בשנגחאי, העיר הגדולה ביותר בסין עם 25 מיליון תושבים, נכנסו היום (שלישי) לתוקף הקלות מסוימות בסגר הנוקשה שהטילו עליה השלטונות לפני כשבועיים, בעקבות התפרצות הקורונה החמורה ביותר שחווה סין מאז התפשטותו הראשונית של הנגיף בעיר ווהאן לפני שנתיים וחצי.
ההקלות בסגר יאפשרו לכ-6.6 מיליון מתושבי העיר לצאת סוף-סוף מבתיהם, אולם חלקם עדיין לא יורשו לצאת אל מחוץ לשכונות שלהם. ההקלות מתאפשרות כשברקע זעם הולך וגובר של התושבים בעיר, ובערים אחרות שנתונות לסגרים נוקשים או חלקיים בסין, בעקבות האיסור לצאת מהבית אפילו כדי לקנות מצרכים חיוניים כמו מזון ותרופות – מצרכים שהרשויות התקשו מאוד לספק בעצמן למיליוני התושבים הנצורים בבתיהם.
הסגר על עיר הנמל, נזכיר, הוכרז על ידי הרשויות בעקבות התפרצות הקורונה שם ב-28 במרץ, ותחילה הוא אמור היה להיות סגר "רך" יחסית: הוא תוכנן לחול באופן הדרגתי על חלקים מהעיר, ורק לימים אחדים בלבד, על מנת לאפשר לרשויות להוציא לפועל מבצע בדיקות המוני. אלא שתוך ימים אחדים התברר שההתפרצות רק מחריפה, והרשויות הודיעו לפתע על סגר נוקשה על כל חלקי שנגחאי, שנכנס לתוקף באופן מיידי. המוני תושבים שלא הספיקו להתארגן צבאו על הסופרמרקטים ורוקנו את המדפים.
למרות שחלפו כבר שבועיים מאז, סין מתקשה לבלום את ההתפרצות הנוכחית, שמיוחסת לזן האומיקרון של הנגיף, זן מידבק הרבה יותר מזנים קודמים שלו, אם כי גם מסוכן פחות. היום דיווחו הרשויות בשנגחאי על עוד 23,346 נדבקים, מתוכם 998 חולים עם תסמינים. מאז תחילת ההתפרצות בעיר אובחנו בה כבר יותר מ-200,000 נדבקים. העיר אחראית לרוב מקרי ההדבקה בסין, שביממה האחרונה דיווחה בסך הכול, בכל שטחיה, על 24,659 נדבקים.
סליחה, המשלוח יגיע עוד שבוע
הסגר בשנגחאי עורר כאמור ביקורת מצד התושבים, שרבים מהם התמודדו עם מחסור באספקה חיונית, או לא יכלו להגיע לבתי קרוביהם הקשישים שחיים בגפם כדי לסייע להם. הרשויות התקשו לספק את צורכיהם: הן חילקו רק לחלק מבתי האב ירקות ומצרכי מזון אחרים, בעוד בתי אב אחרים לא קיבלו דבר. רבים התקשו גם להזמין מזון או תרופות באמצעות משלוחים: רק ביום שבת האחרון קיבלה ענקית ההזמנות המקוונות JD.com אישור לפעול בשנגחאי, אחרי שתושבים רבים גילו כי מועד הגעת המשלוחים שהזמינו נדחה ביותר משבוע שלם. הרשויות התנצלו על הכשלים בהספקת המזון והתרופות, והבטיחו לשפר את התנהלותן.
משנגחאי הגיעו בימים האחרונים סרטונים המלמדים על עוצמת הזעם של התושבים: באחד הסרטונים נראים המונים פורצים לסופרמרקט ונושאים עמם ארגזי מזון. בסרטון אחר נראים תושבים מניפים אגרופים באוויר, אל מול מה שנראה כמו עובדי ממשלה שעטופים מכף רגל ועד ראש בחליפות מגן. בסרטון אחר, שהפך כמו קודמיו לוויראלי ברשתות החברתיות ושודר גם ברשת CNN, נראה תושב שנגחאי זועק בפני כל את תסכולו, בשיחת טלפון כלשהי ברחוב בעיר. בין היתר נשמע צועק: "אתה יודע מה! תסביר לי, אם הסופרמרקט סגור, מה אני אמור לקנות? מה אוכל? מה אשתה? אתם גורמים לאנשים למות!".
האיש ציין כי הוא גר ברובע שוהוי בעיר, והמשיך לצעוק, בשעה שאישה כלשהי הגיעה וניסתה לנחם אותו: "אתם גורמים לאנשים שגרתיים למרוד! אין לי שום דרך לחיות. אין דרך לאף אחד לחיות!". לדבריו לא נותר לו כסף כיוון שהעסק שלו סגור, וגם עובדיו מתקשים לשרוד כעת. "אין לי כסף! אני חייב לשלם משכנתה! עוד יומיים מגיע המועד לתשלום, מה אעשה? לא אכפת לי יותר! פשוט תנו למפלגה הקומוניסטית לקחת אותי! איפה המפלגה הקומוניסטית? איפה הקומוניזם? מנוולים!".
בסרטון אחר נשמעים לפי ה"גרדיאן" הבריטי המוני תושבים צועקים את תסכולם ממרפסות הבתים בשנגחאי. מי שמצלם את הסרטון נשמע אומר בו כי הדבר לא יכול להימשך יותר: "אלו צרחות אמיתיות. כולם צורחים. לפני חמש דקות רק כמה אנשים צרחו, עכשיו כולם צורחים פתאום. אם זה יימשך, דברים רעים ייקרו". האיש הוסיף כי הוא סבור שהסיבה לתסכול היא העובדה שהתושבים לא יודעים מתי ייגמר הסגר, ודרש מהרשויות לספק הסברים טובים יותר על פעולותיהן.
סרטונים נוספים שהופצו, יצוין, חשפו גם צפיפות במרכזי הבידוד שאליהם נשלחים אלו שמאובחנים כנשאי קורונה. כלי תקשורת במערב מדגישים כי הם מתקשים לוודא את אמינות הסרטונים השונים, ורשת CNN ציינה זאת למשל בנוגע לסרטון שבו נראה האדם צועק בטלפון ברחוב. גם בסוכנות הידיעות AP ציינו כי לא מצאו את המקור של אחד הסרטונים שמתעדים את המתרחש בשנגחאי – בחשבון המשתמש המקורי שמצוין בו ברשת ווייבו הסינית – אולם הזכירו במקביל כי השלטונות הסיניים מפעילים צנזורה נוקשה למדי, וכי סביר להניח שפוסטים רבים ברשתות הסיניות כבר נמחקו.
כך או כך, בצל הזעם הרב של תושבי שנגחאי הודיעו כאמור השלטונות בעיר על הקלות בסגר, אף שההתפרצות עצמה לא שככה. במסגרת ההקלות מחולקת העיר לשלושה סוגי אזורים: אלו שבהם לא התגלה אף נדבק חדש בשבועיים האחרונים מוגדרים כ"אזורי מניעה" ותושביהם מורשים לצאת החוצה. באזורים אלו גרים כ-4.8 מיליון איש; שכונות שבהן לא התגלה אף נדבק חדש בשבוע האחרון מוגדרות כ"אזורי בקרה", ותושביהן אמנם יוכלים לצאת מהבית, אך לא מהשכונות עצמן. באזורים הללו גרים כ-1.8 מיליון איש; עוד 15 מיליון תושבים נמצאים ב"אזורי סגר", שבהם כמשתמע מהשם הסגר הנוקשה נמשך. לא נמסר מה יעלה בגורלם של עוד 3.4 מיליון תושבים בעיר.
רבים עדיין מבולבלים: בסוכנות הידיעות רויטרס ציינו כי במקרה אחד הבוקר תושבת שהצליחה להשיג אישור יציאה הספיקה לפתוח ברכיבה על קורקינט חשמלי, אך אז נאמר לה לפתע שאסור לה להיות בחוץ. "אתם יודעים איך הכול משתנה במהירות. אם אתם יכולים לצאת – עשו זאת במהירות, בגלל שאתם לא יודעים מה יקרה בשעה הבאה", אמרה אותה אישה, מבלי למסור את שמה.
המבוכה של שי ג'ינפינג
אף שביחס למדינות אחרות בעולם נתוני התחלואה בסין צנועים למדי, ההתפרצות בשנגחאי – והביקורת העזה על האופן שבו נוהל הסגר בה – מעמידות כעת במבחן את מדיניות "אפס ההדבקה" חסרת-הפשרות שבה נוקטת הממשלה בבייג'ינג מאז פרוץ המגפה: במסגרת המדיניות הזו, נזכיר, היא הטילה סגרים הדוקים ופתחה במבצעי בדיקות המוניים על מנת לבלום כל התפרצות מקומית, כבר בשלביה הראשונים ביותר. המדיניות הזו הצליחה לעצור את התפרצותו הראשונית של הנגיף בסין, שממנה התפשט לכל רחבי העולם, ובמשך כשנתיים היא אפשרה לשלטונות לבלום שורה ארוכה של התפרצויות מקומיות.
אלא שכעת זן האומיקרון המידבק יותר מתפשט גם בסין, והשלטונות מתקשים לעצור אותו. למרות הקושי הזה, השלטונות הסיניים ממשיכים במדיניות הסגרים: חברת הפיננסים Nomura מעריכה כי כ-45 ערים ברחבי סין נמצאות כעת תחת סגר חלקי או מלא, ובהן מתגוררים 26.4% מכלל תושבי סין, כלומר כרבע מהאוכלוסייה. הקושי של הרשויות להתמודד עם ההתפשטות של הנגיף מגיע גם בתקופה פוליטית רגישה למדי: עבור המפלגה הקומוניסטית מדובר במבוכה של ממש, בשנה שבה מקווה הנשיא שי ג'ינפינג לשבור את המסורת ולהעניק לעצמו כהונה שלישית בת חמש שנים כמנהיג המפלגה.
להקלות כעת בשנגחאי תרמה כנראה גם חשיבותה הרבה של עיר הנמל הזו לכלכלת סין: שנגחאי אחראית לכ-3% מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) של סין. מחקר שנערך באוניברסיטה הסינית של הונג קונג הראה כי סגר בן שבועיים בערי ענק כמו שנגחאי או בייג'ינג יעלה לסין במחיר של 2% מהתמ"ג החודשי שלה. משמעות הדבר, לפי דיווח ברשת BBC, היא אובדן של 190 מיליארד יואן (29.8 מיליארד דולר) מדי שבוע של סגר. זו הייתה אחת הסיבות לכך שביחס לערים אחרות בסין, הרשויות בשנגחאי התמהמהו עד אשר הכריזו על סגר מוחלט, ועשו זאת רק כאשר מספר הנדבקים החל להאמיר.