בכיס של הזקן - הארכיון של בן גוריון מועבר לנגב
(צילום: רועי עידן, ירון ברנר)
איראן שדוהרת לגרעין, חיזבאללה שמשגר כטב"מים, ומתיחות מול פוטין, לראש ממשלה ישראלי יש לא מעט סיבות לדאגה - אבל זה לא מצב חדש. מאז ומתמיד התפקיד היה כרוך במתחים רבים, ואפילו ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון התייחס לכך בשאלון לפעילי מפא"י שהתבקש למלא טרם התפטרותו בשנת 1953.
"אילו תפקידים הינך ממלא בתוקף עבודתך?", נשאל בן גוריון והשיב: "אני צריך למלא תפקיד רה"מ ושר הביטחון. אין לי ביטחון שאני ממלא אותם כראוי". על השאלה: "האם התפקידים הללו מהווים מעמסה עליך בגלל הקף העניינים שיש להשתלט עליהם?", ענה: "לא מעמסה, אלא חרדה".
השאלון הזה הוא אחד מתוך מאות אלפי פריטים ארכיוניים נדירים, שיאוחסנו ויוצגו מעכשיו במבנה חדש של "מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות", בשטח קמפוס אוניברסיטת בן גוריון בשדה בוקר. "בן גוריון כל כך רלוונטי גם בימינו", אמר אתמול איתן דוניץ, מנכ"ל "המכון למורשת בן גוריון". "ממש רואים את החרדה העמוקה של האיש ב-1953, אחרי שהוביל את מדינת ישראל והיישוב כבר שנים. הארכיון זה חלום שמתגשם. אנחנו כל הזמן מגלים עוד ועוד, כמו השאלון הזה שבו בן גוריון כתב שאין לו ביטחון שהוא עושה את הדברים כראוי. והוא הרי נחשב למר ביטחון".
הארכיון המקורי למורשת בן גוריון הוקם בשנות ה-70, במבנה קטן ותת-קרקעי בשדה בוקר, שהגישה אליו הייתה מורכבת ועקב שלל אילוצים הוא לא היה פתוח לקהל הרחב. רבים מהמסמכים בו הועברו למשמרת בארכיון צה"ל ובארכיון המדינה. במתחם החדש, שינוהל במשותף על ידי אוניברסיטת בן גוריון ו"המכון למורשת בן גוריון", רוכזו למעשה כל כתביו, מסמכיו ומורשתו של ראש הממשלה הראשון, שקובצו כעת יחדיו מהארכיון הישן, מארכיון המדינה ומארכיון צה"ל.
"כמה שנים לפני פטירתו כתב בן גוריון לגולדה (גולדה מאיר, ראש הממשלה דאז - א.ק) שהוא מבקש שתדאג לכך שהארכיון יעבור לשדה בוקר", סיפר אתמול ד"ר עדי פורטוגז, מנהל ארכיון בן גוריון. "עד עכשיו הארכיון לא עבר לכאן, כי לא היה פה בניין מותאם, והאוסף היה גנוז בארכיונים שונים. כעת, ב-2022 אנחנו נרגשים להגשים את הצוואה שלו מערוב ימיו". הבניין החדש כולל גם כספת בחדר סודי, שבה יאוחסנו מסמכים מסווגים.
בשלושת החודשים האחרונים עמלו אנשי המכון למורשת בן גוריון על מיון המסמכים הקיימים בארכיונים השונים, לקראת העברתם לביתם החדש. בתוך כך הם גילו אוצר היסטורי של ממש. "גילינו את יומני הכיס המקוריים של בן גוריון, מסמכים שחשבנו שאבדו מזמן", סיפר פורטוגז. יומני הכיס של בן גוריון, נושאים את ראשי התיבות שלו באנגלית D.B.G, ובתוכם נהג ראש הממשלה הראשון לפרט כל צעד שעשה, החל מתפילה בבית הכנסת, ועד לצפייה בהצגה "המלך ואני".
פורטוגז, ולצידו דוניץ, התרגשו אתמול לדפדף ביומנים הקטנים. "אף פעם לא ראיתי את היומנים עצמם ולא החזקתי בהם. אין לי מילים", אמר דוניץ בעודו מעלעל ביומן משנת 1953, השנה שבה סיים בן גוריון את כהונתו הראשונה כראש ממשלה. "הגשתי את התפטרותי לנשיא", כתב בן גוריון ב-7 בדצמבר. ב-14 בדצמבר כתב בפשטות: "יצאתי הבוקר לשדה בוקר".
במפורסם מבין יומניו, בתאריך המפורסם כ"ט בנובמבר, רשם בן גוריון מעין "רשימת מכולת" של דברים שדרושים להקמת מדינה: ממשלה, בירה, צבא, משפט, דגל, המנון, חוקה, מטבע, נמלים, משטרה, פקידות, שדות תעופה וכו'. "דווקא את זה מכ"ט בנובמבר לא מצאנו", אמר פורטוגז, "אבל אני אופטימי שעוד נמצא אותו כי מצאנו כל כך הרבה מסמכים אחרים".
במסמך נוסף בארכיון, משנת 1958 - בתקופת כהונתו השנייה של בן גוריון כראש ממשלה - הוא מתלונן בפני פנחס ספיר, שר האוצר לשעבר, על כך שדובר משרד האוצר פרסם מה תהיינה דרישות ישראל מוושינגטון עוד בטרם נדונו. "אני מצרף את השתוממותי על פרסומי דובר האוצר", כתב בן גוריון. "לשם מה מודיעים לפני המעשה מה אנו דורשים, ובלי התייעצות עם האנשים בוושינגטון שהם צריכים לפעול בעבור זה? לשם מה התפארות? מדוע שכחו את האזהרה הנכונה: אל יתהלל חוגר כמפתח? תעיין בדבר ואם אפשר עוד לתקן המעוות - תעשה זאת".
"זה סגנון בן גוריוני קלאסי", הסביר אתמול פורטוגז. "עשו יותר, דברו פחות". אתמול הגיע פורטוגז לארכיון המדינה בירושלים, כדי ללוות ולפקח מקרוב על הובלת המסמכים החשובים לארכיון החדש בנגב. כשהגיעה המשאית לשדה בוקר, עובדי המכון למורשת בן גוריון התקשו להסתיר את התרגשותם וקיבלו אותה במחיאות כפיים.
מלבד הארכיון החדש ייפתח לראשונה גם מרכז מבקרים, כדי להנגיש לציבור הרחב את חומרי הארכיון שכוללים את יומניו של "הזקן", התכתבויות, נאומים, מאמרים ופרוטוקולים מהגופים המרכזיים שבהם היה חבר. החומרים מייצגים תקופה ארוכה מאוד של פעילות של בן גוריון, מראשית המאה העשרים ועד פטירתו בשנת 1973.
מנכ"ל המכון למורשת בן גוריון, איתן דוניץ, סיפר אתמול לאולפן ynet על ההתרגשות עם פתיחת המתחם החדש. "היום חוק בן גוריון בא למימוש, כאשר כתביו יגיעו הנה ויקובצו באותו המקום. מאוד מרגש לראות את הכתבים המקוריים, ולא עותקים שלהם", אמר. "הנגשנו המון חומרים בנושאים שונים, כמו גיוס בני הישיבות לצה"ל, כ"ט בנובמבר וגם את יומניו האישיים", הוסיף.
עוד סיפר דוניץ כי בכל יום מוצאים בין הכתבים עוד ועוד אוצרות קטנים: "מצאנו למשל שאלון שבן גוריון מילא במאי 1953, שנועד לו ולחברי מפלגתו. תחת עיסוק הוא מילא 'ראש ממשלה ושר ביטחון', אבל ציין 'אין לי ביטחון שאני ממלא אותם כראוי'. על שאלה נוספת, 'האם יש מעמסה', הוא ענה 'אין, אבל יש חרדה'. זה מדגיש את הדאגה העמוקה שהוא חש באותה תקופה, כאשר הוביל את המדינה".
דוניץ ציין כי מסמכים שעדיין נחשבים למסווגים נשמרים בחדר סודי, שאליו יכול להיכנס רק ד"ר עדי פורטוגז, הממונה על תשתיות המידע במכון. "לאט לאט נגלה עוד דברים, כאשר יותר לנו לחשוף עוד מסמכים", אמר. עוד סיפר דוניץ כי התרגש במיוחד מרגישותו של בן גוריון, שנשקפת בבירור מכתביו. "הוא תהה לא פעם אם הוא אכן בר סמכא בעניינים מסוימים, כמו היכולת ללמד אדם אחר", תיאר. "זה מרגש, כי עברו 50 שנה מאז מותו, אבל פועלו עדיין מרגיש רלוונטי", הוסיף.
