מפכ"ל המשטרה רב-ניצב יעקב שבתאי הגיש הערב (שלישי) לבג"ץ את עמדתו לגבי החוק לשינוי פקודת המשטרה, שעליו התקיים היום דיון ארוך. "מצב חוקי עמום, שאינו מגדיר את הכלים למימוש ההפרדה עלול להביא להתערבות פסולה בעבודת המשטרה", קבע שבתאי במכתבו לבג"ץ - למעשה הדברים שרצה לומר לשופטים, ושנמנעו ממנו. לדבריו, "מאז שנחקק החוק אנו עדים לתהליך התערערות עקרונות בסיסיים מאוד של עבודת המשטרה – משטרה מקצועית, ממלכתית, א-פוליטית, אשר פועלת אך ורק על בסיס שיקולים מקצועיים".
לקריאת המכתב המלא - לחצו כאן
שבתאי בבג"ץ: "הגעתי מתוך חשש כבד לעתיד המשטרה"
לדבריו, "עצמאות המשטרה והא-פוליטיות שלה במסגרת הפעלת סמכויותיה ומילוי תפקידה היא קריטית ליכולתה לתפקד ולאכוף את החוק. שוטר המפעיל סמכות כלפי אזרח מייצג את החוק ולא את השר. הבהרתי כבר, כי איני מתנגד להסדרה חוקית של תפקיד השר לביטחון לאומי ביחס למשטרה. הסדרה כזו אף תהיה מבורכת. חקיקה מסוג זה יש לעשות בזהירות ולאחר עבודת מטה מעמיקה אשר תגדיר את 'הרעיון המסדר' שממנו ניתן יהיה לגזור את ההסדר הראוי".
הוא הוסיף: "החקיקה נדרשת לעסוק לא רק בסמכויות השר אלא במקביל לבסס את עצמאות המשטרה בהפעלת שיקול הדעת ואת הא-פוליטיות שלה, כפי שנקבע גם בוועדות קודמות ובפסיקה של בית המשפט הזה. בחוק הנוכחי חסרות הקביעות האלה".
שבתאי ציין כי התיקון שנעשה בחוק בעניינו של מפכ"ל המשטרה - בסעיף 9, "עלול להחליש את מעמדו של המפכ"ל מבלי לייצר את האיזון החיוני בעניין זה. 'עצמאות המשטרה' אינה רק סיסמה אלא יש לה ביטויים מעשיים פרטניים בולטים, אותם תיארתי בתמצית: איסור על התערבות באירועים קונקרטיים; הקצאת כוחות; מניעת קשר ישיר עם גורמי השטח וסוגיית המינויים. אני משוכנע, כי כל הליך מעמיק, אילו היה מתבצע, היה נותן ביטוי לסוגיות אלה והיה מעניק כלים לשמירה על אופיה הממלכתי של המשטרה, ואני סבור כי חשוב שבית המשפט יראה לנכון להתייחס לחוסר הקיים כיום בכלים אלה".
בן גביר בבג"ץ, היום: "העותרים רוצים עציץ"
(צילום: גלעד מורג)
שבתאי כתב עוד כי "ההכרעות שיתקבלו בעתירה זו הן קריטיות לעתיד המשטרה ולתפקודה. הן ישפיעו באופן עמוק על דמותה של המשטרה; על יכולתה לבצע את משימותיה באופן ממלכתי, מקצועי וא-פוליטי, ועל יכולתה למלא את ייעודה על פי החוק באופן חוקי. משטרה שאינה ממלכתית - המושפעת משיקולים זרים - לא יכולה לבצע את תפקידה, ובהכרח תאבד את אמון הציבור".
"העיקרון המרכזי הוא שהשוטר מפעיל סמכויות כלפי אזרחי המדינה ולא כלפי האויב. בעת שהוא עושה זאת הוא מייצג את החוק ולא את הממשלה, ובוודאי שלא שר כזה או אחר. כאשר שוטר ניגש לאזרח לצורך הפעלת סמכות, בין אם מדובר על נהג או על חשוד או על פיזור מחאה בלתי חוקית – האזרח חייב לראות לפניו את החוק ולא את הממשלה או שר פלוני", כתב עוד המפכ"ל.
"במקביל לקביעת סמכות הממשלה והשר לקבוע מדיניות וסדרי עדיפויות כלליים, נדרש לקבוע כלים אשר יאפשרו למפכ"ל להציב גבולות ברורים ככל הניתן בין קביעת המדיניות לבין העצמאות התפקודית שהיא קריטית ליכולת המשטרה למלא את ייעודה. הגדרות אלה נדרשות הן מול הדרג המדיני והן מול הארגון".
"לשמור שהמינויים מקצועיים"
שבתאי הצביע במכתבו על ארבעה נושאים מרכזיים: מניעת התערבות באירועים קונקרטיים, הקצאת כוחות - שעליה להישאר נתונה להחלטות המפכ"ל, מניעת קשר ישיר בן השר לדרגי השטח או גורמים פוליטיים, ומינויים. בסוגיית המינויים הדגיש שבתאי כי "בית המשפט העליון קבע בעבר, גם ביחס למינויים בכירים, כי הליך המיון מתבצע במשטרה והמפכ"ל מציג לשר את המועמד. המקרים בהם השר יכול שלא לאשר מינוי כזה צריכים להיות חריגים, ורק בשל נימוקים כבדי משקל. זו נקודה קריטית שיש לה השפעה דרמטית על הארגון ועל המשרתים בו ונדרש לוודא שהמנגנון האמור נשמר, ושהמינויים במשטרה אינם מינויים פוליטיים אלא מקצועיים", כתב.
השר לביטחון לאומי בן גביר מסר בתגובה למכתבו של שבתאי: "בחודשיים האחרונים, על רקע סיום תפקידו ורצונו להיות חלק ממחנה כוח קפלן, החל להפוך לעומתי כלפיי, באמצעות החנפה ליועמ"שית ותת-תפקוד במילוי תפקידו. אלו פני הדברים וכך יש להתייחס אליהם".
הדיון בבג"ץ על התיקון לפקודת המשטרה, שמגביר בין היתר את מעורבותו של השר איתמר בן גביר בפעילות המשטרה, החל הבוקר בשעה עשר ונמשך כשבע שעות. נציג הכנסת עו"ד יצחק ברט טען כי החוק "לא מעניק לבן גביר את הסמכות להתערב בהחלטות אופרטיביות של המשטרה", ואמר: "יש לו סמכות לקבוע מדיניות כללית".
השופט עוזי פוגלמן, העומד בראש הרכב השופטים, טען כי "היה פה הליך חקיקה מהיר". עו"ד נדב העצני, המייצג באופן פרטי את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בעתירה, האשים: "אתם מנסים להסית את הדיון מתקפותו של החוק". השר בן גביר, שנכנס לאולם רק באמצע הדיון, ניגש שוב ושוב לעורך דינו. עו"ד ענר הלמן, שמייצג את עמדת היועמ"שית, אמר כי "פקודת המשטרה מעלה שאלות גדולות במדינה דמוקרטית", אך טען: "בואו נעזוב את הממשלה ואת השר, אין בחוק בלמים".
