סא״ל אופיר כספי, מפקד גדוד 82 בחטיבה 7 של השריון, לא מודה בכך מפורשות - אך בחודש שעבר הוא כבר היה מוכן ללחימה ברפיח. זו הייתה אז אחת הפעולות המורכבות והמרגשות ביותר שהחטיבה, וגדוד 82 בפרט, היו מעורבים בהן: שחרורם מידי חמאס של החטופים לואיס הר ופרנדדו מרמן.
כתבת ynet עם לוחמי השריון בחאן יונס
(יעל צ'כנובר, דו"צ)
"היינו שם כ-60 לוחמים", שחזר סא"ל כספי אתמול (חמישי). "ידענו שברגע שזה מסתבך - זהו, אנחנו מתחילים את קרב רפיח. גם בתוכניות הכנו את עצמנו לזה. כששמענו שהחטופים בחיים, התרגשנו. כל היכולות של צה"ל באו לידי ביטוי במבצע הזה. ועכשיו אני יכול לומר, לפחות על גדוד 82, שאם נותנים פקודה - אנחנו מוכנים להיכנס לרפיח".
חטיבה 7 של השריון "אכלה" הכי הרבה אבק במלחמה הזו. גדוד 82 למשל נמצא בלחימה מתחילת התמרון. בין השאר: מסדרון בארי, התקפה עם אוגדה 36, לחימה בבית החולים שיפא, לחימה עם אוגדה 98 ופתיחת מסדרון חאן יונס, ועוד. כמעט חצי שנה של מלחמה, שבה גם איבד הגדוד שניים מלוחמיו, רס"ר (במיל') אור ברנדס ורס"ל (במיל') יהונתן מלכה ז"ל.
המשימה הנוכחית של חטיבה 7 היא לפנות ולנקות את הציר הלוגיסטי של אוגדה 98. "המשימה שלנו היא אבטחת המסדרון", הסביר המג"ד כספי. "המטרה היא שמי שרוצה לנוע פה יוכל לנוע, ללא צורך לאבטח את עצמו".
6 צפייה בגלריה
"יש לי איזה משהו עם רסיסים, הם כל הזמן מגיעים אליי". סא"ל אופיר כספי
(צילום: יעל צ'כנובר)
בית המג"ד, שבו נמצא כעת החמ"ל של סא"ל כספי, נמצא בפאתי חאן יונס. כשהגענו אליו אתמול, סא"ל כספי היה בדרכו להצטרף להתקפה שניהל הגדוד באותם רגעים. "זו התקפה במרחב שנקרא אל-קרארה", הסביר. "לפני ארבעה ימים ירו עלינו שם טיל נ"ט, דבר שלא קרה כבר חודש. זה בעצם מרחב שאף אחד לא טיפל בו - לא על-קרקע, ולא תת-קרקע".
כספי עצמו נפצע לאחרונה מרסיסי נ"ט. "אני לא עובר מגנומטר", הוא צחק. "יש לי איזה משהו עם רסיסים, הם כל הזמן מגיעים אליי. נראה לי שעכשיו יש לי בגוף כמה מאות. בכל מקרה, ברמה הבירוקרטית אני בכלל מסופח עכשיו לר"מ 2 (היחידה הרפואית של צה"ל)".
לתפיסתו של כספי, התחושה בשטח היא שחמאס הובס. "חמאס הוא לא ארגון קיקיוני, אבל אין להם כבר רוח, הם איבדו את זה", אמר. "אנחנו רואים את זה בנקזים (המעברים שמציב צה"ל ברצועה). אנחנו קוראים לאוכלוסייה שלא התפנתה להגיע לבית חולים או לבית ספר, ומשם מפנים אותם במקשה אחת. אנחנו מצליחים לאתר ביניהם מחבלים ולקחת אותם לחקירות, יש כאלה שממש מסגירים את עצמם. בכלא הישראלי הם יקבלו אוכל, מים, מקום לישון בו. לפעמים זה עדיף להם".
6 צפייה בגלריה
קירות המבנים באזור מכוסים כתובות גרפיטי - בעיקר השארת סימן לחטופים
(צילום: יעל צ'כנובר)
קירות המבנים באזור מכוסים כתובות גרפיטי. גילויי אהבה של החיילים לבנות הזוג שלהם, סיסמאות של גאוות יחידה ובעיקר - השארת סימן לחטופים, שאולי יעברו ויראו, ויידעו שמחפשים אותם.
ההרס, כמעט בכל נקודה שראינו בדרך, הוא עצום. "אחרי מה שהם עשו לנו, אני חושב שזה רק הגיוני", אמר עלי, ששירת כלוחם בגדוד 101 בצנחנים, וכעת הוא איש מילואים. "אני בדואי, מוסלמי. בעיניי מה שחמאס עשו הוא בניגוד לאסלאם. אצלנו זה לא מקובל לרצוח, לשרוף. הייתי בפנים, פגשתי אוכלוסייה, תפסנו מחבלים ודיברנו איתם בדרך ארצה ותחקרנו אותם. יש כאלה שמצטערים על מה שהם עשו, אבל יש כאלה שממש לא. כשאני נכנס למלחמה אני מכבה את הרגש. אם אני אחשוב על מה שאני רואה בעיניים, על הגופות המושחתות שראיתי בכביש, אני עלול לאבד ריכוז ואולי גם לאבד את החיים שלי. אז אני חושב על המבצעיות, כמו שלמדנו".
6 צפייה בגלריה
"בבית עם תינוק חדש, או בתוך חאן יונס - אלה בערך אותן שעות שינה". עם לוחמי גדוד 82
(צילום: יעל צ'כנובר)
ב-7 באוקטובר, כשעלי הוקפץ למילואים, הוא הותיר בבית מאחור אישה בהיריון. לפני שבוע נולד ילדם הרביעי. "הצלחתי לצאת בדקה ה-90 ללידה, וכבר חזרתי פנימה", הוא סיפר. "בכל מקרה, בבית עם תינוק חדש, או בתוך חאן יונס, אלה בערך אותן שעות שינה", הוא צחק. "כבר הרבה זמן אני לא ישן".
לא ברור עדיין מתי ייכנס צה"ל לרפיח, אבל למג"ד כספי אין התלבטות. "הייתי שמח ללכת לרפיח עכשיו, אבל זה לא תלוי בי", הוא אמר. "זה גם לא תלוי ברמטכ"ל. וגם כשניכנס לרפיח, עדיין נצטרך לשמור על מסדרון כיסופים. צה"ל יצטרך להחזיק בשטח. מבחינתי, הפתרון הוא להקים יישובים, אבל זה עניין פוליטי בכלל. איך נשים לחמאס אצבע בעין? אם נבנה יישובים.
"גם אם נהרוג את סינוואר, זה לא יעשה כלום. יש עדיין נאצים בעולם? אבל הרגו את היטלר. האידיאולוגיה של חמאס - מה שהם עשו ב-7 באוקטובר - שווה לנאציזם. אני לא קונה שהם היו כולם על סמים. נכון שאם נהרוג את סינוואר נפגע בארגון קשות, אבל אני חושב שהפתרון הוא כמו ההתנחלויות ביו"ש. אפשר לראות בכל מקום כאן דגלי חמאס, אמל"ח, מידע שאוספים עלינו. מצאתי אפילו תמונות שלי ושל אשתי באחד הבתים".
