הרכב הקדם-משפט של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג צפוי לקבל החלטה אם להיענות לבקשת התובע הראשי קארים חאן להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט. לפי ההערכות, ההחלטה צפויה להתקבל בקרוב מאוד, אולי סמוך ליום השנה לטבח 7 באוקטובר. תיתכן אולי עוד דחייה, אך לא ארוכה.
בישראל עוד מאמינים שיש סיכוי, גם אם לא גבוה, שבית הדין ייעתר לשתי ההתנגדויות שישראל הגישה ב-20 בספטמבר. באחת מהן ישראל התנגדה רשמית לסכמות השיפוט של בית הדין, ובשנייה לחוקיות של בקשת התובע להוצאת צווי המעצר. ישראל הבהירה כי בית הדין נעדר כל סמכות ביחס לתיק הנדון.
בהליך השני ישראל פירטה כיצד התובע הפר באופן בוטה את חוקת בית הדין ועקרון המשלימות, בכך שלא פעל כנדרש כדי לאפשר לישראל, לפני קידום פעולותיו, לממש את זכותה לחקור בעצמה את הטענות שאותן הוא מעלה. בית הדין כבר ביקש מהתובע בהליך שיש עליו חיסיון את התייחסותו לטענות הישראליות. בירושלים לא בונים יותר מדי על התהליך הזה, אך לכל הפחות הוא קנה כמה שבועות.
אז מה יקרה אם בית הדין הפלילי הבינלאומי יוציא צווי מעצר? קודם כל, סביר להניח שמדינת ישראל תגיש מיד ערעור לערכאה גבוהה יותר. קיימת הערכה שלפיה הצווים יהיו תלויים ועומדים, והליך הערעור עשוי להימשך חודשים, אולם אף אחד לא מבטיח שהוא יתקבל.
בצד הפורמלי, אם יוצאו צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט, המשמעות המיידית היא שלכל המדינות שחברות בחוקה של בית הדין (123 מדינות) יש חובה לעצור אותם כשהם מגיעים לשטחן ולהעבירם (להסגירם) לבית הדין.
מאי השנה: הצהרת התובע חאן
(צילום: ICC )
קיימת שאלה לגבי ראש ממשלה ושר ביטחון, האם אין להם חסינות במצב כזה. התשובה לא חד-משמעית. הייתה בעבר פסיקה בעניינו של מנהיג סודן עומר באשיר, שהוצא נגדו צו מעצר בגין פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה. גם אז הפסיקה הייתה שנויה במחלוקת. יכולה להתעורר גם כאן שאלה האם לנתניהו וגלנט יש כאמור חסינות שמונעת את מעצרם.
אם אכן יוצאו צווי מעצר, זה עלול להיות סיפור בעייתי מאוד מבחינת ישראל: לא רק שאותן 123 מדינות שחברות בבית הדין יהיו מחויבות לעצור אותם ולהסגירם, עוד מדינות שלא חברות יוכלו להחליט שהן בעצמן רוצות לעצור ולהסגיר. מעבר לכך, יהיו גם התפתחויות מדאיגות בעולמות הדיפלומטיים. כך למשל, מדינות שיבקשו להימנע ממבוכה של הפרת המחויבות המשפטית שלהן כלפי בית הדין, יגידו לנתניהו וגלנט "עדיף שלא תגיעו אלינו". ברשימה זו אפשר נכללות לדוגמה צרפת, גרמניה ובריטניה.
המשמעות של צו מעצר משליכה בצורה רחבה לא רק על ראש ממשלת ישראל או שר הביטחון, אלא גם על הצבא שהוציא את ההוראות לפועל. זה מעלה שאלות קשות האם מדינות ינקטו צעדים שמשתלבים עם הנושאים שהפלסטינים מקדמים בעצרת האו"ם, ובכללם אמברגו נשק וסנקציות. משמעות הוצאת צו מעצר היא שראש הממשלה ושר הביטחון ביצעו פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות.
החלטה כזו מפילה עוד אבן מחומת ההגנה המשפטית הבינלאומית של ישראל ובהמשך למפולת. זה נכון שלמדינות יש גם אינטרסים, וזה לא כל כך פשוט, אבל לגרמי אפשר לראות תרחיש שמדינות מסוימות, כמו למשל קנדה, ירגישו שאין להן מנוס, ויגידו שהן מנתקות מגע מראש ממשלת ישראל.
עד כה לא הוקמה ועדת חקירה
מה ממשלת ישראל יכולה לעשות? למען האמת, לא הרבה. ישראל יכולה לנסות למנוע את הצווים האלה אם למשל תקים ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר, אך נתניהו דחה את הצעת היועצת המשפטית לממשלה לעשות זאת. היא מצידה מתנגדת להקמת ועדת חקירה ממשלתית. בשורה התחתונה, עד כה לא הוקמה אף ועדה. לישראל אין אפילו יכולת להגיד שהיא חקרה את עצמה או הקימה מנגנון כלשהו.
אחרי שיוצאו הצווים, יהיה קשה מאוד לבטל אותם, אולי אפילו בלתי-אפשרי. הם ירדפו את נתניהו וגלנט עד סוף ימיהם, גם אחרי סיום כהונתם. זה אומר שכל יציאה מהארץ תלווה בחשש גדול ממעצר. ייתכן שתהיה פנייה למדינות כדי לקבל התחייבות/ערבויות שהשניים לא ייעצרו עם הגיעם. יהיה תמיד חשש שההתחייבויות לא יכובדו. יחד עם זאת, נתניהו יוכל למשל לבקר בארה"ב שלא חברה בבית הדין או ברוסיה שמתעלמת מהצווים שלו.
מרגע שיוצאו צווי המעצר, אין לישראל יותר על מה לדבר עם בית הדין או עם התובע חאן, שאותו נתניהו האשים בנאומו בעצרת האו"ם באנטישמיות טהורה. ממשלת ישראל האשימה את התובע בהתנהלות ממניעים פוליטיים. נתניהו לא יוכל לדבר עם בית הדין בהאג על הסדר טיעון, וברור שמדינת ישראל לא תסגיר את ראש הממשלה.
האם האירועים הדרמטיים במזרח התיכון, כמו למשל חיסול חסן נסראללה, יכולים להשפיע? התשובה היא ייתכן. בית הדין עשוי לקחת בחשבון את המצב במזרח התיכון והחשש ממלחמה אזורית. אם נתניהו, למשל, יוביל כעת לשינוי פני האזור בנורמליזציה עם סעודיה וברית ההגנה האזורית - זה יכול להשפיע.
גורם שמעורה בעבודת בית הדין בהאג אומר: "כעיקרון, אם יהיו צווי מעצר מדינות המערב עלולות להתייחס לנתניהו כאל 'פרסונה נון גרטה'. לא יקבלו אותו. מקרון לא ירצה להיראות בחברת מי שיש נגדו צו מעצר על פשעי מלחמה – אלא אם יצליח להסדיר את מעמדו".
הגורם הוסיף: "האמת היא שמדינת ישראל נהגה מול בית הדין בחובבנות. מצד אחד טענה שהיא לא מכירה בו ומצד שני שלחה מסמכים והציגה עמדות. ישראל החמיצה את ההזדמנות להמיר את צו המעצר בהתייצבות מרצון שהייתה מאפשרת לנתניהו וגלנט להמשיך לכהן. צווי המעצר ילוו את ביבי וגלנט עד סוף חייהם".
ב-2014 התובע הראשי של בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג ביקש להוציא צו מעצר נגד נשיא קניה אוהורו קניאטה בגין תכנון והוצאה לפועל של טיהור אתני לאחר הבחירות לנשיאות ב-2007. קניאטה השתמש אז בסעיף בחוקה שמאפשר לו לפרוש זמנית, התייצב בפני בית הדין לשימוע והכחיש את האישומים נגדו.
הקנייתי הבכיר החליט אז לוותר על סמכויותיו באופן זמני כדי לא ליצור תקדים שלפיו נשיא מכהן עומד לדין בבית המשפט בהאג. קניאטה וגם סגן הנשיא אז ווליאם רוטו, הנשיא הנוכחי, התייצבו בפני בית הדין בעצת עורך דינם שהוא לא פחות מאשר התובע הראשי כיום קארים חאן. המשפט המשיך להתנהל בהיעדרם, והם המשיכו לשמש בתפקידיהם.
