החלטת בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג בצהריים (שישי), שבמסגרתה קבע כי על ישראל לעצור את הלחימה ברפיח במקרה שהיא עלולה להביא לרצח עם, מעמידה את ההנהגה בפני דילמה מרכזית: האם לציית לצו, או שמא לא לעשות זאת. על רקע ההחלטה העומדת בפני ישראל, ואחרי הדיון, בהאג ראש הממשלה בנימין נתניהו מכנס התייעצות טלפונית דחופה. גורמים מדיניים בכירים אומרים: "כרגע ממשיכים, זה לא יעצור את המשך המלחמה".
תיעוד: כוחות צה"ל ברפיח
(צילום: דובר צה"ל)
בהתייעצות משתתפים שר המשפטים יריב לוין, שר הביטחון יואב גלנט, שר החוץ ישראל כ"ץ, ראש המל"ל צחי הנגבי, המזכיר הצבאי של ראש הממשלה אלוף רומן גופמן וגם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. במקביל, השר בני גנץ שוחח עם מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן.
מראש המל"ל צחי הנגבי ומשרד החוץ נמסר כי ההאשמות של דרום אפריקה נגד ישראל בדבר רצח עם הן "שקריות, מקוממות ומעוררות שאט נפש". עוד נכתב: "בעקבות מתקפת הטרור הנוראה על אזרחי ישראל ב- 7 באוקטובר, יצאה ישראל למלחמת מגן צודקת לחיסול ארגון חמאס ולשחרור חטופינו. ישראל עושה זאת בהתאם לזכותה להגן על שטחה ועל אזרחיה, תוך שמירה על ערכיה המוסריים ועל הדין הבין-לאומי והמשפט הבין-לאומי ההומניטרי.
"ישראל לא קיימה ולא תקיים במרחב רפיח פעילות צבאית שיוצרת תנאי מחיה שעלולים להביא להשמדתה של אוכלוסייה אזרחית פלסטינית, כולה או חלקה. ישראל תמשיך במאמציה לאפשר כניסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה ולפעול, בהתאם לדין, כדי לצמצם ככל הניתן את הנזק לאוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה. ישראל תוסיף לשמור על מעבר רפיח פתוח, תאפשר הכנסת סיוע הומניטרי רצוף מן הצד המצרי של המעבר, ותמנע מארגוני טרור לשלוט במעבר".
ההחלטה שקיבל בית הדין מצומצמת יותר ממה שביקשה דרום אפריקה, אך היא יכולה להיחשב בעייתית יותר - מאחר שהיא מאתגרת גם את ארה"ב שהתנגדה לפעולה ברפיח והזהירה מפני אסון הומניטרי - טענה שבית הדין בעצם מאמץ בהחלטתו. הנשיא הלבנוני של בית הדין, נוואף סלאם, אף ציטט בהקראת הצווים בכירים אמריקנים שהזכירו זאת. הקביעות של בית הדין באשר למצב ההומניטרי מעמידות בסיכון גם את הדיונים בבית הדין הפלילי - שם ביקש התובע צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט. מלבד זאת, בית הדין מחייב את ישראל גם להסכים לכניסת ועדות בדיקה וחקירה לרפיח כדי לבדוק טענות לרצח עם - דרישה בעייתית ומדאיגה עבור ישראל.
מומחים משפטיים אמרו כי בחינה של ההחלטה מעלה כי הצו לא אוסר כל פעולה צבאית ברפיח. לדבריהם, יש תחכום מכוח הרציונל של האמנה למניעת רצח עם - כך שבית הדין הורה רק על הפסקת לחימה שיש בה כדי להביא לסכנת השמדה - ולא הפסקת לחימה מלאה. הצו, לדברי המומחים, מזהיר את ישראל מפעולה ברפיח בדומה לזו שעשתה בצפון הרצועה - אלא לבצע פעולות צבאיות מוגבלות שלא מחייבות פינוי אוכלוסייה ושלא פוגעות במתקנים שמאפשרים את החיים האזרחיים.
משפטנים ציינו כי בית הדין נדרש לסוגייה אך ורק במסגרת האמנה למניעת רצח עם - והורה על הפסקת לחימה ברפיח שיש בה כדי להביא לידי רצח עם ולא הפסקה טוטאלית. בית הדין, הוסיפו המשפטנים, לא רשאי להורות לישראל להימנע מלחימה חוקית - או בלשון אחרת, הגנה עצמית.
4 צפייה בגלריה
נתניהו והמזכיר הצבאי גופמן. קביעות ביה"ד בעניין המצב ההומניטרי ישפיעו גם על בית הדין הפלילי
(צילום: - מעיין טואף / לע״מ)
פרשננו לענייני צבא וביטחון רון בן ישי מציין כי מדינת ישראל וצה"ל יכולים לחיות עם ההחלטות. הדרישה מישראל להפסיק את הלחימה ברפיח אינה חד-משמעית אלא מותנית - "ככל שהיא פוגעת באוכלוסייה האזרחית הפלסטינית". בכך, אימץ למעשה בית הדין את עמדת הממשל האמריקני, שכבר השתכנע שישראל מצליחה לעשות מה שצריך כדי למנוע פגיעה באוכלוסיה ולכן וושינגטון אינה מתנגדת להמשך המבצע ברפיח. צה"ל, הפרקליטות הצבאית והיועמ"שית יכולים לטעון בצדק שישראל עושה הכול וכמיטב יכולתה כדי למנוע פגיעה באוכלוסייה הפלסטינית הלא מעורבת בעזה, וזו הסיבה שהיא פועלת בזהירות ובאיטיות תוך התמקדות במחבלים ובפיקוח משפטי צמוד.
בכל הנוגע לצו הנוגע למעבר רפיח, ישראל בהחלט הביעה נכונותה לפתוח את העבר לסיוע הומניטרי - אך מצרים היא שסוגרת אותו. לישראל גם לא יהיה קושי לעמוד בצווים הנוספים שבית הדין בהאג הוציא, מאחר שהם לא מחייבים הפסקת לחימה באף אחד מאזורי הרצועה. גם אם ההחלטות יובאו למועצת הביטחון, ארה"ב לא בטוח תתקשה להטיל וטו. יחד עם זאת, בית הדין בהחלטותיו הוציא כרטיס כתום בוהק לישראל וגרם לנו נזק תודעתי חמור בזירה הבינלאומית.
פרשננו נדב איל מציין מנגד כי הפרשנות שלפיה הורו לישראל להימנע רק מפעולות מסוימות ברפיח היא שנויה במחלוקת. בבית הדין קבעו להפסיק את הפעולה ברפיח - וגם כל פעולה שמובילה לרצח עם.
שני סיכונים מרכזיים
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר, עו"ד רז נזרי, אמר כי "ההחלטה היא רעה ומסוכנת לישראל ברמה המדינית, המשפטית, הכלכלת וההסברתית. למרבה הצער, היא מבטאת את הפוליטיזציה של הערכאות הבינלאומיות. יש פתח בהחלטת בית הדין לפרש אותה כך שהצו הוא להפסקה מיידית של פעולה צבאית שיוצרת תנאים לרצח עם לפי הגדרות האמנה. ישראל לא פועלת באופן כזה, היא פועלת במטרה להימנע מפגיעה באזרחים, אף שברור שכשחמאס נלחם מתוך אוכלוסייה אזרחית גם אזרחים נהרגים".
עוד ציין נזרי: "גם מדברי השופט הגרמני שהיה בדעת הרוב עולה הפרשנות הזו. לכן, לדעתי ישראל תוכל כעת להמשיך בפעולה באופן הזה תוך שתאמר שאינה מפרה את הצו. היא תמשיך לפעול לשם מיטוט חמאס והשבת החטופים. כך נוכל לנסות להיות באירוע הזה גם צודקים וגם חכמים".
עו"ד רז נזריצילום: מוטי קמחיעו"ד מיכאל ספרד, מומחה למשפט זכויות אדם בינלאומי ולדיני מלחמה, אמר בשיחה עם ynet כי "צו שמורה על הפסקת אש הוא צו מחייב במשפט הבינלאומי. אם ישראל תפר אותו, אז יש שני סיכונים מרכזיים: אחד, מועצת הביטחון היא זו שמופקדת על אכיפה של צווים של בית המשפט הבינלאומי לצדק, ולכאורה היא יכולה לפתוח בהליכים שסיומם בסנקציות מכל מיני סוגים".
ספרד הזכיר כי אף שישראל יכולה להאמין שתסתמך על וטו אמריקני במועצת הביטחון, עליה לזכור גם את הנסיבות שבהן נמצא הנשיא ג'ו ביידן. "הוא לפני בחירות, ו'מדמם' מהצד הפרוגרסיבי שלו בגלל העמדה התומכת בישראל. גם בהנחה שהוא יטיל וטו, הוא בוודאי ימנף וידרוש איזושהי תמורה פוליטית מישראל". בפועל, אם בית הדין היה מורה על צו להפסקת המלחמה בעזה כולה - לארה"ב היה קל יותר להטיל וטו, אך במקרה זה - כאמור - מדובר ברפיח, פעולה שממנה ארה"ב הזהירה בעצמה.
לצד זאת, ספרד ציין כי מישור אחר - ולא פחות דרמטי - הוא שהפרה ישראלית של צווי בית הדין יכולה להביא מדינות בעולם לעצור את התמיכה הצבאית שלהן. "במדינות שבהן התרבות המשפטית היא שחובה לציית לצווי בית הדין, יש חשש שאספקת הנשק והתמיכה בישראל תיתפס כסיוע לישראל להפר את הצו, ולכן כבר עכשיו יש הרבה מדינות במערב אירופה שבהן יש לחץ להפסיק. בחלק מהמקומות אפילו הפסיקו לספק נשק לישראל. הדבר הזה יתגבר בצורה מאוד משמעותית".
"כל עולם החרמות נגד ישראל עלול לקבל פה רוח גבית מאוד משמעותית אם היא תפר את הצו של בית הדין", הוסיף עו"ד ספרד. "בצווים של בית הדין לצדק - כל המדינות החברות באו"ם חתומות על חוקה שקובעת שהוא המוסד המשפטי העליון והן מחויבות לפרשנות שלו את הדין, וגם לציית לצווים שלו". ספרד ציין עוד כי אם יוצאו צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט בבית הדין הפלילי בהאג - ובמקביל תפר ישראל את הצווים בבית הדין לצדק - עלולה להתחולל "סערה משפטית מושלמת", כלשונו.
עו"ד מיכאל ספרדצילום: שלו שלום "שני הדברים האלה ביחד הופכים את ישראל בקרב הרבה מדינות - נקרא להן המערביות - למדינת 'מוקצה' - שראשיה נרדפים באשמת ביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. אסור לשכוח שבניגוד לבית הדין הפלילי, שבסמכותו ישראל כופרת, בבית הדין הבינלאומי לצדק אין טענה כזו. אנחנו משתפים פעולה עם מהלכיו, אנחנו טוענים שם, יהיה קשה מאוד לטעון שהצו הוא לא תקין, לא חוקי", הוסיף ספרד.
משפטנים נוספים שעוסקים בדין הבינלאומי אמרו שצווים שלהם ישראל לא תציית - יביאו לכך שמדינות לא יספקו נשק. מבחינת המשך המלחמה, לדבריהם, הדבר יכול לחזק את הכוונה הפלילית המיוחסת להנהגה הישראלית - מה שעלול להביא את המלחמה להפוך לבלתי חוקית כולה.
