האינטרנט, כולל "הסוכנות לחקר האינטרנט" או "חוות הטרולים", שהואשמה עם חברות אחרות בניסיון להשפיע על הבחירות בארה"ב ב-2016.
בנוסף פעל פריגוז'ין להגדלת כוחו והשפעתו של כוח וגנר – אותה חבורת שכירי חרב שהחלה לפעול במזרח אוקראינה בחבל דונבאס לאחר סיפוח חצי האי קרים. בשנים הבאות התרחבה באופן דרמטי פעילות הקבוצה. אנשיה נצפו גם בבלארוס, סוריה, לוב, מרכז אפריקה ואפילו קובה וונצואלה בדרום אמריקה. בכל אותם מקומות פעלו שכירי החרב בניהולו של פריגוז'ין כזרוע חשאית לקידום האינטרס הרוסי באופן שאיפשר לקרמלין להתנער מהם וממעשיהם בהיותם חברה פרטית לכאורה.
המלחמה באוקראינה, והשימוש ההולך והגובר של הרוסים בפעילי וגנר בזירות הלחימה, בעיקר במזרח אוקראינה, כאמור, גרמו לפריגוז'ין להיחשף באור הזרקורים ולמשוך תשומת לב רבה. הוא היה זה שבחודשי האביב של השנה שעברה הציע לפוטין פתרון יצירתי למצוקת כוח האדם של הצבא הרוסי בעקבות היקף האבדות העצום שממנו סבל – גיוס אסירים מבתי הכלא.
באותה תקופה אף פורסם סרטון של פריגוז'ין עצמו נואם בפני מאות אסירים באחד מבתי הכלא הסמוכים למוסקבה. הוא הציע להם עסקה: אם יסכימו להתגייס ולהישלח לחזית הלחימה וישרדו בחיים, יוכלו לשוב לרוסיה ולהשתחרר לחופשי. "אנחנו צריכים רק חיילים מסתערים, אף אחד לא יחזור לכלא", תועד פריגוז'ין אומר להם ומבטיח חנינה נשיאותית או קריירה עתידית עם וגנר לאחר חוזה של חצי שנה, אם ישרדו כמובן.
פריגוז'ין זכה לאהדתם של לא מעט בלוגרים צבאיים רוסים. אלה סכימו עם הביקורת שלו על משרד ההגנה הרוסי ותפקוד הצבא בכלל במהלך המלחמה. הפופולריות הגוברת של פריגוז'ין אף העלתה סברה שהוא בכלל מכוון גבוה יותר, ששאיפותיו הפוליטיות מכוונות לקרמלין, ליום שאחרי פוטין
פריגוז'ין גס הרוח החל לצבור פופולריות בדעת הקהל הרוסית שנחשפה אליו. במקביל להופעותיו הפומביות, שהלכו וגברו, התבטאויות שונות שלו הרימו הרבה גבות במוסקבה. בין השאר הוא צילם את עצמו טס במפציץ רוסי מדגם סוחוי 25 והזמין את נשיא אוקראינה זלנסקי לדו-קרב אווירי במטוס מיג 29, שבו המנצח "יקבל את השליטה בבחמוט". האיש החזק איים להטיל את מימיו על פניהם של מבקריו, שהלכו והתרבו, והצהיר ש"אנשי וגנר יילחמו בכל רחוב, בכל בית ובכל גרם מדרגות" בעיר בחמוט – בניסיון להמחיש את דבקותם של שכירי החרב במטרה.
נראה שאי-אפשר היה להתחמק מפריגוז'ין, שזכה גם לאהדתם של לא מעט בלוגרים צבאיים רוסים. אלה הסכימו עם הביקורת החריפה שלו על משרד ההגנה הרוסי ותפקוד הצבא בכלל במהלך המלחמה. הפופולריות הגוברת של פריגוז'ין אף העלתה סברה שהוא בכלל מכוון גבוה יותר, ששאיפותיו הפוליטיות מכוונות לקרמלין, ליום שאחרי פוטין, אלא שכישלונות בשדה הקרב ציננו את ההערכות הללו.
עדות נוספת לקרע בין פריגוז'ין למשרד ההגנה בכלל ולשר ההגנה שויגו בפרט הגיעה לאחרונה מהרשתות החברתיות. על פי דיווחים ברוסיה, פריגוז'ין ביקר בחריפות את אלכסיי סטוליארוב, חתנו של שויגו, על כך שתמך בפוסט אנטי-מלחמתי של העיתונאי הרוסי יורי דוד. פוסטר באינסטגרם הוקדש ליום השנה לפלישה שדוד הגדיר אותה "מלחמה עקובה מדם וחסרת טעם, שפוטין ומקורביו יזמו". פריגוז'ין הגיב על הלייק של סטוליארוב ב"צריך לתפוס אותו ולשלוח אותו אליי. אאמן אותו במשך שישה שבועות ואז אשלח אותו לקרב". נראה שסטוליארוב נבהל מהאיום. הלייק לפוסט נעלם במהרה והוא מיהר לפרסם בחשבון האינסטגרם שלו ש"לא אהב כלום. אל תיפלו במניפולציות באמצעות פוטושופ".
למרות קמפיין גיוס האסירים שהוביל פריגוז'ין, הרוסים נכשלו בכיבוש בחמוט והקרבות שם עדיין נמשכים. על פי הערכות שונות ברוסיה, עשרות אלפי אסירים הסכימו להצעת וגנר, גויסו ונשלחו לחזית מזרח אוקראינה. רובם הגדול, בהם פושעים מסוכנים וחסרי כל הכשרה צבאית, נהרגו ב"מטחנת הבשר" של קרבות ההתשה. על פי עדויות של חיילים אוקראינים, לעיתים הסתערו עשרות ואף מאות משכירי החרב על עמדות אוקראיניות בשטח פתוח ונהרגו בהמוניהם. התחושה בקרב הכוחות המגינים הייתה שהרוסים לא מייחסים שום חשיבות לחיי אותם אסירים. בנוסף, על פי עדויות של אסירים שכירי חרב שנמלטו או נפלו בשבי, מי שלא הסכים להסתער או סירב למלא פקודות נורה בעצמו על ידי מפקדיו שכירי החרב או על ידי כיתת יורים לאחר משפט שדה מהיר.
בשבועות האחרונים נודע כי פוטין הורה לפריגוז'ין להפסיק לגייס אסירים לכוח וגנר. במקביל הנשיא קיבל החלטה למנות את הרמטכ"ל ולרי גרסימוב למפקד הישיר של הכוחות הלוחמים באוקראינה במקום הגנרל סרגיי סורוביקין. מיד לאחר מכן מעמדו של פריגוז'ין החל לרדת, כאשר משרד ההגנה מבקר אותו ואת מהלכיו בשדה הקרב.
פריגוז'ין, שבמשך חודשים ביקר בחריפות ובפומבי את משרד ההגנה ואת הביצועים של חיילי הצבא הרוסי, נאלץ להתמודד פתאום עם מצב חדש: הוא הורחק מפוטין, הגישה הישירה שהייתה לו אל הנשיא הוגבלה משמעותית ומעמדו הציבורי החל להידרדר.
לאחרונה העימות מול משרד ההגנה הגיע לשפל חדש. פריגוז'ין פירסם תמונה של 50 גופות של שכירי חרב של וגנר שנהרגו לטענתו בקרבות הקשים בבחמוט. הוא השתמש בצילום הקשה כדי להאשים למעשה את משרד ההגנה במותם. בהקלטה שצורפה לפוסט שפירסם הוא אמר: "אלה בחורים שמתו אתמול מרעב פגזים. הילדים שלהם יקבלו את גופותיהם. מי שאשם הוא זה שצריך להבטיח אספקת תחמושת בכמויות הנדרשות. החתימות הסופיות צריכות להיות של ראש המטה הכללי גרסימוב או שר ההגנה שויגו. הם נותנים פקודות על ימין ועל שמאל לא רק לא לתת תחמושת לווגנר, אלא גם לא לעזור לחברה עם התחבורה האווירית".
לצד התמונות הללו הוסיף פריגוז'ין מסמך שמפרט לדבריו כמויות של ציוד ותחמושת שביקש, מול מה שקיבל בפועל. הוא טען שאת האחראים במשרד ההגנה יש להעמיד לדין על בגידה, לא פחות.
לאחר הכישלון בכיבוש בחמוט, לצד שינויים שעליהם החליט פוטין בחודש שעבר בכל הקשור לניהול המלחמה באוקראינה, נשאלת כעת השאלה האם פריגוז'ין כורה את קברו שלו. האם הנשיא יגן עליו מול משרד ההגנה או שמא יקריב אותו ברגע שיהפוך לנטל ולצרה גדולה מדי. נכון לעכשיו קרנו של פריגוז'ין צוללת במהירות, ודאי בהשוואה למצב עד לפני כמה שבועות. מצד שני, במערכת שבה נאמנות היא כמעט מהות הכול, כלל לא בטוח שפוטין ייפטר מפריגוז'ין, שהולך לצידו דרך ארוכה וככל הנראה איננו מהווה איום אמיתי על שלטונו או מעמדו.
פוטין מרבה להשתמש בטקטיקת הפרד ומשול שבמסגרתה הוא מרוויח ממאבקים בין מוקדי הכוח שתחתיו. במציאות שכזו, גם פריגוז'ין מבין היטב שפעם הוא למעלה ופעם הוא למטה. נאמנותו המוחלטת לנשיא, בכל מקרה, לא מוטלת בספק.