השר אריה דרעי נשבע אמונים למדינת ישראל, בשבוע שעבר
(צילום: ערוץ כנסת)
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש אחר הצהריים (שלישי) את תגובתו לעתירה לבג"ץ נגד מינוי יו"ר ש"ס אריה דרעי לשר בממשלתו. נתניהו טוען בין היתר כי "אין מקום להתערבות תקדימית וחריגה של בית משפט בחקיקת חוקי יסוד, בית המשפט נעדר סמכות להורות על ביטול חוקי יסוד".
במסמך המפורט, שאורכו 34 עמודים, נכתב עוד: "ראש הממשלה רואה בו עוגן של ניסיון, חוכמה ואחריות - וחשוב בעיניו שהוא ישמש כשר וחבר הקבינט הביטחוני בממשלתו, שם יוכל להשפיע מניסיונו וכישוריו הרבים". לדברי נתניהו, טענה שהיא בעלת "חשיבות עליונה", היא העובדה שדרעי הוא השר הוותיק בממשלה, שכיהן עוד בממשלתו של ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין ז"ל. "הוא בעל ניסיון רב כשר במשרד הפנים, במשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל, במשרד הכלכלה ובמשרד לענייני דתות".
4 צפייה בגלריה
"בעל ניסיון, היה מתמנה לתפקיד בכיר גם אם היה מקים ממשלה עם סיעות האופוזיציה"
(צילום: EPA)
עוד טען נתניהו בתגובתו כי מדובר ב"סוגיה פוליטית מובהקת", ולכן מטבעה היא אינה שפיטה. הוא ציין כי אם ש"ס הייתה מסכימה להקים ממשלה עם סיעות האופוזיציה "סביר להניח שהן היו ממהרות להקים ממשלה כאשר השר דרעי היה מכהן בתפקידים לא פחות בכירים. הערכה זו משליכה אף היא על כך שמדובר בהחלטה סבירה".
ראש הממשלה הוסיף בתגובתו: "השיקולים הציבוריים בצורך במינוי, לרבות שיקולים פוליטיים וקואליציוניים, וכן שיקולים בדבר כישוריו הפרטניים וניסיונו הרב של השר דרעי, לצד התמיכה הציבורית הגדולה במינוי, כל אלה מובילים למסקנה כי מינויו של השר דרעי לכהונה בתור שר בממשלה, הינו מינוי סביר ונראה אף כי לא היה סביר לנהוג אחרת ודווקא לא יהיה זה סביר אם בית המשפט יחליף את שיקול דעת ראש הממשלה בשיקול דעתו שלו".
גם דרעי בעצמו הגיב לעתירה באמצעות עורך דינו נבות תל צור: "המשיב היה כשיר מכל בחינה לתפקיד שר, גם לפני תיקון חוק היסוד. המנוח בחוק הקודם התכוון למאסר בפועל. אין בעבירות המס בהן הורשע קלון. התיקון לחוק איננו פרסונלי". עוד נכתב כי דרעי "לא התבקש להתחייב כי יפרוש מהכנסת לצמיתות בשום שלב".
היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, התייחסה גם היא לעניין העתירות סביב יו"ר ש"ס ולעמדתה "יש לדחות את העתירות בעניין 'חוק דרעי'". "עמדתה המסורתית של הכנסת היא שאין לבית המשפט הנכבד מקור סמכות להפעלת ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד. הכנסת ערה לכך שבית המשפט אימץ את דוקטרינת 'השימוש לרעה בסמכות המכוננת', אך לעמדתה הרחבת יישומה ביחס לחקיקת קבע תחייב דיון מורכב בשאלות הנוגעות לתוכן החקיקה ומניעי המחוקק, באופן שמרחיב משמעותית את שיקול הדעת השיפוטי, וחורג מהבסיס העיוני של הדוקטרינה".
עו"ד אפיק טענה כי "בחינה מהותית של הסוגיה מעלה שהכנסת לא עשתה 'שימוש לרעה' בסמכותה המכוננת. התיקון קבוע ויחול באופן כללי על כל מינוי של שר בעתיד, ולא רק על שרים המתמנים לממשלה ה-37 ועניינו בתחום הנוגע באופן מובהק לחקיקת יסוד".
מוקדם יותר הודיעה לבג"ץ היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, כי לא תוכל להגן על עמדת ראש הממשלה נתניהו בנוגע למינוי דרעי לשר הפנים והבריאות, ולמשנה לראש הממשלה. "לאחר ששקלה את מכלול השיקולים, ובהם את עמדתו של ראש הממשלה נתניהו, החליטה היועמ"שית כי לא תוכל להגן על עמדתו", נכתב בתגובתה של בהרב-מיארה לבג"ץ. בעקבות זאת, יתאפשר לנתניהו באופן חריג ייצוג פרטי בעתירה. במקביל, היועצת המשפטית ביקשה דחייה שתאפשר לה להגיש תגובה מלאה, ובג"ץ אישר לה ארכה עד מחר ב-13:00.
דרעי, נזכיר, מונה לשר לאחר שחוק יסוד: הממשלה שונה, כך שרק מאסר בפועל יכול למנוע מינוי שכזה. דרעי הורשע בתחילת השנה בעבירות מס, ונידון למאסר על תנאי. בהרב-מיארה, שהתנגדה לתיקון החוק, סבורה שמינויו של דרעי אינו סביר, לנוכח הרשעתו בפלילים בתחילת השנה שעברה.
בעבר, למעט מקרים בודדים, היועצים המשפטיים לממשלה סירבו להעניק לשרים או לנבחרי ציבור את האפשרות לייצוג נפרד בפני בג"ץ, משום שהיועמ"ש הוא הפרשן המוסמך של החוק ולא ראוי שהמדינה תדבר בשני קולות. נוהג זה אושר על ידי בג"ץ בעקביות. עם זאת, בשל הרגישות המיוחדת של בג"ץ דרעי, התכנסותם של 11 שופטי עליון לדון בו, וממשק הפסיקה עם הפוליטיקה, החליטה בהרב-מיארה לחרוג מהנוהג. היא סבורה שמדובר בעתירה ובהכרעה חריגה העוסקת בליבת הפוליטיקה הישראלית, משום שנתניהו ודרעי הם מנהיגי ציבורים נרחבים. כך, קולם ונימוקיהם המשפטיים השונים חייבים להישמע בפני ההרכב המורחב.
