כארבע שנים חלפו מאז נכנס לתוקף החוק לאיסור צריכת הזנות, שאכיפתו החלה בינואר 2021. בשנתיים האחרונות, מאז כניסתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לתפקיד, אכיפת החוק הגיעה לשפל חסר תקדים.
נתוני התנועה לחופש המידע מגלים כי בשנת 2021 ניתנו 1,400 דוחות לצרכני זנות על ידי המשטרה. בשנת 2022 עלתה הכמות ל-2,828 קנסות, אך מאז 2023 כמות הקנסות צנחה: 862 קנסות ב-2023, ו-173 בלבד ב-2024. כלומר, מדובר בירידה של 94% מנתוני האכיפה ב-2022.
עו״ד הידי נגב, מנכ״ל התנועה לחופש המידע, אומר: "החוק לאיסור צריכת זנות נחקק רק בשנים האחרונות וראוי היה שהמשטרה תפרסם בעצמה נתונים מעין אלה, ודאי לאחר המאמצים הכבירים שנעשו כדי לחוקק את חוק איסור צריכת זנות. הנתונים מעידים שוב על אוזלת היד של המשטרה באכיפת החוק, גם בחוקים חשובים מעין אלו. ממבט כולל נתוני הפשיעה נמצאים במגמה מדאיגה בשנתיים האחרונות, ודווקא בשל כך נמשיך להיאבק ולחשוף את כלל הנתונים".
הנתונים מצביעים על אזורים שלמים בארץ בהם החוק כמעט ואינו נאכף: במחוז הדרומי ניתנו עד היום רק 15 קנסות, במחוז ירושלים 9, ובמחוז צפון ניתן רק קנס אחד מאז חקיקת החוק.
מוריה רודל סילפן, מנכ"לית המטה למאבק בסחר בנשים וזנות, מציינת: "נתוני האכיפה עגומים ומטרידים עם ירידה של 80% באכיפה בהשוואה לשנת 2023. בחסות המלחמה הביקוש לצריכת זנות עלתה והאכיפה ירדה ונדחקה לשוליים".
קריאה להפיכת הוראת השעה לחוק קבע
בינתיים, הוראת השעה של החוק עתידה לפוג ביולי 2025. לדברי רודל סילפן, הנתונים מוכיחים שאיסור צריכת זנות בישראל חייב לעבור בחקיקת קבע: "לא הוראת שעה ולא פתרונות פלסטר זמניים. בכל יום מצטרפות למעגל הזנות עוד נשים שאין מי שיגן עליהן. הנתונים ממחישים כי במחוזות הדרום והצפון האכיפה אינה קיימת. מההיכרות שלי בשטח, בחיפה והצפון קיימת זירת זנות בהיקפים גדולים מאוד, מאפייני זנות מורכבים ואפס אכיפה. גם בירושלים.
"זנות היא לא בחירה חופשית. היא תוצאה של מצוקה, כפייה, וניצול ולכן, לצד חקיקה ואכיפה, יש לקדם חינוך והסברה לציבור על הנזק האדיר שבזנות ועל החשיבות בתמיכה בשורדות זנות בדרכן להשתקם. רק כך נוכל לייצר שינוי אמיתי ומשמעותי. חשוב לזכור כי צריכת זנות בישראל היא עבירה פלילית ובשורה התחתונה, היא לא נאכפת מספיק אם בכלל. לכן אנו במטה למאבק נמשיך לפעול לקידום חקיקת חוק איסור צריכת זנות כחוק קבוע ולאחריו גם האכיפה תהיה ברורה יותר".
מאבקי כוח במשטרה
בכתבה שפורסמה ביולי 2023, כשנראתה לראשונה מגמת הירידה באכיפת החוק, האשים בן גביר את הניצב בדימוס עמי אשד, שלטענתו הנחה את שוטרי מחוז תל אביב לא לאכוף עבירות זנות במחוז. "זו אחת הסיבות בגללן בחר בן גביר להעביר אותו מתפקידו", נכתב בתגובתו. למעלה משנה חלפה מאז והמצב אף החמיר.
"המדינה מעבירה מסר של הפקרה"
ד"ר נעמה גולדברג, מנכ"לית עמותת "לא עומדות מנגד - מסייעות לנשים במעגל הזנות", אומרת: "כאשר התקבל החוק אפשר היה לראות שינוי. רבות מהנשים בזנות הצליחו לאסוף כוחות ופנו לעזרה מתוך תקווה אמיתית לצאת מהמעגל.
״'למדינה אכפת ממני', זה מה ששמענו מהן. היום פחות. בשנים 2023 ו-2024 היינו עדות, לצערנו, לירידה חדה באכיפת חוק איסור צריכת הזנות. אנחנו מזועזעות מההפקרה הזו. ירידה באכיפה משמעה להעביר מסר לנשים כי לאיש לא באמת משנה מה הן עוברות וכי הממסד לא מעודד אותן לשיקום. חשוב להבין שאכיפת חוק איסור צריכת הזנות היא לא רק עניין משפטי, אלא מדד המשקף את דמותה המוסרית של החברה ואת הערכים שהיא בוחרת לקדם".
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לא מסר תגובה - והפנה למשטרה.
מהמשטרה נמסר: ״משטרת ישראל שמה לפניה את סוגיית האכיפה נגד צרכני הזנות ופועלת בביצוע פעילויות מבצעיות שהובילו גם למעצרים. הפעילות המשטרתית הממוקדת והאינטנסיבית שבוצעה בשנים האחרונות מייצרת הרתעה בקרב מי שפועלים בניגוד לחוק. לצד זאת נדגיש כי בפרט בשנה האחרונה החל מ-7 באוקטובר שוטרי משטרת ישראל פועלים ללא לאות בהגנה על ביטחון מדינת ישראל״.