דברי בומבך על מגילת העצמאות, שחוללו סערה
(צילום: לע"מ)
כותרות רבות יצאו מהדיון הדרמטי בבג"ץ על ביטול עילת הסבירות, דיון שנמשך 13.5 שעות, אבל סערה של ממש חוללו דבריו של נציג הממשלה עו"ד אילן בומבך, שטען כי מגילת העצמאות הייתה "בהולה וחפוזה" וכי כיוון ש-37 חותמיה "לא נבחרו" לא מדובר במסמך משפטי שכובל את ידי נבחרי הציבור כיום. דבריו עוררו זעם רב בקרב מתנגדי המהפכה המשפטית, עם גינויים גם מהאופוזיציה ואפילו מגורמי מקצוע בכירים בתוך הממשלה.
שעות לאחר מכן, רגע לפני סיום הדיון בבג"ץ, בומבך הבהיר אמש (יום ג') את דבריו כשניתנה לו אפשרות נוספת לדבר מול השופטים. הוא טען כי עשו על דבריו "סיבוב תקשורתי", והדגיש: "לממשלת ישראל אין כוונה לשנות את הכרזת העצמאות. אבל זה לא הופך את זה לטקסט משפטי".
אבל האם צדק בדבריו ואת מגילת העצמאות אכן כתבו אנשים שלא נבחרו על ידי העם? מגילת העצמאות נכתבה על ידי נציגי "מועצת העם". מדובר במנגנון דמוקרטי שנבחר מתוך אסיפת הנבחרים של היישוב היהודי. הם היו נציגי המפלגות, ואף שלא נבחרו בבחירות על ידי העם עצמו, באסיפת הנבחרים היו גם מפלגות שפרשו מההסתדרות הציונית. עו"ד בומבך טען גם כאמור שהמגילה נכתבה בחופזה – אבל נדרשו חודשים ארוכים עד אשר סוכם על הניסוח הסופי שלה, וקדמו לה טיוטות רבות.
"חותמי המגילה אכן לא נבחרו למועצת המדינה הזמנית. לא היה זמן ולא הייתה אפשרות לקיים בחירות לגוף הזה", מסביר המשפטן פרופ' ניר קידר, נשיא מכללת ספיר. "אבל הם היו ברובם חברי הגוף הלאומיים שנבחרו בבחירות בתקופת המנדט. נתנו אפילו ייצוג לגופים שהחרימו את המוסדות הלאומיים כדי שכולם יהיו מיוצגים. למשל, החרדים, הקומוניסטים, הרוויזיוניסטים והמפלגות העדתיות, שחלקן החרימו את הבחירות במנדט".
"עו"ד בומבך אינו מדייק בדבריו", מציין איתן דוניץ, מנהל המכון למורשת בן גוריון. "אם לומר בזהירות. מועצת העם הייתה גוף שייצג את היישוב בארץ. היא התבססה על אסיפת הנבחרים שהייתה גוף שנבחר באופן דמוקרטי על ידי אנשי היישוב. המסורת הדמוקרטית של התנועה הציונית והמסורת הדמוקרטית של היישוב הן הבסיס של הדמוקרטיה הישראלית, לטוב ולרע. מגילת העצמאות היא מסמך שבהכנתו השתתפו אנשים רבים במשך חודשים רבים ובוודאי שלא נוסחה כלאחר יד. מנסחי המגילה הבינו שזו רגע היסטורי לאומי חד מכונן – ההזדמנות לעצב מסמך יסוד למדינה החדשה. הם שאפו שנציגי כל הזרמים והמפלגות יוכלו לחתום עליו. לראייה, כל אנשי מועצת העם חתמו עליה – ממק"י ועד הרוויזיוניסטים, ממפ"ם ועד אגודת ישראל".
ובעוד שבממשלה מבקשים שלא להיות כבולים למגילת העצמאות, ראש המשלה הראשון של ישראל דוד בן גוריון ייחס לה חשיבות מכרעת. בשנת 1949, בברכתו לרגל השנה החדשה, הוא בחר להדגיש בפני אזרחי המדינה שזה עתה קמה כי ישראל נאמנה למגילת העצמאות: "נקדם את פני השנה החדשה באמונה מוגברת בכוחנו וביכולתנו. ישראל נאמנה ליעודים שנקבעו בהכרזת העצמאות", הוא כתב אז, ולא סתם.
"אחרי 2,000 שנות גלות זה ההר סיני של מדינת ישראל", מסביר דוניץ. "הוא מתייחס לייעודה של מדינת ישראל שזה עתה קמה, והוא לא עשה זאת כלאחר יד. בן גוריון לא ידוע כאיש שקיבל החלטות כלאחר יד. יש לזה משמעות. ומגילת העצמאות היא טקסט מכונן".
בתוך כך, וללא קשר לדברי בומבך, נתלה על בניין ההסתדרות הציונית העולמית ברחוב קפלן בתל אביב עותק ענקי של מגילת העצמאות. המהלך נעשה בעקבות החלטת הקונגרס הציוני, ומצטרף ל"טרנד" של תליית המגילה על מבנים אחרים בעיר, בהם של אוניברסיטת תל אביב ועיריית תל אביב.
3 צפייה בגלריה
עותק ענקי של מגילת העצמאות שנתלה על בניין ההסתדרות הציונית העולמית ברחוב קפלן, תל אביב
(צילום: יוסי זליגר)
בהסתדרות הציונית מסרו: "מגילת העצמאות היא מסמך המכריז על הקמת מדינת ישראל. חלק מרכזי במגילה מוקדש להצגת הבסיס ההיסטורי, המוסרי והמשפטי לחידוש העצמאות היהודית ומעלה על נס את הפעילות הציונית שהובילה למעמד ההכרזה – הקונגרס הציוני הראשון בבאזל בהנהגת בנימין זאב הרצל, הצהרת בלפור שיועדה להסתדרות הציונית העולמית והחלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947. במגילת העצמאות באו לביטוי עקרונות המדינה ובראשם, זכותו של כל יהודי לעלות ארצה, פיתוח הארץ לטובת כל תושביה והיותה מושתת על יסודות החירות שבה יתקיים שוויון חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה ללא הבדל דת גזע ומין תוך שמירה על חופש דת, מצפון, חינוך ותרבות.
"בימים של קיטוב חשוב להזכיר שהחותמים על מגילת העצמאות, ראשי התנועה הציונית והישוב העברי הגיעו מרקע מגוון והחזיקו במגוון דעות פוליטיות. למרות השוני האידיאולוגי ביניהם השכילו למצוא את המשותף ולעגן את ערכיה של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית. הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית הינה קואליציה מקיר לקיר המאחדת את כל צירי הקונגרס הציוני מהארץ ומהתפוצות ומשקפת את הרב-גוניות בעם היהודי. מגילת העצמאות חורגת מגבולות מפלגתיים ומשמשת כמקור השראה לחברת מופת המבוססת על מורשת ישראל".
