"אתה מרגיש כאילו שרצחו אותך פעמיים. הרוצח הראשון פספס אותך, השני לא". כך אמר הערב (חמישי) משה קוט (77) מקריית ביאליק, שבתחילת השבוע נפצע עם נכדתו מרסיסים בעקבות פגיעה ישירה של רקטת חיזבאללה, והבוקר גילה כי ביתו נבזז על-ידי עבריינים חסרי לב.
הסב והנכדה שנפצעו מפגיעה ישירה של רקטה בקריית ביאליק
(צילום: ליאור אל-חי)
ביום ראשון בבוקר החריד פיצוץ עז את רחוב חרצית בעיר. הרקטה ששוגרה מלבנון התפוצצה במרכז הרחוב והסבה נזק כבד מאוד לבתים, למכוניות ולרכוש. במקום פרצה שריפה, חומות אבנים גדולות קרסו ומכוניות עפו באוויר מההדף.
משה ומשפחתו, שנכנסו לממ"ד, ספגו פגיעת הדף ואש. הנכדה לינוי (16) נפצעה בפניה ליד אחת מעיניה, והסב נפגע בפניו. השניים פונו על-ידי מד"א לטיפול והשגחה בבית החולים רמב"ם בחיפה.
בשיחה עם ynet סיפר משה כי הבוקר, כאשר הגיע עם חתנו אל הבית שאינו ראוי למגורים בשל הפגיעה הקשה שספג, הוא לא הבחין במשהו חשוד. לעומת זאת, חתנו גילה כי אלמונים נכנסו לבית שננטש וגנבו ממנו רכוש יקר בשווי עשרות אלפי שקלים וכן זיכרונות ותיעודים של שנים ארוכות לאחור.
"גנבו לנו הארד דיסקים עם כל החיים שלנו בפנים", סיפר משה בעצב. "דרך זה הם מחפשים כנראה את כל סיסמאות הבנק והפרטים האיישים שלנו. אלה גנבים מקצוענים, הם לקחו מחשבים, מכונת אייס קפה, מיקרומטר מיוחד, שולחן להדפסת משי שהיה בחצר, פלייסטיישן. מהחדר של הנכדה גנבו תכשיטים. יש לנו מצלמות, אבל הם גנבו את המוניטור כדי שלא נוכל לראות מי זה".
משה סיפר עוד כי גם ביום שלישי הוא הגיע לבית עם נכדו, אך השניים לא הבחינו במשהו חריג. לדבריו, "היינו בבית כ-20 דקות. לקחתי משם צ'קים, דרכונים, תעודות זהות ותמונות. ראיתי את השולחן להדפסת משי בחצר, היום זה כבר לא היה. יש לנו צילום שעשינו אחרי נפילת הרקטה, ורואים את החפצים האלה בצילום".
תיעוד הפגיעה הישירה בקריית ביאליק
תלונה הוגשה במשטרה, ובינתיים שוהים בני המשפחה בבית מלון שאליו פונו בחיפה. "ההרגשה בלב כבדה", אמר משה. "הפציעה של הנכדה שלי בעין הפכה לפנס בעין. היא פשוט קיבלה הדף מהפיצוץ הנורא. נפצענו בגוף, הבית נהרס, המכוניות נהרסו, אבל הפגיעה בלב בעקבות הביזה מכאיבה לא פחות.
"אף אחד לא יכול להבין מה זה לראות את הסרטים כשהייתי הולך עם הנכדה הנוספת שלי לבריכה כשהיא הייתה בת חודשיים ואני לא אוכל לראות את זה יותר. כיום הנכדה בת 20. כל התמונות והסרטים של הנכדים שלי, הכול נעלם. זו ההיסטוריה שלנו".
משה, שעובד שנים ארוכות בפיקוח וניהול של הקמת מפעלים בכל רחבי הארץ, אמר עוד: "עכשיו אנחנו במלון. אני מתחיל בפעולות שיקום של הבית. אין לי זמן. צריך לדאוג לבית, למשפחה שלי". הוא פנה לגנבים: "אני מבקש מכם להחזיר לנו את התיעודים המשפחתיים. מצידי, שיניחו את זה על המדרגות בכניסה לבית".
