ברדק, עומסים, תורים ארוכים בחום הכבד. כך נראית מלחמת ההתשה בדרך אל בדיקת הקורונה המהירה, והמלחמה הזו מסוכנת ושוחקת את ההורים בישראל – שהם המנוף החשוב ביותר כדי להכניס את הילדים בגילי 3 עד 12 לשגרה של בדיקות מהירות לפני כניסה למקומות בעלי תו ירוק, שלא לדבר על בתי הספר. בלי ההורים אין סיכוי להצלחת הפרויקט האמביציוזי.
גייסו את ההורים בעל כורחם והם ישתפו פעולה לאורך זמן רק אם יקבלו תנאים הוגנים כדי לעמוד במשימה. אם נאבד את ההורים בגלל תכנון לקוי, הבנה שגויה של השטח, מעט מתחמי בדיקות ופחות מדי בודקים, סחבת מיותרת וטרטור מתסכל – השימוש בבדיקות מהירות ככלי המוני לעצירת הדבקות ילך לאיבוד. ועוד לא התחלנו לדבר על האזרחים שאינם מחוסנים, שבין כה וכה לא מצוידים בעודף רצון לשתף פעולה עם משימות הקורונה.
ואל לנו לשכוח, רמת האמון של הציבור בבדיקות המהירות היא מלכתחילה לא גבוהה. מדובר בכלי בעירבון מוגבל למאבק בקורונה, גם כאשר הן מבוצעות על ידי צוות רפואי. רמת הדיוק של התוצאה משתנה אמנם בין יצרן ליצרן, אבל במשרד הבריאות מדווחים על ממוצע של בין 80 ל-85 אחוז בקרב חולים סימפטומטיים ובזיהוי של בין 50 ל-60 אחוז אצל חולים ללא סימפטומים.
אם הבאגים לא יטופלו בדחיפות, תשכחו משיתוף פעולה ברמה הלאומית. הרצון הטוב ייעלם, ההורים כבר ימצאו את הקומבינה הבאה שתאפשר לילדים לחמוק מהבידוק. זה יבוא על חשבון כולנו
מה שמשפר את יעילותן ככלי למלחמה בהדבקות הוא קביעת תוקפן ל-24 שעות בלבד, כשנקודת המוצא היא שחיובי לקורונה שלא נחשף בבדיקה מידבק פחות מאשר חולה שזוהה. עוד קביעה נחוצה היא שימוש תכוף בבדיקות, באופן יומיומי, במשך שבוע ימים, כדי לאתר את החיוביים שקיבלו תוצאות שליליות שגויות. השיטה הזו תוכיח את עצמה בעיקר בקרב ילדים שבן או בת כיתתם אובחנו כחיוביים והם יידרשו לעבור בדיקות יומיומיות כאלה. אבל למשימה כזאת נדרש שיתוף פעולה הדוק של ההורים.
בדיקות ביתיות הן אפשרות קיימת, אבל העלות של כ-75 שקל לאחת הופכת את השימוש התכוף בהן לבלתי משתלם, ולפיכך לא ריאלי.
כל הסיבות האלה, ויש עוד, הופכות את מתחמי הבדיקות המהירות לקריטיים. והמפעל הזה חייב לעבוד ביעילות. הרי ילד יצטרך להיבדק לפחות שלוש פעמים בשבוע כדי להגיע לבריכה, לחתונה או להופעה. מי ירוץ עם הילדים לבדיקה המהירה ויעמוד דקות ארוכות בתור? שרת החינוך? שר הבריאות? ראש הממשלה?
שושנה חןצילום: יובל חןעל מקבלי ההחלטות לקחת בחשבון שהורים לילדים קטנים מגיעים לבדיקות המהירות כשהם מותשים, בסיום החופש הגדול, אחרי שנה וחצי של סגרים ומתווים ושינויים בצל הקורונה. כרגע הם מצויים בספקות באשר לפתיחת שנת הלימודים ולחץ גדול על כתפיהם. זהו קהל שכבר למד לקמבן את הצהרות הבריאות ואת מדידת החום. הם שחוקים, ציניים ובעלי סיבולת נמוכה. אל תשחקו איתם באש. ללא בדיקות מהירות, זורמות, נגישות, שמתבצעות בתנאים נוחים – הקליינטים יתאדו.
אם הבאגים לא יטופלו בדחיפות, תשכחו משיתוף פעולה ברמה הלאומית. הרצון הטוב ייעלם, ההורים כבר ימצאו את הקומבינה הבאה שתאפשר לילדים לחמוק מהבידוק. זה יבוא על חשבון כולנו, עם סגרים והגבלות מחמירות. לא חבל?
- שושנה חן היא עיתונאית "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
